מרדכי ואנונו

מרדכי ואנונו (להאזנה (מידע • עזרה) שינה את שמו לג'ון קרוסמן; נולד ב-14 באוקטובר 1954) הוא טכנאי ישראלי שעבד בקריה למחקר גרעיני בדימונה. לאחר שפוטר מעבודתו מסר לעיתונאים זרים תצלומים מתוך מתקני הקריה ומודיעין טכנולוגי על יכולתה הגרעינית של ישראל, מידע שממנו עלה שלישראל מספר רב של פצצות גרעיניות. בעקבות כך נחטף ואנונו לישראל, הורשע בבגידה ובריגול חמור וריצה בכלא את מלוא עונשו, 18 שנים. לאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים ולאחר שהפר אותם נאסר שוב לשלושה חודשים. ואנונו מכונה באמצעי התקשורת בישראל "מרגל האטום" ועל ידי תומכיו "המתריע הגרעיני של ישראל".

ראשית חייו

ואנונו נולד למשפחה יהודית דתית במרקש שבמרוקו כילד השני מבין 11 ילדים לסלומון ומזל. עלה לישראל בגיל 9 עם משפחתו והם התגוררו בשכונה ד' בבאר שבע, שם למד בישיבת בני עקיבא אהל שלמה. לאחר סיום שירותו הצבאי בחיל ההנדסה למד לתואר ראשון בפיזיקה. בשנת 1976 החל לעבוד כטכנאי בקריה למחקר גרעיני בדימונה, שם שימש כמפקח קרינה עד 1985. בתקופת עבודתו הבריח מצלמה לכור וצילם חלק מהמתקנים.

במקביל, למד פילוסופיה וגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים אלו התקרב לסטודנטים הערבים שהיו קשורים לתא רק"ח. בתקופת מלחמת לבנון הפכו השקפותיו המדיניות שמאליות-רדיקליות והוא הצטרף לפעילויות פוליטיות ברוח זו. כשנודע למעסיקיו על פעילותו, פוטר מעבודתו. לאחר שפוטר יצא למסע בעולם שנמשך יותר משנתיים. בתחילה נסע למזרח, שם ניסה להמיר את דתו לבודהיזם, לבסוף התיישב בסידני שבאוסטרליה ועבד בה כנהג מונית. בסידני התקרב לכנסייה אנגליקנית. שם סיפר לחברי הכנסייה על עבודתו בכור הגרעיני. ביולי 1986 התנצר ועבר לגור באחד החדרים בכנסייה.

החשיפה והתפיסה

תמונה המראה את ואנונו מצמיד את כף ידו לחלון הרכב שבו הוסע לדיון בהארכת מעצרו, וחושף בכך את נסיבות מעצרו לעולם

תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עיתונאי קולומביאני שפגש את ואנונו באוסטרליה שכנע אותו למכור את התמונות שצילם ועזר לו ליצור קשר עם העיתונאי פיטר הונאם מהעיתון הבריטי סאנדיי טיימס, שחשף בסופו של דבר את הסיפור. בשנת 1986 פגש ואנונו בסידני את הונאם, מסר לו את המידע שברשותו ואת התצלומים שצילם בחשאי. כאשר הגיעו הונאם וואנונו ללונדון, בספטמבר 1986, ניסו עורכי העיתון לברר האם ואנונו אמין ולצורך כך העבירו את התצלומים למומחים לנשק גרעיני, שקבעו כי המידע מדויק מבחינה מדעית ומראה בבירור שישראל מחזיקה ארסנל גרעיני מתקדם של בין 100 ל-200 ראשי נפץ שאותם ייצרה. המידע עדכן הערכות קודמות שגרסו כי לישראל כ-20 ראשי נפץ, והציב את ישראל במקום השישי בעולם בין המעצמות הגרעיניות.

ניסיונות העיתון לאימות המידע הגיעו לידיעת רשויות הביטחון הישראליות והשב"כ פתח בחקירה. המוסד שלח צוותים, בפיקודו של בני זאבי, לאוסטרליה ולבריטניה, שניסו לאתרו במבצע שכונה מבצע קניוק. ואנונו אותר לבסוף בלונדון, על ידי סוכנת מיחידת העוקבים בשם שריל בנטוב, אשר כונתה "סינדי". לאחר מספר פגישות פיתתה אותו סינדי לבוא עימה לרומא, ב-30 בספטמבר 1986. המוסד רצה להביאו לרומא, משום שראשיו לא רצו לקלקל את מערכת היחסים הרגישה עם הממסד והמודיעין הבריטי. עם הגיעו לרומא, נחטף ואנונו על ידי חוליית לוחמי המוסד בפיקודו של גיורא צחור והובא בחשאי לישראל באוניית משא.

ב-5 באוקטובר 1986 פרסם העיתון את המידע והצילומים, כולל שרטוט של מבנה הכור שנעשה על-פי תיאורו של ואנונו. לטענת העיתון, פרסום זה היווה הוכחה ראשונה לכך שבידי ישראל יש נשק גרעיני.

במשך תקופה של 40 ימים הוסתרה העובדה שואנונו מוחזק בארץ עד שלבסוף הובא להארכת מעצר, ללא שהוסבר כיצד הגיע לארץ. בדרכו להארכת המעצר הערים ואנונו על שוטריו, כתב את נסיבות חטיפתו על כף ידו והצמיד אותה לחלון הניידת שהובילה אותו. על כף ידו נכתב:

"Vanunu M was hijacked in Rome. ITL. 30.9.86, 21:00. Came to Rome by fly BA504"

בעברית: "ואנונו מ' נחטף ברומא. איטליה. 30.9.86, 21:00. הגיע לרומא בטיסה BA504". מאוחר יותר, שימש מידע זה לאיתור סוכנת המוסד על פי סידור המושבים באותה הטיסה.

מאסר

ב-28 במרץ 1988 הורשע ואנונו בבגידה ובריגול חמור, ונגזרו עליו 18 שנות מאסר. ב-11 שנות המאסר הראשונות שהה בבידוד מוחלט, ולאחר מכן נמנע ממנו ליצור קשר עם התקשורת. ואנונו אמר כי פעל ממניעים אידאולוגיים, כדי למנוע הפצה ושימוש בנשק גרעיני.

לאחר ריצוי מלוא עונשו שוחרר ואנונו מהכלא ב-21 באפריל 2004.

לאחר המאסר

עם שחרורו, עמד ואנונו לעבור להתגורר במתחם אנדרומדה שביפו, בדירה אותה מימן ה-BBC עבורו, אך בעקבות פרסום הכתובת בתקשורת החליט להתגורר במתחם הכנסייה האנגליקנית בעיר העתיקה שבירושלים. מכוח תקנות שעת חירום, הוטלו על ואנונו מגבלות גם לאחר שחרורו בנימוק שהוא ממשיך להוות איום על ביטחון המדינה. נאסר עליו לצאת מישראל, לדבר עם אזרחים לא ישראלים ועם עיתונאים. גם אחרי שחרורו המשיך ואנונו להתראיין לתקשורת, בניגוד להגבלות. בחלק מראיונותיו העיר הערות בגנות הדת היהודית, כגון שהיא פרימיטיבית וגזענית. ואנונו נחקר מספר פעמים על הפרת תנאי השחרור, ואף נעצר פעם אחת בשל כניסתו לשטחי הרשות הפלסטינית.

בעקבות זאת הוגש נגד ואנונו כתב אישום, המייחס לו 22 הפרות של צו אלוף פיקוד המרכז. ב-30 באפריל 2007 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את ואנונו ב-15 הפרות. ואנונו אמר בתגובה שישראל היא מדינה דיקטטורית ואין בה זכויות למי שאינם יהודים. בהמשך גזר בית המשפט את עונשו של ואנונו לשישה חודשי מאסר בפועל ועוד שישה חודשי מאסר על תנאי. בערעור קיצר בית המשפט המחוזי את מאסרו לשלושה חודשים, ואילו בית המשפט העליון ביקש שואנונו יבצע במקום זאת עבודות שירות, בשל החשש שייפגע על ידי אסירים יהודים. עם זאת, ואנונו סירב לבצע עבודות שירות עם יהודים, ולכן נשלח לכלא במאי 2010. וריצה בפועל חודשיים וחצי של מאסר.

ביולי 2011 עתר ואנונו לבג"ץ בדרישה לחייב את שר הפנים לשלול את אזרחותו הישראלית.

לפי "ידיעות אחרונות" ואנונו התגורר בשנת 2011 בתל אביב וזאת באישור השב"כ.

במאי 2016, הוגש כנגד ואנונו כתב אישום לאחר שהפר שוב את תנאי שחרורו. הוא הואשם בין היתר על אי דיווח על מעבר דירה, מסירת מידע מסווג במסגרת ראיון לערוץ 2 ומפגש עם אזרחים זרים.

פרסים, תארים והוקרות

ואנונו נתפס בעיני ישראלים רבים כבוגד. עם זאת, ישנם אנשים^{[דרושה הבהרה]} בארץ ובעולם הרואים בו גיבור הנלחם נגד הפצת הנשק הגרעיני. היו שיצאו במחאה על החטיפה ועל השהות הארוכה בכלא, והמליצו להעניק לו פרס נובל לשלום על הקרבתו. האיחוד האירופי^{[דרושה הבהרה]} גינה את ממשלת ישראל על אופן הטיפול בו וטען שחטיפתו מאיטליה היא פגיעה בריבונות האיטלקית ועבירה על החוק הבינלאומי.^{[דרוש מקור]} גם ארגוני זכויות אדם, בהם אמנסטי אינטרנשיונל, גינו את ממשלת ישראל וטענו כי ואנונו אסיר מצפון.

ואנונו זכה בתמיכה גם מחוגי השמאל הרדיקלי, חברי כנסת ממפלגת חד"ש, ואף נבחר על ידי הסטודנטים של אוניברסיטת גלאזגו שבסקוטלנד לכהן כ"רקטור" מטעמם, שהוא מעין דובר.

ואנונו קיבל מספר פרסים ותוארי כבוד, כגון פרס הקיום הנכון בשנת 1987, תואר "דוקטור של כבוד" מאוניברסיטת טרומסה (נורווגיה) בשנת 2001. בשנת 2005, קיבל את פרס העם הנורווגי לשלום. בספטמבר 2004, העניקה יוקו אונו לוואנונו פרס לשלום על שם בעלה המנוח, ג'ון לנון. באוקטובר 2010 הוענקה לו מדליה על ידי הליגה הבינלאומית למען זכויות אדם על שם קרל פון אוסייצקי.

הצגת תיאטרון

בשנת 1997 כחלק מתהליך הקמת התיאטרון הערבי-עברי ביפו, הועלתה ההצגה "אדון V" (המתארת את חייו וסיפורו של מרדכי ואנונו), בבימויו של יגאל עזרתי ובכיכובו של יונתן צ'רצ'י. ההצגה זכתה לציון לשבח בפסטיבל תיאטרונטו 1997, ההצגה זכתה לתשבחות בלונדון, בפסטיבל אדינבורו, ארצות הברית, גרמניה וקהיר, והופיעה גם בפסטיבל לתיאטרוני אוניברסיטה באוניברסיטת קלן גרמניה.

ראו גם

• מדיניות הגרעין של ישראל

לקריאה נוספת

• גיורא נוימן ואהוד עין-גיל, ואנונו והפצצה, בהוצאת הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי
• יואל כהן, המתריע מדימונה - ואנונו, ישראל והפצצה, הוצאת בבל, 2005
• יוסי מלמן ואיתן הבר, המרגלים, הוצאת משכל, 2002, עמ' 257–296
• פיטר יונם, האישה מהמוסד, הוצאת אור-עם, 2001
• סרטו של ניסים מוסק "מי אתה מרדכי ואנונו?"

קישורים חיצוניים

• נועם שרביט, סיפורו של מרדכי ואנונו: מרגל האטום שידע יותר מדיי, באתר News1 מחלקה ראשונה‏
• חנן גרינברג ושמוליק חדד, המרגל מרדכי ואנונו: "אני גאה ומאושר, אין יותר סודות", באתר ynet, 21 באפריל 2004 ועוד סקירה בנושא שחרורו מתוך ynet
• יוסי מלמן, מאוסטרליה ועד לפיתוי על ידי "סינדי": כך נחטף ואנונו, באתר הארץ
• אתר על תוכנית הגרעין של ישראל - כולל פירוט חשיפותיו של ואנונו ומשמעותן.
• האתר (באנגלית) של האגודה לשחרור ואנונו
• מרדכי ואנונו, למען ששת מיליארד תושבי העולם השביר הזה, אתר הגדה השמאלית
• עדי גרסיאל, ‏עוד כותרות מפוצצות בדרך, באתר בשבע - ערוץ 7, 11 במרץ 2004
• דני קושמרו, ‏מרדכי ואנונו: "העולם צריך היה לדעת על קיומה של חבית הנפץ", באתר ‏מאקו‏