מנחם מנדל גרליץ
מנחם מנדל גרליץ (נולד ב-1942) הוא סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, וכן הוא עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית. ספריו עוסקים בתולדות חכמי ישראל לאורך הדורות ובתולדות היישוב הישן בירושלים, מנקודת מבט חרדית. ידוע גם בשם העט מנחם גץ.
כתיבתו הספרותית
ראשית עבודתו הספרותית של גרליץ הייתה בכתיבתן של סדרות ספרים שעסקו בסיפורים על גדולי ישראל. הסדרה הראשונה הייתה בת חמישה כרכים, בשם בדרכי אבותינו, כשכותרת המשנה שלה היא: "סיפורים מחייהם ומפעלם של התנאים והאמוראים, מלוקטים ומעובדים לנוער מתוך אגדות התלמוד ומדרשי חז"ל, בליווי תמונות וציורים ללא תוספות ספרותיות". בעולם החרדי יש רגישות רבה לגבי ספרים מסוג זה הפונים לנוער ועוסקים בחכמי התלמוד, ומשכך צורפו לסדרה הסכמות מרבנים. היו אלו הספרים הראשונים מסוגה זו שקיבלו הסכמה מטעם בד"ץ העדה החרדית, ובה נאמר: "ראוי הספר להיות כספר חינוך לילדי ישראל לתורה ויראת שמים ומדות טובות".
כסדרת המשך כתב גרליץ את "בעקבות רבותינו" (ארבעה חלקים) - על תולדות הבעש"ט, הגר"א, החתם סופר והבן איש חי; ארבע דמויות המייצגות ארבע קבוצות עיקריות ביהדות החרדית - חסידים, ליטאים, הונגרים ועדות המזרח.
עיקר פרסומו של גרליץ הוא מעבודתו העוסקת בתיאור היישוב הישן בירושלים מנקודת מבטה של היהדות החרדית. בין השאר, הוא מרחיב אודות הוויכוח האידאולוגי שבין אסכולת הרב קוק לאסכולת הרב יוסף חיים זוננפלד. במשך שנים הייתה לו פינה קבועה בתוכנית "מלווה מלכה" של קול ישראל שעסקה במנהגי ירושלים ואורחות חיי תושביה.
באותו נושא פרסם סדרת ספרים בת חמישה חלקים בשם ירושלים של מעלה, הכוללת סיפורים מחיי היישוב הישן שבירושלים. סדרה זו תורגמה לאנגלית וצרפתית.
ספרו מרא דארעא ישראל הוא ביוגרפיה של הרב יוסף חיים זוננפלד, דרכה הוא מגולל את דברי ימיה של היהדות החרדית בארץ ישראל ובירושלים. בספר מובאות תעודות שלא פורסמו קודם לכן, חלקן בליווי פקסימיליות. לשם כך הוא נעזר בארכיוני החברה קדישא הכללית, גמ"ח "שערי-חסד" ומוסדות נוספים שהרב זוננפלד עמד בראשם. שם הספר, "מרא דארעא ישראל", שפירושו "הרב של ארץ ישראל", משקף את עמדת העדה החרדית שלא הכירה ברבנות הראשית.
לאחר פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי החל גרליץ בכתיבת הביוגרפיה שלו, בהכוונת בנו הרב חיים קניבסקי, ואף פרסם ממנה פרקים ראשונים בעיתון "המודיע", מדי יום ששי, אך כעבור שנה מיום פטירתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי הוחלט לא להשלימה.
ביקורת
על אמינותו של גרליץ כהיסטוריון יצאו עוררים. יהושע מונדשיין מתח בסדרת מאמריו "סיפורים וגילגוליהם" ביקורת על הספר "ירושלים של מעלה" וטען ביחס לכמה סיפורים בו שלא יכלו להתרחש.[1] איתם הנקין פרסם מחקר לפיו ישנם סילופים בספרו "מרא דארעא ישראל".[2]
ספרות תורנית
בשנות השמונים של המאה ה-20 ייסד את המכון הספרותי-תורני "אורייתא-אדרת". במסגרת המכון יצאו בהוצאה מחודשת חידושי הרשב"א, חידושי הרב חיים הלוי סולובייצ'יק על הש"ס, חידושי הגרנ"ט השלם, וספר קצות החושן השלם עם הגהות 'פיתוחי חותם'. גרליץ צירף לספרים אלו הקדמות מפורטות. כמו כן בשנת תשמ"ב (1981) הוציא לאור "הגדה של פסח לבית הלוי" - מתורתה של שושלת רבני בריסק לבית סולובייצ'יק. הספר עורר פולמוס בקרב נאמני בריסק ורבני משפחת סולובייצ'יק, הנחשבים שמרנים בכל הקשור להעלאת תורת בית בריסק על הכתב.[3]
לקראת ברכת החמה בשנת תשמ"א הוציא לאור את הספר ברכת החמה כהלכתה, והיה מיוזמי ומארגני המעמד הגדול ברחבת הכותל המערבי.
ההדרת ספרים תורניים:
ספר המאירי על מסכת בבא מציעא מכתב יד עם השוואות ומראי מקומות והערות;
חידושי ופסקי הרשב"ץ למסכת נדה מתוך כתבי יד בפעם הראשונה, בתוספת ציונים והשוואות; הלכות נדה לרבינו אהרן ב"ר יוסף הלוי ברצלוני, על פי כתבי יד בתוספת ציונים והשוואות.
עריכות ביבליוגרפיות:
גרליץ עוסק גם בעריכת ביבליוגרפיות והקדמות לספרים תורניים. בשנות השישים של המאה ה-20, כתב את ההקדמות לספרים "מתוק מדבש", "טוב ירושלים" ו"אילת אהבים" לרבי שלמה אלקבץ.
כתיבתו המגזרית
במשך השנים, היה גרליץ מקורב לחוגי "העדה החרדית", וככזה הוא נבחר לכתוב את גיליון "העדה החרדית" לרגל פטירתו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים (1979). כמו כן נבחר לכתוב את הספר "ישראל עושה חיל" על ישראל זופניק, התורם הגדול של "העדה החרדית". עם זאת, לימים היה גרליץ בין הפעילים הבולטים של מפלגת דגל התורה בשנת 1988 וחלק מהאסיפות והדיונים שקדמו להקמת המפלגה התנהלו במשרדי מכון "אורייתא-אדרת" של גרליץ.
בעיתון "יתד נאמן" התפרסמו חילופי מכתבים בין גרליץ לבין הרב שך. גרליץ גם כתב מאמרים בביטאון "מחזיקי הדת" של חסידות בעלז. כיום גרליץ מקובל אצל כל החוגים ביהדות החרדית, כולל "העדה החרדית". תעיד על כך העובדה שהיה בין היוזמים לצירוף הרב ישראל יעקב פישר לבית הדין של "העדה החרדית"[דרוש מקור]. בניו של גרליץ הם בוגרי ישיבת פוניבז' ומאמריו מתפרסמים בעיתונים חרדיים כמו המודיע והמבשר.
משפחתו
מנחם מנדל גרליץ נולד לדוד גרליץ, במשפחה יוצאת פולין, ומשתייך לחסידות סטריקוב. הוא חתנו של הרב יוסף שיינברגר ששימש כמזכיר העדה החרדית במשך עשרות שנים.
בנו משה שמעון הוא מנאמני ביתו של הרב חיים קניבסקי, ועוסק בפרסום כתביו. בנו משולם-זישא מחבר את ספרי "צוהר לתיבה". בנו ירחמיאל שלמה הוא כתב במוסף התורני של עיתון "המבשר". בנו אריה הוא טוען רבני. בנו חיים הוא יו"ר קופת היתומים "תפארת שבחסד".
ספריו
על ירושלים:
- ירושלים של מעלה
- שאלו שלום ירושלים
- כך נפרצו החומות
- בין ירושלים והגולה
- לשעה ולדורות
- מרא דארעא ישראל
- עוד יוסף חי
ספרים אחרים
- בדרכי אבותינו
- בעקבות רבותינו
- הגאון שנשכח - תולדות יהדות הונגריה
- אבות החסידות בארץ הקודש - תולדות רבי מנחם מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של מנחם מנדל גרליץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- [/F/?func=find-c&con_lng=heb&local_base=&ccl_term=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F%2C+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%2C+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%2C+%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90 הספרים שהופיעו במסגרת מכון אורייתא בקטלוג הספרייה הלאומית]
הערות שוליים
- ^ יהושע מונדשיין, אדמו"ר מוהר"ש והכליזמר מירושלים, מלומז'א לירושלים, גלגולו של סידור.
- ^ איתם הנקין, החרם על רי"מ פינס בירושלים וקשריו עם גיסו רבי דוד פרידמן, המעין תשרי תשס"ט
- ^ על שמרנותם של בית בריסק בערך חידושי הגר"ח (סטנסיל)
