מרכך שיער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:28, 30 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרכך שיער, הקרוי גם מעצב שיער או קונדישנראנגלית: Hair conditioner) הוא מוצר טיפוח לשיער הראש, המשנה את המרקם והמראה של השיער. ישנם מרככי שיער המבוססים על שמן, ואחרים על סיליקון. בשני המקרים הם יוצרים על השיער שכבה דקה, המעניקה לשיער ברק ורכות.

היסטוריה

במשך מאות שנים, שימשו שמנים טבעיים לטיפוח השיער האנושי. חלק ממוצרים טבעיים אלה משמשים עד היום, כולל שמנים אתריים כגון שמן עץ התה, ושמנים צמחיים כגון שמן חוחובה, ועוד.

מרכך שיער פופולרי אצל גברים בסוף התקופה הוויקטוריאנית היה שמן מקאסאר, המורכב משמן קוקוס או משמן תמרים. מוצר זה היה כה שמנוני, עד שלעיתים היה צורך להניח מטלית על הספות למשך זמן מה, על מנת להגן על הריפוד מפני מגע עמו. בשנת 1900 שווק בפריז לראשונה הברילנטין, ג'ל לעיצוב שיער לגברים, על בסיס צמחי. היה זה נוזל שמנוני, שלפי הפרסומות היה "מבריק את השיער ומחזיק אותו במצב אחיד, כל שערה במקומה, גם לאחר ערב שלם של ריקודי טוויסט סוערים".[1] בהמשך, הוספו חומרים מייבשים ואליפאטיים אחרים, שאפשרו למרכך להיות פחות שמנוני, לחדור לזקיק השערה ולהיצמד אליה למשך זמן ארוך.

פעולת המרכך

החלק החיצוני של השערה עשוי שכבת קשקשים, העוטפים אותה מבחוץ ורוכנים זה על גבי זה בשכבות. הם מכסים ומגוננים על השכבה הפנימית שבה נמצאים הפיגמנטים, המקנים לה את צבעה. בין קשקשים אלה מצטבר גם לכלוך, במהלך הזמן.

גורמים חיצוניים שונים, כדוגמת השמש, מלח, והמים הקשים, וכן גם חומרי ניקוי כדוגמת השמפו, עשויים לפגוע בשערה ולהותיר את שכבות הקשקשים פתוחות באופן חלקי. כתוצאה מכך, מתייבש השיער, מאבד מהברק שלו, מתפצל, נשבר ונעשה קשה לסירוק. נזק גדול יותר נגרם לשיער צבוע, מסולסל או עם גוונים, שהפעולות הכימיות שנעשו בו מחלישות אותו ומפחיתות את עמידותו.

הצורך במרכך גובר עקב השימוש בשמפו. לשמפו תפקיד חיוני בהמסת הלכלוך השמנוני והסרתו מהשיער ומהקרקפת. השמפו פותח את הקשקשים העוטפים את השערה כדי לנקות מתחתם וביניהם. מלבד הסרת הלכלוך שהצטבר, עשוי השמפו לפגוע גם בשכבת השומן המגנה על הקרקפת ועוטפת את השערה, ובקשקשים עצמם, ולהשאירם פתוחים. כאשר מדובר בשיער צעיר ובריא, הוא משקם את עצמו במהירות, מאזן את רקמת השומן החיונית, ועם התייבשותו, הקשקשים נסגרים וחוזרים לעטוף את השערה. אולם ככל ששיערו של האדם מתבגר, וככל שהשיער עבר יותר עיבוד כימי, כך פוחתת יכולתו לשקם את עצמו. בשיער פגוע וצבוע סגירת תאי הקשקשים שבשערה אינה מתרחשת בעצמה ובאופן מלא, לאחר החפיפה. ללא סגירה זו, פני השערה יהיו מחוספסים וקשים לסירוק, החזרת קרני האור לא תהיה אחידה, והשיער ייראה עמום וחסר ברק. מעבר לכך, גם הצבע ידהה בקלות. תפקידו הכימי של המרכך הוא לסגור את שכבות הקשקשים המגינים על השערה, לשמר ולשחזר את רקמת השומן העוטפת אותה.

לצורך פעולה זו מכיל המרכך המודרני מרכיבים כימיים שונים, שתפקידם לחדור אל השערה בתהליך של פלמור, בשילוב עם שמנים ארומטיים מטפחים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו להלן באתר נוסטלגיה און-ליין (הקישור אינו פעיל, 7 בפברואר 2016)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0