מלאך המוות

מלאך המוות הוא המלאך הממונה על המוות, ומותו של אדם יקרה רק כאשר ה' יחליט על כך. עם זאת, קיים גם בתנ"ך הרעיון שישם מלאכים "שליחי מוות", שהם ישויות נטולות רצון עצמאי ושייעודם אך ורק לבצע את הצווים.

מלאך המוות במקורות

בספר איוב מתואר דו-שיח בו קטרג השטן לפני ה' על איוב וביקש ממנו רשות לנסות את איוב. בדיון על כך במסכת בבא בתרא אומר ריש לקיש כי "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות".

בספר "אמונות ודעות" לרב סעדיה גאון, כתוב: "האבות מסרו לנו כי המלאך אשר הבורא שולח אותו להפריד ביניהם [בין הנשמה לגוף] מתגלה לאדם בצורת אש ירוקה מלאה עיניים של אש כחולה, ובידו סיף שלוף מכוון כנגדו, וכאשר רואהו כך נחרד מפניו, ורוחו נפרדת מגופו".

דוד המלך ראה את מלאך המוות בזמן המגפה:

"וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עמד בין הארץ ובין השמים

וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם", וכאשר התפלל והקריב נאמר אחר כך:

"ויאמר ה' למלאך וישב חרבו אל נדנה".

בתלמוד הבבלי מסופר על חכם, רב ביבי בנו של אביי, שמלאך המוות היה מצוי בחברתו לעיתים תכופות. רב ביבי שמע את מלאך המוות מבקש משליחו שימית אישה ששמה מרים ומשלח ידה ספרית(אימו של ישוע הנוצרי-לפני שנולד). שליח המוות בטעות המית אישה אחרת בשם מרים שמשלח ידה גננת. אמר מלאך המוות לשליחו: "ביקשתי ממך שתמית את מרים הספרית ולא מרים הגננת". השיבו שליח המוות: אם כך אשיב את מרים הגננת לחיים ואביא לפניך את מרים הספרית. אמר לו מלאך המוות: אם כבר הבאת את מרים הגננת השאר אותה אצלי יחד עם שאר המתים. שאל מלאך המוות את שליחו: כיצד הצלחת להרוג את מרים הגננת למרות שלא הגיע זמנה למות? השיבו שליח המוות: נקרתה לפני הזדמנות להורגה – היא התעסקה עם התנור כשבידה אוד לנקות את התנור. ללא משים היא גרמה לכוויה ברגלה – וכשאדם ניזוק מזלו וקביעת זמנו למות מתערער – כך הייתה לי הזדמנות להורגה בטרם זמנה. שאל החכם, רב ביבי, את מלאך המוות: יש לכם רשות להרוג אנשים טרם הגיע זמנם הקבוע מראש? השיבו מלאך המוות: כן, כי כך כתוב: "וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט". (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ד, עמוד ב – דף ה, עמוד א).

בתנא דבי אליהו (ה', א') נכתב: "כשיגיע יֵמוֹת משיח בן דוד ויתבטל מלאך המוות בעולם הזה מן ישראל, יהיו כל הגויים אומרים: "אשרי העם שככה לו".

מלאך המוות מופיע גם בשיר "חד גדיא" שאותו מקריאים בליל הסדר: "ואתא מלאך המוות ושחט לשוחט דשחט לתורא דשתא למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרה דהיכא לכלבא דנשך לשונרא דאכל לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא".