מסכת קידושין
מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובגמרא. עוסקת בדיני פעולת הקידושין - שלב קודם לנישואין, שבו בני הזוג עדיין לא נשואים ואסורים אחד לשני, אבל הם כבר קשורים אחד לשני וצריכים גט כדי להיפרד. על-פי התורה, הקידושין הם "קנין" של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...".
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 81 דפים.
מיקומה של המסכת בסדר נשים
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מיקומה של המסכת בסוף סדר נשים מעורר תמיהה: הרי היה ראוי להקדים את המסכת כך שתופיע לפני מסכת כתובות (שכן הקידושין הן השלב הראשון במיסוד הנישואים) ואם לא לפני מסכת כתובות (על מנת שלא נפריד בין מסכתות יבמות לכתובות שעניינם אחד - מעשה ביאה), לכל הפחות היה עליה להופיע לפני מסכת גיטין, שכן זו דרכו של עולם - קודם נעשים הנישואים ואחר כך הגירושים. מדוע אם כך ממוקמת המסכת בסוף סדר נשים?
את תהיה זו הוא מתרץ בכך שרצה עורך המשנה ללכת על פי סדר העניינים כמו שהוא מופיע בתורה שבה מופיע מעשה הגירושים לפני מעשה הנישואים, כמו שנאמר[1]: ”כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר”. ומתוך סוף הפסוק שבו נאמר: "וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר", למדנו את מעשה הקידושין, כמו שנתבאר בגמרא[2]: "מקיש הויה ליציאה".
פרקי המסכת
- האשה נקנית בשלוש דרכים (עשר משניות[3]) - פירוט דרכי מעשה הקניין באישה, עבד עברי, עבד כנעני, בהמות, נכסים, קנין חליפין והחיוב במצוות.
- האיש מקדש בו ובשלוחו (עשר משניות) - דיני שליחות בקידושין, קידושי טעות.
- האומר לחברו צא וקדש לי (שלוש עשר משניות) - המשך דיני קידושין, קידושין על תנאי, קידושי קטנה, יחוסו של הוולד ודרכי טיהורו של ממזר.
- עשרה יוחסין עלו מבבל (ארבע עשר משניות) - ענייני היחוסין ונישואיהם, נאמנות אדם לפסול את בנו ודיני יחוד.
בסך הכל יש במסכת 47 משניות.
תוכן המסכת
אגב הדיון בפרק הראשון במסכת קידושין עוסקת המסכת גם בקנין הנגדי, שהוא ביטול הקידושין, על ידו אשה קונה את עצמה מרשות הבעל - גירושין, מיתת הבעל, יבום וחליצה. כמו כן עוסקת המסכת בקניינים ממוניים, קנייני עבד עברי ועבד כנעני, קנייני קרקעות וקנייני נכסים ניידים ("מטלטלין"). בפרק השני ישנה התמקדות בקידושי שליחות ובשאר דיני שליחות. בפרק השלישי ההתמקדות היא בסוגי קידושין. בפרק הרביעי הבירורים נוגעים לדיני יוחסין.
סוגיות בולטות בתלמוד הבבלי
מפרשים
למסכת קידושין ישנה התייחסות מיוחדת בין הלומדים וכמה מפרשים (ראשונים ואחרונים) חשובים כתבו חידושי תורה ועיון על מסכת זו בפירוט רב, מה שלא עשו על מסכתות אחרות. בין המפרשים הייחודיים:
מפרשים חשובים נוספים על מסכת קידושין
|
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת קידושין |
 טקסט בוויקיטקסט: בבלי מסכת קידושין |
משנה מסכת קידושין, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת קידושין, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת קידושין, באתר ויקיטקסט
- תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת קידושין, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוקים א'-ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ה' עמוד א'
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"א עמוד א' ואילך
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף נ"ט עמוד א'
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
