מקלות אכילה
מקלות האכילה, הידועים גם כמקלות סיניים או כצ'ופסטיקס (מאנגלית: Chopsticks), הם שני מקלות ארוכים המשמשים ככלי אכילה. ניתן להשתמש בהם באמצעות השענתם על האצבעות על מנת לתפוס באמצעותם את המזון.
מקלות האכילה הראשונים היו עשויים מעץ; בעבר נהוג היה להכינם בפשטות מזרדים שנתלשו מהעצים ולאכול באמצעותם. כיום המקלות מיוצרים באופן תעשייתי, ובמדינות שונות עשויים החומרים שונים. ברוב אסיה נהוג לייצר מקלות אכילה מחזרן, מעץ או מפלסטיק. בקוריאה נהוג לייצרם ממתכת.
מקלות אכילה משמשים בעיקר במזרח אסיה (סין, יפן, קוריאה וכו'). בעקבות עליית הפופולריות של המטבח הסיני והיפני במערב רבים החלו להשתמש במקלות אלו במהלך ארוחות בסגנון אסייתי.
כאשר זמן ההכנה של הארוחה ארוך מן הרגיל ניתן לתופף על קצה השולחן עם מקלות האכילה, התיפוף מסמן למלצרים ולטבחים שזמן ההמתנה ארוך מדי.
נימוסי שולחן בשימוש במקלות אכילה
מקלות אכילה משמשים במדינות רבות בעולם, רובן ככולן ממזרח ודרום-מזרח אסיה. בעוד עקרונות הנימוס דומים בכל מדינות אלו, ישנם הבדלים דקויות המבדילות בין מנהגי השולחן בתרבויות אלו. בכל תרבויות אלו נעיצת המקלות באוכל נחשבת מאוד לא מנומסת וילדותית.
סין
- בעת אכילת אורז לבן מקערה, נהוג לקרב את הקערה לפה ולגרוף את האורז לפה.
- אין זה מנומס להקיש במקלות על שולי הקערה. מנהג זה מקושר לקבצנות.
- אין זה מנומס להניח את המקלות כך שהם מצביעים על סועד אחר.
- אין זה מנומס להשאיר את מקלות האכילה עומדים בתוך הקערה. מנהג זה מקושר לטקס האכלת המת, מנהג אבל מזרח אסייתי.
- כאשר ילד מחזיק לא נכון במקלות האכילה, זה נחשב כמשקף הורות גרועה, מכיוון שלהוריו יש אחריות ללמדו כיצד להשתמש במקלות אכילה.
- כשיושבים לאכול, זה נחשב מנומס להראות כבוד לבכירים ולמבוגרים. נהוג להגיש להם אוכל לצלחת ולתת להם להרים את המקלות ראשונים.
- מסורתית, על כל סועד להשתמש במקלות שלו כדי להעביר אוכל מהצלחות והקערות המשותפות לקערה האישית שלו, או מהקערות המשותפות לקערות המכובדים והמבוגרים. כיום נהוג לשתמש במקלות הגשה משותפים, ולא במקלות האישיים של כל סועד.
- כאשר אין מקלות הגשה משותפים, נהוג להשתמש בצד השני של המקלות כדי להעביר אוכל מהצלחות המשותפות לצלחת האישית. אין משתמשים בצד ההפוך של המקלות לכל מטרה פרט לזו.
- אין "לחפור", או "לדוג" מהקערה למאכל או חתיכה ספציפית של מזון. לעיתים מנהג זה מכונה "חפירת קברים".
- הנחת המקלות במאוזן על הצלחת מסמן כי הסועד סיים לאכול. כאשר הסועד לא סיים לאכול, אך רוצה להניח את המקלות, עליו להניחם לצד הקערה או על המנח הייעודי.
- לא נהוג לאכול במקלות מנות המכילות אורז שאינן מוגשות בקערה, למשל אורז מטוגן. את מנות אלו נהוג לאכול עם כף.
יפן
- בעת אכילת אורז לבן מקערה, נהוג לקרב את הקערה לפה ולגרוף את האורז לפה.
- אין זה מנומס להקיש במקלות על שולי הקערה. מנהג זה מקושר לקבצנות.
- אין זה מנומס להשאיר את מקלות האכילה עומדים בתוך הקערה או בהצלבה על השולחן. מנהגים אלו מקושרים להלוויות.
- נהוג להניח תמיד את המקלות על המנח הייעודי להם, ומימין לשמאל (לא לצד הקערה כפי שנהוג בתרבות הסינית והמערבית). כאשר משתמשים במקלות חד פעמיים, לרוב במסעדות, נהוג להכין מאריזת הנייר של המקלות מנח באמצעות אוריגמי.
- נהוג להשתמש בצד ההפוך של המקלות כדי להעביר אוכל מצלחת משותפת לצלחת הפרטית, אך לא לשום מטרה אחרת.
- בארוחות רשמיות בהן משתמשים במקלות חד פעמיים, נהוג להחזיר את המקלות לאריזת הנייר בתום הארוחה.
- חלק מהמאכלים רצוי לאכול ביד ללא מקלות אכילה, לדוגמה סושי[1]. מאכלים אלה אין לאכול עם מקלות.
קוריאה
- בקוריאה נהוג לערוך את שולחן האוכל עם מקלות אכילה מתכתיים וכף לצידם. מקלות האכילה משמשות לאכילת כל מאכל מוצק, והכף למרקים, נזידים, תוספות נוזליות ואורז. היסטורית, אכילת אורז עם מקלות אכילה נחשבה מנהג של המעמדות הנמוכים.
- בניגוד לסין ויפן, בקוריאה אין זה מנומס לקרב את הקערה לפה. מנהג זה מקושר עם צורת האכילה של חיות. יש להשתמש בכף מתחת למקלות כאשר אוכלים אוכל שעלול לטפטף או להתפורר.
וייטנאם
- בניגוד לסין, בווייטנאם נהוג לאכול כל מנה המכילה אורז עם מקלות אכילה, גם אם אינן מוגשות בקערה.
- אין להניח את המקלות בצורת V. זה מסמן מזל רע.
- כמו בתרבות היפנית, נהוג להשתמש בצד ההפוך של המקלות כשלוקחים אוכל מצלחת משותפת.
תאילנד
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקלות אכילה |
הערות שוליים
- ^ "Eating Sushi the "Proper" Way". GaijinPot Blog (באנגלית). נבדק ב-2017-02-24.
