מסכת עירובין
מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. המסכת כוללת כעשרה פרקים העוסקים בעיקר בדיני עירובין ואיסורי שבת שונים. בתלמוד הבבלי כוללת המסכת 104 דפים בעוד שבתלמוד הירושלמי כוללת המסכת 65 דפים.
שם המסכת ונושאה
פירושה העברי של המילה הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. לפיכך נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (כלומר נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.
המסכת מבארת מהם העקרונות האדריכליים לפיהם מסווגות הרשויות השונות:
המסכת מפרטת את ההלכות הנוגעות להיבטים הטכניים בביצוע עירוב חצרות ושיתוף מבוי.
כמו כן עוסקת המסכת באיסור תחומין: הליכה למרחק של יותר מאלפיים אמה ממקום שביתתו של אדם בשבת, ואת הלכות עירובי תחומין המאפשרים ללכת עד ארבעת אלפים אמה בשבת.
מסכת זו לפי סברת הרב זאב וולף (ממפרשי מדרש רבה) הייתה בתחילה מסכת אחת יחד עם מסכת שבת. יש המפרשים בדרך רמז שסך כול הפרקים העוסקים בהלכות שבת במסכתות השונות, הוא שלושים ותשעה פרקים (כמספר מלאכות האסורות בשבת) עשרים וארבעה פרקים ממסכת שבת, עשרה פרקים ממסכת עירובין וחמשה פרקים ממסכת ביצה.
תוכן המסכת
בתלמוד הבבלי
פרק ראשון עוסק בדיני הכשר מבוי ובדיני שיירה; הפרק השני מדבר על עירוב בורות מים וחצירות ללא שימוש (קרפיפות); פרק שלישי מדבר על האוכל- העירוב עצמו; פרק רביעי מדבר אדם ש"נתקע" מחוץ לעיר. פרק חמישי עוסק בתחילתו בדרכי לימוד ובהמשך בעירוב לעיר ומה מצטרף לעירוב. פרק שישי עוסק בדין עירובי חצירות. פרק שביעי עוסק בצירוף בעירוב. פרק שמיני הוא המשך לפרק שישי. פרק תשיעי עוסק בצירוף לעירוב בגגות העיר. פרק אחרון עוסק בדיני טלטול בשבת.
מסכת עירובין נחשבת לאחת משלוש המסכתות הקשות שבתלמוד בבלי הידועות בראשי התיבות ענ"י (עירובין נידה יבמות).
מיקומה של המסכת בסדר מועד
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת נקבעה בסדר מועד לאחר מסכת שבת משום שכל עיסוקיה נוגעים לדיני שבת.
פרקי המסכת
- מָבוֹי (עשר משניות[1]).
- עוֹשִׂין פַּסִּין (שש משניות).
- בַּכֹּל מְעָרְבִין (תשע משניות).
- מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ (אחת עשר משניות).
- כֵּיצַד מְעַבְּרִין (תשע משניות).
- הַדָּר (עשר משניות).
- חָלוֹן (אחת עשר משניות).
- כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין (אחת עשר משניות).
- כָּל גָּגּוֹת (ארבע משניות).
- הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין (חמש עשרה משניות).
בסך הכל במסכת 96 משניות.
סוגיות ידועות במסכת
לקריאה נוספת
- משנה מסכת עירובין, נוסח כ"י קויפמן ונוסח רפוס ראשון (רנ"ב), עם שינויי נוסחאות מכתבי יד עתיקים, דפוסים ראשונים וקטעי גניזה, בעריכת אברהם גולדברג, בהוצאת מאגנס, תשס"ו / 1996.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת עירובין |
טקסט בוויקיטקסט: מסכת ערובין |
- משנה מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
- תוספתא, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
- תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט
- שיעורים במסכת עירובין מאתר "הדף היומי"
- אביעד אברהם סטולמן, מהדורה ופירוש על דרך המחקר לפרק "המוצא תפילין" במסכת עירובין, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן, מאתר "פלא יועץ"
- הרב אליעזר מלמד, הלכות ערובין, באתר ישיבה
- תלמוד בבלי, מסכת עירובין, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ל"ח
מסכתות ששה סדרי משנה | ||
---|---|---|
זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
|