מרים הנביאה

מִרְיָם הנביאה היא בתם של עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרון ומשה. נמנית עם שבע הנביאות שקמו לישראל.

אטימולוגיה

דון יצחק אברבנאל שיער שנקראה כך מכיוון שכבר בעת לידתה היו תנאי החיים של עם ישראל במצרים מרים וקשים, או ששמה סימל את המרי שלה כלפי המצרים.^{[דרוש מקור]} יש שהדגישו את היות השם בעל שורש משותף עם "הרמה". כמו כן יש סברה כי שמה נגזר מהמילה המצרית ל"אהובה".

תיאורה במקרא

מסופר בספר שמות פרק ב' כי אחות משה (לא נאמר במפורש שמה) היא זו אשר צפתה על משה ביאור, ראתה את בת פרעה אוספת אותו והציעה לה כמינקת את אמה "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ... וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד" .

ערך מורחב – שירת מרים

מרים מוזכרת במפורש בשמה לאחר קריעת ים סוף כשתופפה בתופים וחוללה במחול את שירת מרים: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"

ערך מורחב – צרעת מרים

בספר במדבר (י"ב, א') מסופר כי מרים ואהרן, רכלו על משה, "עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח". לאחר מכן מסופר שלקתה בנגע הצרעת "מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". לאחר תחינת משה מרים נרפאת לאחר שנאמר כי "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם."

הנביא מיכה (פרק ו', פסוק ד') מציין אותה במפורש לצד משה ואהרן כמחוללי יציאת מצרים: "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ; וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם".

בחז"ל ובמפרשי התורה

במסורת חז"ל הייתה מרים האחות הבכירה שבמשפחה. היא גם כן אשת איש ומיילדת (מסכת סוטה יא), ישנן שיטות כי היא אשתו של חור, וישנן שיטות כי היא אשתו של כלב בן יפונה (סוטה יא) היא גם כן אמו של בצלאל (שמות רבה, פרק מח) או של חור (רש"י שמות יז, י).

חז"ל מספרים כי בעת גזרת פרעה "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", החליט עמרם שמוטב להתגרש מהנשים כדי שלא ייולדו תינוקות. בגמרא נאמר: "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשווא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן."

שפרה ופועה, המילדות העבריות שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים – מזוהות על ידי חלק מהדיעות חז"ל כיוכבד אם משה, ומרים אחות משה. כך נאמר בגמרא: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? ... שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". וכן מסביר רש"י: פועה - זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק, לעומת זאת בילקוט שמעוני בתחילת יהושע נאמר כי שפרה ופועה היו גיורות.

נבואת מרים

בהקשר ללידת משה והשלכתו ליאור מופיע מדרש נוסף המתאר את נבואת מרים: מרים הייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן, שמושיע את ישראל מיד מצרים. וכיוון שנולד משה, נתמלא הבית כולו אור. עמד אביה ונשק על ראשה. אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך. וכיוון שהטילוהו ליאור, עמד אביה וטפחה על ראשה. אמר לה: בתי, היכן נבואתך? וזהו שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו" (שמות ב', ד') לדעת מה יהיה בסוף נבואתה. שהמשיכה להאמין בנבואה ורצתה לראות כיצד תהייה הצלתו ולא אם יינצל. (לקוח מאתר ערכים).

המהר"ל מפראג כותב בספרו נצח ישראל כי מרים הייתה אחת משלשת הגואלים של יציאת מצרים (משה, אהרון ומרים), והיה לה תפקיד מיוחד, לבטא את ההשתוקקות והחיבור של עם ישראל לה'.

שמות נוספים

בדברי חז"ל מבואר שמרים נקראה בשמות נוספים:

• פועה - משום שהיתה פועה (צועקת) ומדברת עם התינוק כדי להרגיעו ומשעשעת אותו בדברים ערבים והיתה פועה ברוח הקודש ואומרת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל
• עזובה - משום שכולם עזבו אותה כשהיתה מצורעת במדבר
• אפרת - משום שסייעה לעם ישראל לפרות ולרבות
• חלאה - משום שחלתה בצרעת וננערה ממנה וחזרה להיות נערה בדרך נס
• נערה - כנ"ל
• אחרחל - משום שאחרי קריעת ים סוף יצאו כל הנשים אחריה במחול

בארה של מרים

ערך מורחב – בארה של מרים

בנדודי בני ישראל במדבר לוותה אותם באר שנעה בדרך נס, לבאר זו היו תכונות פלאיות רבות, והיא התקיימה בזכותה של מרים (על פי רש"י זוהי משמעותו של סיפור משה והסלע, כי לאחר מות מרים משה היה צריך להחזיר את הבאר). בתלמודים ישנן דעות שונות על מקום גניזתה של הבאר. בירושלמי ובמדרש רבא, נכתב כי נגנזה בתוך ים כנרת, אולם בתלמוד הבבלי סבורים כי היא מצויה בים התיכון, סמוך כנראה להר הכרמל, קישורו של הכרמל לבארה של מרים נובע ככל הנראה מהמדרש, על הפסוק "ככרמל בים יבא", לפיו השתתף הכרמל בקריעת ים סוף.

פטירתה ומקום קבורתה

מות מרים מופיע בפרשת חוקת. ספר במדבר מספר על פטירתה וקבורתה:

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.

— ספר במדבר, פרק כ', פסוקים א'-ב'

תרגום המיוחס ליונתן מגילת תענית וסדר עולם רבה מציינים את תאריך פטירתה ב-י' בניסן. לידתה היא בשנת ב'שס"ב.

מרים נקברה בקדש. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מוסיף שהיא נקברה בהר סין ליד פטרה. עד המאה הראשונה לאלף החמישי אכן יש לנו עדות כתובה למסורת של עליה לרגל לקברה של מרים באזור פטרה אולם מאז נשתכחה מסורת זו ומקום הקבר נשכח גם הוא. יש המזהים אותו במבנה המפואר של אל-דיר במערבה של פטרה^{[דרוש מקור]}. ויש אומרים שמקום מנוחתה בקברי האמהות בטבריה.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
• תוף מרים

לקריאה נוספת

• יוכי ברנדס, הפרק "מרים", שבע אימהות, הוצאת זמורה ביתן, 2010, עמ' 161-121.
• עדין שטיינזלץ, ‏נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק ו' - "מרים - האחות הגדולה"
• רחל רייך, האשה אשר נתתה עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, תל אביב: הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 100-91.
• אילנה פרדס, הבריאה לפי חוה, ישראל: הקיבוץ המאוחד, 2006. עמ' 16-13.
• אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, ה'תשע"א, עמ' 74-72.
• יעל לוין, "מרים הנביאה כגואלת בגאולת מצרים: עיון בספרות חז"ל ובספרות הראשונים", אשה ויהדותה, שיח פמיניסטי-דתי עכשווי, בעריכת טובה כהן, ירושלים: ראובן מס וארגון קולך, תשע"ג, עמ' 247–259.
• יהודה טאוב, מרים באר השירה. הוצאת קול תודה, אשדוד תשע"ט

קישורים חיצוניים

• אבירמה גולן, אישה אחת, בודדה וחזקה, באתר הארץ
• יעל לוין כ"ץ, ‏הביטו אל מרים אמכם - הערות נוספות על דמותה של מרים, קולך 55, באתר קולך
• אריאלה ידגר, ‏מרים הנביאה - מנהיגה עצמאית, קולך 22, באתר קולך
• שלומית מוטרו, ‏מרים והמרי, באתר קולך
• מרים | מחברת: גליה סמו אתר מקראנט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0