ממלכת פרס
ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן. במהלך הדורות ידע אזור זה כובשים רבים ותרבויות רבות התחלפו בו זו אחר זו. הכובשים השונים של אזור פרס נחשבים כחלק מהיסטוריית תרבותם בעיקר בשל העובדה שרבים מהם דיברו בשפה הפרסית.
הממלכה האחמנית
ערך מורחב – הממלכה האחמנית
ממלכת פרס האחמנית הייתה ממלכה ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כחמישים שנה ג'שפ"ט - ג'תמ"ב (לדעת רוב החוקרים כמאתיים שנה 550 לפנה"ס - 331 לפנה"ס). היא הייתה הגדולה בממלכות העולם העתיק עד תקופתה, ושלטה על עמים רבים השונים בדתם, שפתם ותרבותם. בספרות חז"ל נמנית האימפריה כאחת משלוש האימפריות ששלטו "בכיפה", כלומר בכל העולם המוכר.[1]
השושלת נוסדה על ידי האחמניש, והגיעה לשיא כוחה בתקופת כורש השני, הידוע כ"כורש הגדול", ששחרר את פרס מידי ממלכת מדי ואף כבש את שטחי ממלכת מדי, שהייתה אחת מן הממלכות החזקות באזור באותה עת. לאחר מכן פלש כורש לאסיה הקטנה, וכבש את ממלכת לידיה ואת ערי המדינה היווניות השוכנות באזור. לאחר מכן, כבש כורש את בבל - בין הממלכות הגדולות ביותר באותה תקופה.
מלכי הממלכה האחמנית שמוזכרים בתנ"ך:
- כורש השני - פרסם את הצהרת כורש, בה נתן ליהודים הגולים לשוב לארצם ולבנות מחדש את בית המקדש.
- אחשוורוש במגילת אסתר - יש הסוברים שהכוונה לחשיארש הראשון, ויש הסוברים שזהו יורשו למלוכה ארתחשסתא הראשון.
- דריווש הפרסי שנתן רשות לבנות את בית המקדש לאחר ההפסקה על ידי כתבי השטנה.
לאחר תבוסת הממלכה האחמנית על ידי אלכסנדר הגדול וכיבושה על ידיו עברה שליטה ליוונים שפתחו את התקופה ההלניסטית באזור. לאחר כמה מלחמות התייצב השלטון באזור תחת בית סלאוקוס ששלט באימפריה הסלאוקית. לאחר מכן עברה השליטה לאימפריה הפרתית, עד ג'תתקפ"ו. לאחר תקופה זו שבה השליטה לבני המקום.
תחת שלטון הממלכה הסלאוקית
- ערך מורחב – הממלכה הסלאוקית
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת ג'תמ"ח על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס. בשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד לנהר האינדוס ולזמן קצר אף בתראקיה. הייתה זו המדינה הגדולה ביותר בעולם ההלניסטי.
האימפריה הפרתית
- ערך מורחב – האימפריה הפרתית
האימפריה הפרתית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מתחילת האלף הרביעי. בהדרגה השתלטה על מסופוטמיה (עיראק של ימינו) בין ג'תק"ע ל-ג'תתקפ"ד, והפכה לאויבתה המרה של האימפריה הרומית, בכך שהגבילה את השתלטותה מזרחה אל מעבר לקפדוקיה (היא מרכז טורקיה של ימינו).
האימפריה הפרתית הייתה אחת מהאימפריות העמידות ביותר של המזרח הקרוב. היא שלטה בכל השטח הקרוי כיום איראן, עיראק וארמניה, וכן בחלקים מטורקיה, גאורגיה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, אפגניסטן וטג'יקיסטן, ולתקופות קצרות בשטחים המהווים כיום חלקים מפקיסטן, סוריה, לבנון ואף ארץ ישראל. סופה של אימפריה זו בא בשנת ג'תתקפ"ד, כאשר מלכה האחרון הובס על ידי אחד מן הווסאלים שלו, ונוצרה האימפריה הסאסאנית.
האימפריה הסאסאנית
- ערך מורחב – האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית ( ساسانیان, ג'תתקפ"ו - ד'תי"א) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
תחת שלטון האימפריה המוסלמית
- ערך מורחב – האימפריה המוסלמית
במאה ה-7 נכבשה האימפריה הסאסאנית על ידי המוסלמים מחצי האי-ערב ורוב תושביה קיבלו עליהם את דת האסלאם. אף על פי שהיו מוסלמים, שמרו הפרסים על עצמאות לאורך מרבית תקופת ח'ליפות אומיה ועבאס.
דוגמה לעצמאות זו באה בדמותה של השושלת הסמאנית שנאבקה ממושכות בשושלת העבאסית. וכך קרה שבמאה ה-9 איסמעיל סמאני, אציל פרסי שהתאסלם, השיג מהח'ליף הסכמה לשליטתו באזור. השושלת הסאמאנית היא למעשה שושלת פרסית מוסלמית שנקראה על שם סמאני הנ"ל. נכדיו סייעו לח'ליף אל מאמון ומונו למושלים בח'וראסאן. בשנת 874 הוכרו הסאמאנים כשליטי טראנסאוכסניה (אזור בוכרה באוזבקיסטן של היום). הם כוננו ממלכה תקיפה ובוכרה נהייתה לבירתם. בימי האמיר איסמעיל הראשון ששלט בבוכרה (907-892) נקרעה טראנסאוכסניה מעל חוראסאן ונעשתה ממלכה חזקה, שנתפשטה מן הערבה בצפון ועד המפרץ הפרסי בדרום, בואכה בגדד במערב. הוא היה שליט מוכשר ונמרץ. בנו אחמד (907-913) ונכדו נאצר (913-943) היו אף הם שליטים מעולים (בימי נאצר בן אחמד השתרעה ממלכת הסאמאנים כמעט על כל פני איראן). בזמנם פרחה הארץ. ממלכת הסאמאנים שגשגה, כנראה, בגלל קשרי מסחר הדוקים עם אירופה. השושלת הסאמאנית השיבה את זוהר התרבות הפרסית לאזור - הפעם עם ניחוח איסלמי. ב-999 כבשו הטורקים (גזנווים) את טראנסאוכסניה וחיסלו את מלכות הסמאנים. ואולם כיבוש זה הוחלף במהרה על ידי הסלג'וקים שגם כן היו ממוצא טורקי. בתחילת המאה ה-11 נכבשה הח'ליפות העבאסית על ידי השושלת הסלג'וקית.
בשנת 1259 נכבשה פרס מידי הסלג'וקים ועברה לשליטת האימפריה המונגולית במסגרת כיבושי שטחים שביצעה בקרב ארצות האסלאם.
תחת שלטון האימפריה המונגולית
- ערך מורחב – האימפריה המונגולית
בשנת 1259 כבשה האימפריה המונגולית ובראשה ג'ינגיס חאן את שטחי ממלכת פרס. במלחמת הכיבוש השתתף גם בנו, גויוק חאן. לאחר מות ג'ינגיס חאן חולקה האימפריה המונגולית בין ארבעת ילדיו, התפרקה וירדה מגדולתה. השושלת המונגולית ששלטה בפרס נקראה השושלת האילח'אנית וקבעה את בירתה, תחילה במרגה אחר כך בתבריז ולבסוף בסולטנייה. תחילה היו השליטים המונגולים שמאניסטים ובודהיסטים אחר כך התאסלמו, מרבית שליטיהן האחרונים היו סונים מלבד הח'אן אולג'יתו חודבנדה שהיה שיעי.
בשנת 1500 כבשה האימפריה הספווית מידי האימפריה המונגולית את שטחי ממלכת פרס.
תחיית האימפריות והשושלות המוסלמיות בפרס
כיבוש פרס מידי האימפריה המונגולית והעברתה לידי האימפריה הספווית בשנת 1500 סימל את החזרה והתחייה של השליטה האסלאמית בפרס. על פרס שלטו 3 אימפריות/ שושלות מוסלמיות שיעיות עיקריות: האימפריה הספווית (משנת 1500 עד 1722), השושלת הקג'ארית (משנת 1722 עד 1925) ושושלת פהלווי (משנת 1925 עד 1979). בין היתר החלו ארצות אירופאיות: פורטוגל, בריטניה, האימפריה הרוסית וצרפת לייסד היאחזויות קולוניאליות באזור. כתוצאה מכך איבדה פרס את שלטונה על רבים ממחוזותיה בחוזים עם האימפריה הרוסית – הסכם טורקמנצ'אי, הסכם גוליסטן, ואחרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "שלושה מלכו בכיפה: אחאב ואחשוורוש ונבוכדנצר" (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יא עמוד א), בהתאם לזיהוי של חשיארש הראשון כאחשורוש התנכ"י.
