מפרץ מונטריי
מפרץ מונטריי (באנגלית: Monterey Bay) הוא מפרץ באוקיינוס השקט השוכן על חוף מדינת קליפורניה שבמערב ארצות הברית. על פי ההגדרה המצומצמת, המפרץ משתרע לאורך 40 קילומטרים מסנטה קרוז, בירת המחוז באותו שם הנמצאת בקצה הצפוני של המפרץ, עד העיר מונטריי שבקצה הדרומי; אך לעיתים קרובות כוללים בהגדרת המפרץ את כל חצי האי מונטריי. השמורה הימית "המפלט הימי הלאומי מפרץ מונטריי" (Monterey Bay National Marine Sanctuary), הקרויה על שם המפרץ, משתרעת לאורך חלק גדול מהחוף המרכזי של קליפורניה ממרין, צפונית לסן פרנסיסקו ועד קמבריה, דרומית למונטריי. השמורה משתרעת לאורך 445 קילומטרים של החוף על שטח של 15,800 קילומטרים מרובעים.
השם "אזור מפרץ מונטריי" (Monterey Bay Area) הוא כינוי מקובל לתיאור כל הקהילות שעל מרכז חופה של קליפורניה השייכות למחוזות סנטה קרוז ומונטריי.
גאוגרפיה
המפרץ שוכן בחוף המרכזי של קליפורניה, בערך 120 קילומטרים דרומית לסן פרנסיסקו. במקור נשפכו למפרץ שני נהרות: סאלינס (Salinas) וסן בניטו (San Benito). המים משני הנהרות מנוצלים להשקיה של שדות חקלאיים והערוצים המובילים לשפך למפרץ מובילים מעט מאוד מים ובדרך כלל הם יבשים. שפך הנהר סן בניטו הוא אזור של ביצות שהוכרז כשמורת טבע בשם "שמורת מחקר השפך הלאומית אלקהורן סלו" (Elkhorn Slough National Estuarine Research Reserve). משום שמים כמעט ואינם זורמים לאזור, התגברה המליחות של המים והם כיום מים מליחים.
שיפוע החוף ברוב המפרץ מתון מאוד ומגיע עד למקסימום של 30 מטרים. עם זאת, במרכז המפרץ, מול חוף מוס לנדינג (Moss Landing) מתחיל קניון מונטריי, קניון תת-ימי, המשתרע למרחק 150 קילומטרים לתוך האוקיינוס, שעומקו מגיע עד 3,600 מטרים, אחד הקניונים התת-מימיים הגדולים ביותר בעולם.
היסטוריה
האירופאי הראשון שגילה את מפרץ מונטריי היה חואן רודריגס קבריו ב-16 בנובמבר 1542 כאשר הפליג צפונה לאורך החוף בראש משלחת מחקר ספרדית. הוא קרא למפרץ Bahía de los Pinos (מפרץ האורנים),[1] ככל הנראה בשל יער האורנים שבו נתקל לראשונה כאשר הקיף את חצי האי בקצה הדרומי של המפרץ. השם שנתן קבריו למפרץ לא שרד, למעט בקצה הצפון-מערבי של חצי האי הידוע בכינוי "פוינט פינוס" (Point Pinos).
ב-10 בדצמבר 1595 חצה סבסטיאן רודריגס סרמניו (Sebastián Rodríguez Cermeño) את המפרץ והעניק לו את השם Bahía de San Pedro (מפרץ הקדוש פדרו) לכבודו של פייטרו מוורונה.
השם הנוכחי של מפרץ ניתן למקום על ידי סבסטיאן ויסקאינו (Sebastián Vizcaíno) ב-1602. ויסקאינו נשלח על ידי המשל הספרדי להשלים שרטוט מפורט של החוף. הוא עגן במה שכיום הוא נמל מונטריי ב-16 בדצמבר, וכנה אותו "פוארטו דה מונטרי" (Puerto de Monterrey), לכבודו של גספר דה סונייגה, הרוזן ה-5 של מונטריי, אז המשנה למלך במלכות המשנה של ספרד החדשה. Monterrey הוא איות חלופי ל-Monterrei, עיירה בגליסיה בספרד שמהם הגיעו במקור המשנה למלך ואביו (הרוזן הרביעי של מונטריי).
מונטריי הפכה למושב המושל הספרדי של אלטה קליפורניה וישב בה חיל המצב הגדול ביותר של הספרדים. הענף הכלכלי העיקרי היה דיג. תחילה ציד לווייתנים, ואחר כך דיג סרדינים. עם המצאות קופסאות השימורים בסוף המאה ה-19, אפשר היה לשמור את הדגים לתקופה ארוכה יותר ולשווק אותם ברחבי ארצות הברית וגם לייצא אותם. במאה ה-20 השתכללו שיטות הדיג וספינות הדיג הלכו וגדלו. הסופר ג'ון סטיינבק, זוכה פרס נובל לספרות, תיאר ברומנים שלו את עונת הדיג במפרץ בשנות ה-30 עד שנות ה-50 של המאה ה-20. במלחמת העולם השנייה גדל מאוד הביקוש לשימורי דגים עבור מנות הקרב של צבא ארצות הברית, ודיג היתר חיסל כמעט לחלוטין את להקות הדגים ותעשיית הדיג התמוטטה בשנות ה-50.[2]
ב-12 באוקטובר 1997 נהרג הזמר וכותב השירים ג'ון דנוור כאשר מטוסו הפרטי התרסק במימי מפרץ מונטריי מול פסיפיק גרוב.[3]
צמחייה ובעלי חיים
זרם קליפורניה הקר עולה במעלה הקניון ומביא מי עומק עשירים בנוטריאנטים (חומרים אורגניים שהם שרידים של בעלי חיים וצמחים שמתו) אל פני השטח (תופעה המכונה עליית מי העומק). במים העשירים בחומרי מזון גדלים כמה מינים של קלפ, חלקם מגיעים לגובה של 70 מטרים, תוך יצירת יערות קלפ העשירים במינים רבים של בעלי חיים: פלנקטון, ספוגיים, צדפות, שושנות ים, כוכבי ים, קיפודי ים, חלזונות ימיים, דיונוני רחף, תמנון החוף, סרטנים, סוסני ים, דגים ממשפחת השפתניים, הורדוניים, בני קבוצת הבטאים, דמויי כריש, מיני עופות ים ומינים רבים נוספים.
מפרץ מונטריי הוא גם משכן למינים רבים של יונקים ימיים, כולל לוטרת הים, פוקת המפרץ ודולפיננים, כמו כן המפרץ גם מצוי בנתיב ההגירה של לווייתנים אפורים ולווייתנים גדולי סנפיר ואתר רבייה לפילי ים. קטלנים נמצאים גם הם לאורך החוף, בייחוד כשלווייתנים אפורים מהגרים, כיוון שהם צדים את הלווייתנים במהלך נדידתם צפונה.
בשל העושר של בעלי החיים הימיים במפרץ מונטריי הוגדרו על ידי רשויות מדינת קליפורניה שבעה אזורים במפרץ כאזורי שימור ימיים מוגנים (State Marine Conservation Area). כמו כן שוכן במפרץ "מכון המחקר האקווריום של מפרץ מונטריי" (Monterey Bay Aquarium Research Institute), אחד ממוסדות המחקר הימיים החשובים ביותר.
תיירות
תעשיית הדיג, שהונצחה בספריו של ג'ון סטיינבק, התמוטטה והתיירות הפכה לבסיס הכלכלי של האזור. הרחוב שהונצח בספרו סימטת השימורים הוא כיום חלק מאזור הבילויים של מונטריי, אחרי שמפעל השימורים האחרון נסגר ב-1973. התיירות במונטריי ובסביבתה מסתמכת בעיקר על המפרץ.
אטרקציה תיירותית הקשורה למפרץ היא האקווריום של מפרץ מונטריי (Monterey Bay Aquarium), אחד הגדולים בעולם מסוגו. באקווריום מוצגים אך ורק בעלי חיים ובתי גידול מהאזור, מאזור החוף ועד קצה מדף היבשת. המוזיאון גם מרכז פעילות מחקר ושימור.
האזור מציע אתרי צלילה במים קרים וסביב המפרץ יש בתי ספר רבים לצלילה. כמו כן מציעים הנמלים במונטריי ובמוס לנדינג סיורים לצפייה בלווייתנים. העונה הטובה ביותר לצפות בלווייתן אפור, בלווייתן גדול-סנפיר ובקטלן היא בין דצמבר לאפריל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
