מצרית קדומה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המצרית הקדומה היא שפת אנשי מצרים העתיקה הנמנית עם משפחת השפות האפרו-אסיאתיות. השפה הייתה מקובלת לכל אורך העת העתיקה ונעלמה עם המעבר לשימוש בשפה הערבית כשפת הדיבור במצרים עם הגעת הערבים למצרים מחצי האי ערב. הקופטית היא ניב של המצרית הקדומה אשר נשתמר עד תקופה מאוחרת. למרות מאמצים להחיות אותו במאה ה-19, הוא נעלם כמעט לגמרי.

כתיבת השפה

המצרית הקדומה נכתבה בכתב ההירוגליפי שממנו השתלשלו מאוחר יותר הכתב ההיראטי והדמוטי. לאחר כיבוש מצרים על ידי אלכסנדר הגדול במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס והתבססות בית תלמי, עברו השלטונות להשתמש לכתיבת חולין בכתב הקופטי (שבוסס על האלפבית היווני בצירוף כמה אותיות מן הכתב הדמוטי), אך הכתבים הקודמים המשיכו לשמש בכתבי הקודש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.