מריזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־12:32, 27 במרץ 2019 מאת מלאך (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מריזם הוא אמצעי פיגורטיבי המציג דבר יחיד על ידי מניית חלקיו (לרוב שני ניגודים המייצגים את השלם), או באמצעות רשימה של כמה מילים נרדפות המייצגות את אותו הדבר.

מריזם בעברית

השימוש במריזם שכיח מאוד בתנ"ך. המריזם הנפוץ והחשוב ביותר הוא הביטוי "שמים וארץ" המייצג באמצעות שני ניגודים משלימים את היקום כולו. לדוגמה: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" (בראשית, א, א); "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם; ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים" (בראשית, ב, ד); "העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ; כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ, אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה" (דברים, ד, כו: ); עזרי מעם ה', עשה שמים וארץ" (תהלים, קכא, ב).

בתהלים, קלט, ב נאמר: "אתה ידעת שבתי וקומי". הביטוי "שבתי וקומי" הוא מריזם שמשמעותו "כל מעשיי". ניתן, ככל הנראה, להתייחס גם לפסוק "אם אסק שמים שם אתה; ואציעה שאול הנך" (תהלים, קלט, ח) כמריזם שכן השמים והשאול הם ניגודים המייצגים את המכלול. החוקרים סיירוס גורדון וגארי רנדסבורג טוענים כי גם הביטוי "טוב ורע" המופיע בספר בראשית הוא מריזם.[1] ביטוי זה חוזר כמה פעמים ומתייחס לסגולותיהם המיוחדות של פירות עץ הדעת:

ויּצמח ה' אלוקים מן-האדמה כּל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיּים בּתוך הגּן ועץ הדּעת טוב ורע.

בראשית, ב, ט

וּמעץ, הדּעת טוב ורע--לא תאכל ממּנּו.

שם, שם, יז

כּי ידע אלוקים כּי בּיום אכלכם ממּנּוּ, ונפקחוּ עיניכם; והייתם כּאלוקים, ידעי טוב ורע.

שם, ג, ה (נחש לחוה)

ויּאמר ה' אלוקים, הן האדם היה כּאחד ממּנּוּ, לדעת טוב ורע.

שם, שם, כב

גורדון ורנדסבורג סבורים כי הניגודים טוב ורע משלימים זה את זה, כך שידיעת "טוב ורע" מייצגת את מכלול הידע. אכילה מפירות עץ הדעת שקולה, אם כן, לניסיון לרכוש ידיעה שלמה, המצויה אך ורק ברשותו של אלוקים.

מריזם מן הסוג השני (שימוש ברשימת מילים נרדפות לתיאור דבר יחיד) ניתן למצוא בהגדה של פסח. לדוגמה:

לפיכך אנחנוּ חיבים להודות, להלל, לשׁבּח, לפאר, לרומם, להדּר, לברך, לעלּה וּלקלּס למי שעשה לאבותינוּ ולנוּ את כּל הנסּים האלוּ.

מריזם באנגלית

מריזם שגור בשפה האנגלית הוא "lock, stock, and barrel". למריזם ניתן להציע כמה פירושים ברובד הלשוני, אם כי משמעותו של הביטוי אחת. על פי מערך פירושים אחד מדובר בשלושת מרכיביו של המוסקט: מנגנון הירי (lock), הקת (stock), והקנה (barrel). לפי מערך פירושים חלופי מדובר בשלושת מרכיביו של עסק: המבנה (מסומל על ידי המנעול - lock), ההשקעות (מסומלות על ידי המילה מניה - stock), והמלאי (barrel). כמריזם משמש הביטוי לתיאור המכלול של חפץ או גוף שהם בעלי כמה מרכיבים. המריזם נזכר לראשונה במכתביו של וולטר סקוט ב-1817,[2] אם כי ייתכן שהוא שימש עוד קודם לכן בשפה המדוברת. מריזם נפוץ נוסף בשפה האנגלית הוא "high and low" (גבוה ונמוך) שמשמעותו - בכל מקום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Cyrus H. Gordon and Gary A. Rendsburg, The Bible and the Ancient Near East, Fourth edition: 1997, Norton & Co.
  2. ^ מקור הביטוי lock, stock, and barrel באתר phrases.org


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0