מעלות דפנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה

פרמטרים ריקים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מעלות דפנה
רחבה בשכונת מעלות דפנה
רחבה בשכונת מעלות דפנה
מידע
עיר ירושלים
מייסדים משרד השיכון
שכונות נוספות בירושלים

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הגובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ודרך בר לב.

היסטוריה

שכונת מעלות דפנה נבנתה החל משנת 1971 כחלק ממערך שכונות הבריח שנבנו בצפון מזרח העיר מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כדי ליצור רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית לבין הר הצופים[1].

השכונה הוקמה על שטח ההפקר שהיה חלק מהקו העירוני. השם 'מעלות דפנה' ניתן לשכונה על שם השיפוע בו היא בנויה ועל שם צמח הער אציל, ובדרך עקיפה זו חוגג השם את איחוד העיר בשנת 1967, מאחר שהיוונים והרומאים נהגו לקשט בעלי ער אציל (עלי דפנה) את ראשיהם של הקיסרים המנצחים כמעשה האליל היווני אפולו[דרוש מקור]. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מתחם הידוע בשם "ארזי הבירה", על שם החברה שבנתה אותה. במתחם הוקמו שיכונים לעולים חדשים, בחלקם על קרקע פרטית שהופקעה בשנת 1968[2].

אופי השכונה

מעלות דפנה תוכננה כשכונה קטנה לכ-4,000 תושבים וכמעט ללא רזרבות קרקע לבנייה עתידית. לשכונה אפיונים ארכיטקטוניים ייחודיים, הכוללים שימוש באלמנטים חיצוניים צורניים על המבנים כגון קשת, זוויות, בליטות החורגות מקו הבניין ושיפועים, וזאת על מנת ליצור דו-שיח ארכיטקטוני עם מסורת הבנייה הירושלמית בכלל, וזו של העיר העתיקה בפרט. פרטים תכנוניים ייחודיים (לתקופת התכנון) כוללים שטחים ציבוריים נרחבים, מרכז מסחרי אינטגרלי במבני המגורים של השכונה, כנהוג בשכונות ותיקות, חצרות פנימיות לשימוש התושבים ולמעבר נוח בין בתי השכונה ולהולכי הרגל, ומשטחי דשא למשחקי ילדים. כן נבנו שני גשרים להולכי רגל ומגרשי החניה הוקמו בריחוק מה מהבניינים, על מנת למנוע תנועת כלי רכב ממונעים בתוך השכונה. תכנון ייחודי זה, הנוגד את התכנון של שכונות סמוכות (ובניגוד לרמת אשכול הסמוכה), זיכה את המתכננים בפרס בינלאומי[3].

בעשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת מגמה הניכרת בשכונות רבות בצפון ירושלים, התרחשה תחלופת אוכלוסייה. במקום התושבים שאכלסו את השכונה עם הקמתה - חילוניים ובעלי מקצועות חופשיים, נכנסה אוכלוסייה חרדית, חלקם עולים חדשים מארצות הברית[4][5].

בתי כנסת

א. בית כנסת - נוסח אשכנז, המנציח את עולי הגרדום ואת קהילת פודהייצה באוקראינה שנספתה בשואה.

ב. בית הכנסת - יד שלום - נוסח עדות המזרח, המנציח את "שלום צדיק" התורם העיקרי לבניית בית הכנסת שעל שמו הפרטי "שלום" נקרא בית הכנסת. רב הקהילה: הרב משה גבריאלוב.

ג. קהילת מעלות דפנה - נוסח ליטאים אמריקאים:

  • בית הכנסת "נחלת שמעון" - בית הכנסת הוותיק יותר, אשר הוקם בשנת 1989 על ידי הרב יצחק דיאמנט ע"ש הרב שמעון זימל דיאמנט ושוכן במקלט אחד הבתים.
  • "גן מחל" - בית הכנסת החדש יותר, קרואן המוצב ליד גן המשחקים ברחוב מח"ל.
  • בנוסף, הקהילה בונה בית כנסת חדש וגדול הנמצא בשלבי בניה. מנהיג הקהילה הרב נחום איזנשטיין.

ד. קהילת חתם סופר - נוסח חסידי - חנות שהוסבה לבית כנסת בראשות הרב סופר.

ה. בית מרים גיטל - מרכז תורני בשלבי בנייה מתקדמים. התורם העיקרי לבניית בית הכנסת הוא הרב יעקב ווינרעב מניו יורק אשר הנציח את חמותו הרבנית מרים גיטל שטרנבוך משווייץ. זהו בית מדרש לכלל מקהלות האשכנזים, קומפלקס גדול ומפואר הכולל בית מדרש כמנהג הישיבות, בית מדרש חסידי, אולם קידושים ומקוה, בית מדרש זה שוקק חיים משך כל היממה. רב בית הכנסת הוא הרב משה וייס. הבניין זוכה גם למבקרים רבים אשר באים לצפות בארון הקודש המיוחד בבית המדרש.

מוסדות בשכונה

בית הספר בית מרגלית

בית ספר יסודי לכיתות א' עד ח'. בית הספר שייך לחינוך העצמאי בירושלים, "בית מרגלית", על שמה של הרבנית מרגלית יוסף, רעייתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן הרב עובדיה יוסף.

בבית הספר לומדות כ-360 תלמידות.

בית-הספר מנוהל על ידי הרבנית שרה צדקה.[6]

בית הספר רנה קסין

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בית הספר רנה קסין
מבט ממעלות דפנה לכוון הכניסה לבית הספר רנה קסין

בית הספר התיכון השש-שנתי על שם רנה קסין, מיסודה של חברת אליאנס (כי"ח), פועל ברוח ההומניזם שייצג פרופ' קסין. בית הספר נחנך בספטמבר 1974 בנוכחות פרופ' קסין[7]. החל משנת 2013, בית הספר שייך לרשת "דרכא"[8]. במקום לומדים תלמידים חילונים מהשכונות הצפוניות של ירושלים. מתוך עמדה כי האדם נמצא במרכז, וכי לכל אדם הזכות לשוויון הזדמנויות, בית הספר אינו מסנן תלמידים ואין בו הנשרה עד לסיום הלימודים.

ישיבת אור שמח

ישיבת אור שמח היא ישיבה לחוזרים בתשובה שבסיסה בירושלים, עם סניפים במקומות רבים בעולם. הישיבה נקראת על שם ספרו של הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

הישיבה מיועדת לחוזרים בתשובה, עם רקע מועט או ללא רקע כלל ביהדות, רובם ממוצא אנגלו-סקסי. לישיבה גם מחלקה ישראלית שהתפצלה מהישיבה המקורית, והיא ממוקמת בשכונת עזרת תורה בירושלים בהנהלת הרב משה רחלזון. כמו כן, לישיבה סניפים במקומות רבים בעולם ובהם: ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה, בריטניה, אוסטרליה,אוקראינה ורוסיה.

הרעיון להקמת הישיבה נהגה בידי הרב נח וינברג, שהיה גם ממקימי ישיבת התפוצות ובהמשך גם ישיבת אש התורה. הישיבה נוסדה בשנת 1970 בשם "שמע ישראל" בידי הרבנים נח וינברג, מנדל וינבךונטע שילר. לאחר עזיבתו של הרב וינברג שונה שם הישיבה ל"אור שמח". הרבנים וינבך ושילר המשיכו לכהן כראשי הישיבה.

לישיבה אתר אינטרנט נרחב, שהיה אחד הראשונים בתחום התורני.

ספריה עירונית

בסמוך לבית הספר רנה קסין שוכנת ספריה עירונית על שם יוסף מאירהוף.

שעות פעילות: בימים ראשון, שני, רביעי וחמישי בין השעות 14:00 עד 19:00, בימי שלישי בין השעות 9:00 עד 13:00. הספרייה ננעלת רבע שעה לפני שעת הסגירה.


בצמוד לשכונה נמצא בית ספר לשוטרים, אשר בשנות האלפיים, משמש כמטה אדמיניסטרטיבי של סוכנות האומות המאוחדות לפליטים אונר"א (UNRWA - United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East).

אתר ההנצחה

בצמוד לשכונה, שוכן אתר גבעת התחמושת המשמש אתר הנצחה לנופלים בקרבות מלחמת ששת הימים בירושלים בכלל ובגבעת התחמושת בפרט. האתר הוקם בשנת 1975, והמוצב הירדני שהיה במקום שולב בו כמוזיאון פתוח, על קיר המוזיאון חקוקים שמות 182 הנופלים במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקום ניטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים על הקרב בירושלים.

למרגלות גבעת התחמושת נמצא שבט "העומר" של תנועת הצופים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0