מעמד הר גריזים והר עיבל
מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא מעמד שאירע בהר גריזים והר עיבל שבשומרון, סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית תקופת ההתנחלות, בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר. המעמד כלל בניית מזבח בהר עיבל והקרבת קרבנות עולה ושלמים עליו, כתיבת חלקים מספר התורה על גבי אבנים, ברכת הלויים את השומר את מצוות ה' וקללת העובר על מצוותיו, ובסיום המעמד קריאת דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשת כי תבוא באוזני העם על ידי יהושע בן נון.
הציווי בתורה
מהותו של המעמד היא כריתת ברית בין עם ישראל לה' על קיום המצוות הנזכרות בספר דברים, המנויות בפרשות ראה, שופטים, כי תצא ותחילת כי תבוא, המורות לעם ישראל כיצד עליהם לנהוג בבואם לארץ ישראל ובעת ישיבתם עליה. על מצוות אלו עדיין לא נכרתה ברית קודם לכן (בשונה משאר מצוות התורה שעליהן כבר נכרתה ברית עם ה' בפרשת בחוקותי), לכן מצווה משה את ישראל על קיום הברית בסמוך לכניסתם לארץ.
לאור זאת, הציווי על קיום המעמד נזכר בתורה בספר דברים בשני מקומות, לפני פירוט מצוות הארץ, בפרשת ראה[1]:
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה
ומיד לאחר סיום פירוט המצוות, בפרשת 'כי תבוא'[2]:
וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹקֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים ואָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב
עיתוי המעמד
בספר דברים נאמר שמעמד זה יתבצע בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. בפועל תיאור המעמד מופיע בספר יהושע פרק ח, לאחר מלחמת העי השנייה. בדברי חז"ל מובאת דעה שאכן ביום מעבר הירדן הגיעו להר גריזים והר עיבל בדרך נס, ואז עשו את המעמד[3]. וישנה דעה נוספת בחז"ל שביום מעבר הירדן עשו שתי 'גבשושיות' סמוך לגלגל וקראו להן 'הר גריזים' ו'הר עיבל', ושם עשו את המעמד[4].
מזבח הר עיבל
- ערך מורחב – מזבח הר עיבל
כחלק ממעמד הברכה והקללה נאמר בספר דברים שיש לבנות מזבח מאבנים שלימות בהר עיבל שעליו יקריבו קרבנות עולה, וכן קרבנות שלמים שאת בשרם יאכלו שם ויחגגו את כניסתם לארץ וכריתת הברית עם ה'. מזבח זה זוהה במהלך חפירות ארכאולוגיות שבוצעו בהר עיבל בשנות 1982–1989 על ידי פרופ' אדם זרטל.
כתיבת התורה על האבנים
נאמר בספר דברים שיש להקים אבנים גדולות בהר עיבל, לסוד אותן בסיד ולכתוב עליהן את 'דברי התורה הזאת'. בספר יהושע נאמר שכתבו על האבנים את 'מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
יש אומרים שמה שנכתב על האבנים אלו מצוות התורה בזו אחר זו בקצרה, כפי שנכתבו בספרי מוני המצוות[5]. ויש אומרים שכל התורה הייתה כתובה על האבנים, והיה זה בדרך נס או שהיו אלו אבנים גדולות מאד[6]. ודעת חז"ל שכתבו עליהן את דברי התורה בשבעים לשונות[7].
אופן ביצוע הברכה והקללה
בפרשת כי תבוא שבספר דברים מתואר אופן ביצוע הברכה והקללה: חלוקת עם ישראל לשני חלקים כאשר ששה שבטים (שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין) עומדים על הר גריזים, וששה שבטים (ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי) עומדים על הר עיבל. הכהנים והלויים עמדו בגיא שבין ההרים, בשכם, והפכו פניהם כלפי הר גריזים כאשר אמרו את דברי הברכה למי שישמור את מצוות התורה, ולאחר מכן הפכו פניהם כלפי הר עיבל כאשר אמרו את דברי הקללה למי שיעבור על מצוות התורה. כל העם ענה 'אמן' ובכך קיבל על עצמו את הדברים באמנה.
מלבד הברכה הכללית על מי שישמור המצוות והקללה על מי שלא ישמור אותן, מפורטות בתורה מספר עבירות חמורות או עבירות שנעשות לרוב בסתר, שעל העובר על אחת מהן הוסיפו הלויים קללה נוספת:
וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן: אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן
במשנה במסכת סוטה[8] ישנו תיאור מפורט של אופן ביצוע הברכה והקללה על ידי הלויים:
ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע. הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וכל ישראל מכאן ומכאן. שנאמר: וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו'. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה: 'ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה'. ואלו ואלו עונין 'אמן'. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: 'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה' ואלו ואלו עונין 'אמן'. עד שגומרין ברכות וקללות. ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר 'באר היטב'. ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן
הקראת הברכה והקללה שבספר דברים
בסיום המעמד הקריא יהושע לעם את דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשת 'כי תבוא' שבספר דברים.
רוב הפרשנים מבארים שהכוונה לדברי הברכה והקללה הנזכרים בספר דברים פרק כח[9]. אמנם יש מציעים לומר שהכוונה היא לברכות והקללות שבפרק כז, שאותם הלויים אמרו לעם קודם לכן[10].
קישורים חיצוניים
- יוסף סגל, מעמד הר גריזים והר עיבל כיצד, באתר דעת.
- הרב איתן שנדורפי, הברכה והקללה בהר גרזים ובהר עיבל, באתר אסיף
ראה גם
הערות שוליים
- ^ ספר דברים פרק יא, פסוקים כו-ל.
- ^ ספר דברים פרק כז, פסוקים ב-ח.
- ^ ילקוט שמעוני יהושע רמז יד. דעת ר' יהודה בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ז הלכה ג.
- ^ דעת ר' אלעזר בתלמוד הירושלמי שם.
- ^ רב סעדיה גאון ספר דברים פרק כז פסוק ג.
- ^ רמב"ן שם בשם 'ספר תאגי'.
- ^ תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לב עמוד א.
- ^ פרק ז משנה ה.
- ^ מצודות דוד, רד"ק ומלבי"ם ביהושע פרק ח פסוק לד.
- ^ רד"ק ומלבי"ם הנ"ל.
ספר יהושע | ||
---|---|---|
הכניסה לארץ | מעבר הירדן • שליחת המרגלים ליריחו • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך • תקנות יהושע בן נון | |
כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מלחמות העי • מעל עכן וענישתו • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
סיום ספר יהושע | מזבח ראובן וגד • נאום יהושע • הברית בשכם | |
דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה • אדני בזק |
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה