מכירת יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:06, 26 בנובמבר 2018 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, ניסוח תורני, הגהה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מכירת יוסף הוא סיפור מכירתו של יוסף הצדיק על ידי אחיו השבטים בני יעקב אבינו שנמצא בפרשת וישב בספר בראשית, פרק ל"ז.

תוכן הסיפור

יוסף היה בנו אהובו של יעקב, הוא היה מודע למעמדו הנישא בעיני אביו, והראה לאחיו את כתונת הפסים שנתן לו אביו. יוסף סיפר לאחיו את חלומותיו, שמשמעותם היא שיוסף ימלוך על בני משפחתו והם ישתחוו לו.

האחים בכעסם החליטו לנקום ביוסף. ההזדמנות נקרית לידם כאשר יוסף נשלח במצוות אביו לדרוש בשלומם במרעה. יוסף, שלא היה מודע לשנאת אחיו, או שהעדיף להתעלם ממנה, הגיע למקום המרעה. בראותם את יוסף ניצת זעמם של האחים והם החליטו להרוג אותו. ראובן הבכור התנגד והציע לזרוק אותו לבור, ייתכן שחשש שמא יתלה בו אביו את המעשה.

וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל-לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל-אֶחָיו מַה-בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף מִצְרָיְמָה.

המשכו של הסיפור לאחר שנזרק יוסף לבור אינו ברור כל צרכו:

ראובן שב אל הבור, ובראותו כי יוסף איננו, קרע את בגדיו.

לאחר מכן מסופר כי ”הַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל-מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים” (שם, פסוק ל"ו). ובהמשך: ”וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה” (בראשית, ל"ט, א').

מפרשי התורה מתלבטים בשאלה מי מכר את יוסף ולמי הוא נמכר, האם לישמעאלים או למדינים?

רש"י מסביר שהיו מספר מכירות, בני יעקב מכרו את יוסף לישמעלים, הישמעאלים למדינים והמדינים למצרים. הקושי בתירוץ זה הוא הופעתם המחודשת של הישמעאלים בפרק לט.

רבי אברהם אבן עזרא סבור כי מדין וישמעאל הם בני שבט אחד הנקרא פעם כך ופעם כך.

רשב"ם מסביר כי האחים כלל לא מכרו את יוסף. בשעה שישבו לאכול התרחקו מעט מן הבור כדי לא לאכול על הדם. הם המתינו לישמעאלים שראו קודם, ולפני שבאו הישמעאלים עברו במקום סוחרים מדיינים, חטפו את יוסף מהבור ואחר כך מכרו אותו לישמעאלים.

פירושו של הרשב"ם הוא חידוש, אך מוצא אסמכתא בפסוקים, שכן בהם לא מוזכר כלל שהאחים מכרו את יוסף. בפסוק: ”וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר” לא נזכרים כלל האחים; ואף יוסף עצמו, בהיותו בבית האסורים מעיד: ”כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים” (בראשית, מ', ט"ו).

כאמור, פרשנים שונים הגיעו עד ל-20 אפשרויות לגבי מספר המכירות שבוצעו וזהות הסוחרים.

משמעות המכירה

בהיסטוריוגרפיה היהודית יש למכירת יוסף חשיבות מכרעת: בעקבות המכירה ירד יוסף למצרים, הפך למשנה למלך, כלכל את אחיו ואביו בשנות הרעב, דבר שהביא להשתקעות המשפחה במצרים, לשעבוד, ולבסוף ליציאת מצרים ולכיבוש הארץ בידי העברים.

חוקרת המקרא נחמה ליבוביץ' מוצאת סיבתיות כפולה בסיפור מכירת יוסף, כפילות של עשייה אנושית ועשייה שמיימית. מצד אחד בני אדם פועלים מתוך דחפים אנושיים: יוסף מתפאר, האחים מקנאים ונוקמים בו, ומצד שני ה' מכוון את כל המאורעות כדי להוציא לפועל את התוכנית השמיימית של עם נבחר היוצא מבית עבדים ומקבל את התורה.

מכירת יוסף באגדה

חז"ל גינו את האחים על המכירה:

"וישליכו אותו אל הבור והבור ריק אין בו מים" - מים לא היה בו, נחשים ועקרבים היו בו (בראשית רבה פד).
"אשר ראינו צרת נפשו"... אלא שהיה מתחבט לרגלי כל אחד ואחד לרחם עליו ולא ריחם. (שם, צא).

לקריאה נוספת

  • מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, הפרק "מכירת יוסף", עמ' 606–630.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0