מכילתא דרבי ישמעאל
מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.
השם מכילתא
מכילתא, פירושה בארמית כלי מדידה. ישנם כמה הסברים מדוע המדרש נקרא על שם כלי המדידה. לדעת צונץ הוא נקרא כך כיוון שהוא מכיל הרבה הלכות ודרשות.[1] הרב יצחק אליהו לנדא מציע שהמדרש נקרא כך על שם המשפט ”העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו”,[2] ולכן למדרש, שכולל פירושים על המקרא, קוראים מידה.[3]
המכילתא נקראת "דרבי ישמעאל" כיוון שהחכם הראשון המוזכר בה[א] הוא רבי ישמעאל.[ב][5]
מבנה המדרש
ככל מדרשי ההלכה, המדרש מתמקד בנושאי ההלכה שבספר שמות, וכך הוא מתחיל בפרשה ההלכתית הראשונה בספר שמות, פרשת "החדש הזה לכם" שעוסקת בדיני קרבן הפסח, וכן דורש בצורה עקבית את פסוקי הקטעים ההלכתיים שבספר. עם זאת, במדרש יש קטעים אגדתיים נרחבים (כמחצית), אולם הוא לא רואה עצמו מחויב לדרוש את כל הפסוקים בתורה שתוכנם אינו הלכתי.[ג]
המכילתא מחולקת לתשע "מסכתות":
- מסכתא דפסחא - ספר שמות, פרק י"ב, פסוק א' עד ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ט"ז עוסקת בעיקר בענייני יציאת מצרים וקרבן פסח.
- מסכתא דויהי בשלח - ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ז עד ... עוסקת בקריעת ים סוף.
- מסכתא דשירתא - {{ .... {{ עוסקת בשירת הים.
- מסכתא דויסע - עוסקת במסע בני ישראל לאחר קירעת ים סוף, ובירידת המן.
- מסכתא דעמלק - עוסקת במלחמת עמלק ובעצת יתרו
- מסכתא דבחודש - עוסקת במעמד הר סיני
- מסכתא דנזיקין - עוסקת בדיני הנזיקין שבפרשת משפטים
- מסכתא דכספא
- מסכתא דשבתא
גלגולי המכילתא
במחקרים שנעשו על קטעי גניזה גילו שיש שני ענפים: ענף מערבי ארצישראלי - הוא הנמצא בדפוסים ומקורותיו נמצאו בגניזת קהיר, וענף מזרחי בבלי שקטעים ממנו נתגלו במאוחר בגניזת קהיר.[6]
פרופסור מנחם כהנא גילה במחקרו שארבעה קטעי הגניזה שמהם הכין יעקב בצלאל לויטרבך את המהדורה השנייה של מהדורת הורוויץ, ועוד שלושה קטעים שפורסמו בידי חוקרים בני זמננו[7], כולם חלקים מאותו העותק, המשמר הרבה מאוד מידע חשוב ואמין. בין היתר עותק זה מכיל את החלוקה הקדומה לתשע מסכתות בעלות נושא, וחלוקת משנה לפרשות ובתוכן הלכות. בעותק זה השתמרה הלשון הקדומה, על מינוחו ותחבירו, שכמוהו נמצאו ב"עדי הנוסח הטובים" של כתבים אחרים מתקופת אחר החורבן. בעותק הושלמו חסרונות רבים של קטעים שהושחתו משיני הזמן או שאבדו, וכן נמצאו נוסחים מדויקים שנשתבשו עם השנים ועם ההעתקות מפאת אי הבנה.[8]
השוואות נוסחים
- ספר אות אמת שינויי נוסחאות לכתבי יד המכילתא, פראג שנת ה'שפ"ד
- אתר בר-אילן לעדי נוסח של ספרות התנאים הכולל מלל של כתבי היד מן הגניזה, כתב יד אוקספורד, מינכן, וטיקן (ותיקן), רומי-קזנטרנזה, ודפוס ראשון.
- באתר הגניזה של פרידברג, ניתן לבחור לראות את עדי הנוסח מן הגניזה הקהירית.
- באתר כתיב של הספרייה הלאומית ניתן לראות את צילומי כל כתבי היד של המכילתא
מהדורות דפוס
- מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ד"ר ישראל אברהם רבין, בפרנקפורט בשנת תרצ"א.
- הוצאה שנייה ומתוקנת של המהדורה המדעית נערכה בידי יעקב בצלאל לויטרבך עם מבוא ותרגום לאנגלית, פילדלפיה תרצ"ד[9]
מפרשי המכילתא
- פירוש זה ינחמנו הרב משה בן שמעון מפרנקפורט, אמשטרדם ה'תע"ב (ללוח העברי)
- באר אברהם, (על דרך החסידות והקבלה), רבי אברהם וינברג מסלונים. מבוסס על "זה ינחמנו".
- הגהות וביאורים, רבי סולימאן אוחנה הספרדי (מתלמידי האר"י)
- מדרש אליעזר, הרב אליעזר נחום
- שבות יהודה, רבי יהודה נג'אר
- זית רענן, רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר
- הגהות הגר"א
- בירורי המידות, מיצוי המידות ואיפת צדק, רבי יצחק אליהו בן רבי שמואל לנדא מדובנה
- מרכבת המשנה רבי משה דוד אברהם מרוהטין
- חידושי רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין")
- אובל אולי, רבי דוד כהן 'הנזיר', נדפס באופן חלקי (שלש פרשיות בלבד) בתוך 'נזיר אחיו' כרך ב, ירושלים, תשל"ח
- קו המדה הר אפרים, רבי אפרים זאב גרבוז
- המכילתות לפרשת עמלק, מנחם כהנא, ירושלים, תשנ"ט
- התורה והמצווה על התורה, רבי מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (המלבי"ם)
לקריאה נוספת
- ענת רייזל, "מכילתא דרבי ישמעאל", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 36; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- מקס קדושין, A Conceptual Commentary on the Mekilta מסת"ב 978-1586840785
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מכילתא |
ביבליוגרפיה של המכילתא דרבי ישמעאל, באתר ויקיטקסט- מהדורות
- מכילתא דרבי ישמעאל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מכילתא, צילום דפוס ונציה 1550, באתר דעת
- מכילתא דפוס ראשון קושטא ה'רע"ה
- כתבי יד
- כתב יד אוקספורד של המכילתא
- כתב יד ותיקן של המכילתא (החל מעמוד 25r)
- כתב יד ברלין של המכילתא
- חומר עזר
- ענת רייזל, מכילתא דרבי ישמעאל, באתר "מחלקי המים". תקציר מתוך הספר מבוא למדרשים(הקישור אינו פעיל), אלון שבות, תשע"א.
- מכילתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מכילתא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ליאורה בר-לבב, תשלום מכילתא: דרשות חדשות וגרסאות ייחודיות של המכילתא דרבי ישמעאל בעותק מן הגניזה
- אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית, מאגר המכילתא, אוניברסיטת בר-אילן
- רשימת מאמרים על מכילתא דרבי ישמעאל באתר רמב"י
ביאורים
- ^ וליתר דיוק: בתוכנה, היינו במדרש הראשון על הפסוקים, שמגיע אחרי הפתיחתא.
- ^ ”(שְׁמוֹת יב,ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת!.[4]”
- ^ כך למשל המכילתא מדלגת מסוף פרשת משפטים אל פרשת ויקהל, מבלי לדרוש את פרשיית חטא העגל.
הערות שוליים
- ^ מתוך דבריו בספר "הדרשות בישראל", מצוטטים אצל מאיר איש שלום, מכילתא עם פירוש מאיר עין, מבוא, פרק ה, עמוד XXXI, באתר היברובוקס.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג עמוד א'
- ^ יצחק אליהו לנדא, מכילתא עם פירוש "ברורי המדות" ו"מצוי המדות", הקדמה לספר, עמוד שני, טור ימני ד"ה עתה נרדפה, באתר היברובוקס
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה א (פרשה ב בכתבי היד)
- ^ יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמוד 550, באתר היברובוקס
- ^ ליאורה עמ' 30 והערה 7
- ^ ליאורה עמוד 29 על מהדורת לאוטרבך, ועמוד 30 הערה 6 על שלושת קטעי הגניזה החדשים: יחזקאל קוטשר תשכ"ח, , שרגא אברמסון תשל"ב, דניאל בויארין תשמ"ו
- ^ על מחקר מנחם כהנא ראו ליאורה עמד 30 הערה 8
- ^ מהדורת המכילתא של לויטרבך (כרטסת הספריה הלאומית)
.png){kind=small}
