מרסלו דסקל
 | |
| הושפע מ | גוטפריד וילהלם לייבניץ |
|---|---|
מרסלו דסקל (11 בנובמבר 1940 - 15 באפריל 2019) היה פרופסור בחוג לפילוסופיה שבאוניברסיטת תל אביב, ומומחה למורשתו של הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ. בנוסף עסק דסקל במחקריו ובפרסומיו בתחומי הפרגמטיקה של השפה, בקשר ההדדי שבין השפה למחשבה, ובתורת המחלוקות. מרסלו דסקל עסק באנתרופולוגיה פילוסופית ובניגזרותיה, ובכלל זה בחיבור ההדדי שבין האדם לטכנולוגיה.
ביוגרפיה
מרסלו דסקל נולד וגדל בסאו פאולו שבברזיל. הוא היה בצעירותו חבר בתנועת הנוער הציוני, שם הכיר את אשתו ורדה (לשעבר גילשר). בשנת 1958 שהה בירושלים, במכון למדריכי חו"ל ובשובו לסאו פאולו היה לאחד המנהיגים של התנועה בברזיל.
את לימודיו לתואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה השלים באוניברסיטת סאו פאולו. במקביל השלים גם תואר ראשון בפילוסופיה ואף שימש כאסיסטנט בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה.
בשנת 1965 עלו הזוג דסקל לישראל, לאחר שנת לימודים אחת בצרפת. כעולה חדש שירת דסקל בצה"ל בחיל התותחנים, ולאחר מכן בחיל המודיעין. בני הזוג הצטרפו לקיבוץ כפר גליקסון. הם הורים לשלוש בנות.
את התואר השני עשה דסקל בצרפת, שם למד בלשנות באוניברסיטת פרובאנס (אנ'). דסקל שימש כאסיסטנט של פרופסור ז'יל-גסטון גרנז'ה (אנ'), לימים פרופסור בקולז' דה פרנס, במכון לאפיסטמולוגיה השוואתית.
את התואר השלישי עשה דסקל באוניברסיטה העברית בהדרכתו של פרופסור יהושע בר-הלל, והשלים אותו ב-1973. עבודת הדוקטור עסקה בסמיוטיקה של לייבניץ – כיצד סימנים מעצבים את החשיבה של האדם. באוניברסיטה העברית לימד מערכות לאחסון מידע, איתור מידע ואינטליגנציה מלאכותית בבית הספר לספרנות, ובו בזמן עבד בספריה הלאומית כמקטלג ספרים בתחום הפילוסופיה. כמו כן לימד במכון להשכלה גבוהה בנגב, שהיה לימים לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לאחר סיום הדוקטורט בשנת 1973, הקים דסקל את החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון והיה ראש החוג הראשון בהיותו מרצה ולאחר מכן מרצה בכיר. באותה שנה ארגן בבאר שבע את הכנס הראשון לפילוסופיה הפתוח לכל החוקרים בישראל. כתוצאה מכנס זה נוסדה האגודה הישראלית לפילוסופיה, שדסקל נבחר למזכירה הכללי.
באוניברסיטת תל אביב עבד דסקל לסרוגין החל משנת 1967, ובהמשך הגיע לדרגת פרופסור מן המניין (1991).
בין תפקידיו האקדמיים, כיהן דסקל כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1995–2000, ומתוקף תפקידו כחבר הוועדה המרכזת של האוניברסיטה. כיהן גם כחבר הוועדה המרכזת של הפדרציה הבינלאומית של האגודות הפילוסופיות, כנשיא אגודת הפילוסופיה הישראלית החדשה, כנשיא האגודה הבינלאומית לחקר המחלוקות, כיועץ הקרן הלאומית למדע, כעורך סדרות ספרים וכתבי עת, וכאחד המארגנים של כנסים מקצועיים רבים בארץ ובחו"ל.
בין הכנסים הבינלאומיים שהיה שותף בארגונם בשנים האחרונות: "לייבניץ: איזה סוג של רציונליסט?" שנערך בשנת 2005 באוניברסיטת תל אביב ובמכון ון ליר בירושלים; בכנס זה הציגו את עבודותיהם של כארבעים חוקרי לייבניץ מיותר מעשר מדינות. "מסורות של מחלוקת: מזרח ומערב", שנערך בשנת 2005 באוניברסיטה הלאומית של טייוואן. "מקור המודעות", שנערך באוניברסיטת סן-מרינו בשנת 2006; כנס יוצא דופן, שאורגן כמחלוקת בין שני נוירו-מדענים מהידועים בעולם אשר הציגו את משנותיהם בנושא והתדיינו בפני פאנל של חוקרים מחמש דיסציפלינות רלוונטיות. "פייר בל (1706-1647): דת, פוליטיקה, פילוסופיה, ואמנות הכתיבה" שנערך באוניברסיטת תל אביב בשנת 2007, תוצאה של שיתוף פעולה בין החוג לפילוסופיה והחוג לצרפתית. "מחלוקות בתוך המהפכה המדעית" שנערך בפדובה בשנת 2008 בהשתתפות היסטוריונים של המדעים ובשיתוף של האגודה הבינלאומית לחקר המחלוקות עם הקתדרה ע"ש גליליאו של אוניברסיטת פדובה.
דסקל היה חבר באגודות מקצועיות רבות בישראל ובעולם, שימש במועצה של אחדות מהן, והשתתף בסדירות בכנסיהן. היה חבר במועצת המערכת של סדרות ספרים וכתבי-עת רבים והיה שותף בהקמתם וניהולם של כתבי עת וסדרות ספרים. בשנת 1977 היה אחד המייסדים של כתב-העת הבינלאומי לפילוסופיה "מאנוסקריטו" (Manuscrito), שיוצא לאור על ידי המרכז ללוגיקה ואפיסטמולוגיה של אוניברסיטת קמפינס שבברזיל; כתב-עת זה הוא הראשון בברזיל המפרסם מאמרים באנגלית, צרפתית, ספרדית ופורטוגזית; דסקל היה עורכו הראשי מ-1982 עד ל-1999. בשנת 1979 ייסד את הסדרה "טקסטים פילוסופיים" ובה מיתרגמים מהמקור יצירות מופת פילוסופיות (מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תל אביב). בשנת 1987 ייסד את סדרת הספרים "מה?דע!" המפרסמת ספרים עיוניים ברמה גבוהה אך נגישה לציבור הרחב (דביר הוצאה לאור, תל אביב). בשנת 1993 ייסד דסקל את כתב העת Pragmatics & Cognition, המוקדש לקשר בין השימוש בלשון ובמערכות סמיוטיות אחרות לבין הפעילות המנטלית; כתב-עת זה יוצא לאור באמסטרדם. בשנת 1996 היה לאחד המייסדים והעורכים של סדרת הספרים Human Cognitive Processing, היוצאת לאור באמסטרדם, והמוקדשת לתהליכים הקוגניטיביים, בעיקר אלה הקשורים לשימוש בלשון. בשנת 2003 ייסד את הסדרה Controversies, היוצאת לאור אף היא באמסטרדם, והמיועדת להפיץ את חקר המחלוקות וליצור עבור תחום ידע זה פורום בינתחומי רחב.
דסקל היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים, ביניהם אוניברסיטאות מאסאצ'וסטס (אמהרסט), אינדיאנה (בלומינגטון), אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מקסיקו (מקסיקו סיטי; מונטריי), האוניברסיטה הפתוחה של ספרד (מדריד), אוניברסיטת סביליה, המכון לפילוסופיה שבמרכז למחקר מדעי (מדריד), האוניברסיטה הטכנית של ברלין, אוניברסיטת שטוטגרט, אוניברסיטת בוחום, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת גיסן, בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה (פריז), אוניברסיטת קמפינס (ברזיל), אוניברסיטת מונש (מלבורן), אוניברסיטת סורבון החדשה (פריז), אוניברסיטת בולוניה, אוניברסיטת ליסבון, ועוד. הוא הרצה בכנסים בארץ ובעולם.
דסקל היה חבר במכון ללימודים מתקדמים של הולנד (1986-1985), חבר וראש צוות מחקר במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית בירושלים (1994–1995), פרופסור אורח בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי הרוח של אוניברסיטת בולוניה (2001), מופקד על קתדרה על שם לייבניץ במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטת לייפציג שבגרמניה, שם היה חוקר לייבניץ הראשון שהחזיק בתפקיד זה (2003-2002), ופרופסור מטעם הקרן ע"ש גולבנקיאן בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת ליסבון.
ב-2002 זכה דסקל בפרס הומבולדט (גרמניה) וב-2004 בפרס החברה הבינלאומית לחקר הארגומנטציה. בשנת 2001 האגודה הברזילאית-בינלאומית למדעים קוגניטיביים ייסדה את הפרס ע"ש מרסלו דסקל לחיבור המצטיין במדע הקוגניציה (Cognitive Science). עד עתה חולק הפרס שלוש פעמים, ב-2003, ב-2006 וב-2009, בנוכחותו של דסקל.
מחקריו
תחומי מחקריו ותרומתו
דסקל כתב או ערך ופרסם כשלושים ספרים בעצמו ובשיתוף פעולה עם עמיתים, והיה אחראי לעריכתם והבאתם לפרסום של עשרות ספרים נוספים. כמו כן הוא כתב מאות מאמרים, כולל ערכים לאנציקלופדיות. תחומי המחקר שלו כוללים, בין היתר, תולדות הפילוסופיה והאידיאות, היסטוריה ופילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, בלשנות, מערכות סימנים וסמיוטיקה, פרגמטיקה, לוגיקה, רטוריקה, אפיסטמולוגיה, מטאפילוסופיה, פילוסופיה של הנפש, מדעים קוגניטיביים, פילוסופיה מדינית, אתיקה ופילוסופיה של הפעולה, ואסתטיקה. דסקל ערך או השתתף בעריכת כשלושים כתבי עת בתקופות שונות של חייו. כמו כן כתב מעל לעשרים סקירות ספרים. הוגה הדעות העיקרי שאליו קשורים מחקריו של דסקל בתחומים השונים הוא הפילוסוף בן המאה ה-17 גוטפריד וילהלם לייבניץ.
ב-2005 השתתף דסקל בהקמתה של התוכנית לפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית, בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב[1] ומאז הקמתה הוא נמנה עם סגל המרצים בתוכנית. התוכנית חותרת לשילובם של אנשי טכנולוגיה, מוסדות ציבוריים, אומנות, חינוך, רפואה ומדע במסגרת פילוסופית רב תחומית, המיועדת להכשיר אנשי רוח ומעשה, בעולם הדיגיטלי המשתנה. המחזור הראשון של בוגרי התוכנית סיים את לימודיו בשנת 2006.
תורת המחלוקות
דסקל התעניין במחלוקות ובהיסטוריה של המחלוקות במדע, בדת ובפילוסופיה. במחקריו בחן את סוגי המחלוקות ואת דרכי פתרונן, ואף פיתח כלים לעזור בפתרון מחלוקות פוליטיות. לפי דסקל, אפשר להבין תאוריה לפי הוויכוח שיש לה עם התאוריות המתחרות. לדעתו לא ניתן להבין לאשורו טקסט אם לא יודעים איזה דיאלוג הוא מנהל עם טקסטים אחרים מנוגדים לו; אין טקסט שאינו ביקורתי או הגנתי מול טקסטים אחרים. מאידך, ההיסטוריה שוכחת את העמדות שנדחו וזוכרת את אלו ששרדו וזה, לדעתו, לא רק מקשה על הבנת התאוריות המנצחות, אלא גם גורם לאי-ניצולם – בבוא העת – של רעיונות מועילים הכלולים במנוצחות.
אם כי הוא פיתח את גישתו למחלוקות בנפרד ממחקריו על לייבניץ, דסקל חשף את השיטות הדיאלקטיות של לייבניץ ואת חשיבות המחלוקות בעיצוב משנתו, ולכן שילב את רעיונותיו של לייבניץ במחקריו בתורת המחלוקות. דסקל טען שתורתו של לייבניץ, מאופיינת בחשיבה רציונלית גמישה, רציונליות שלא באה לידי ביטוי במודל הלוגי הקשוח, על פיו משפט הוא אמיתי אך ורק אם הוא ניתן להוכחה דדוקטיבית. לרציונליות הגמישה, החורגת מדדוקטיביות גרידא, קורא דסקל רציונליות רכה. חשיבתו הרציונלית הרכה של לייבניץ באה לידי ביטוי בעיקר בדרך שבה הוא טיפל במחלוקות בשעתו, וגם בדרך שבה הוא עצמו התווכח עם אחרים.
בשנת 1995–1996 ארגן דסקל במכון ללימודים מתקדמים בירושלים פרויקט מחקר בינלאומי לצורך הבנת חשיבות המחלוקת בהתפתחות הידע ברוח גישתו הפלורליסטית של לייבניץ, המתחשבת בכלל הדעות והטיעונים, ועל פיה ידע נוצר מסינתזה של "גרעיני אמת" המצויים בכל השקפה. הסינתזה מושגת באמצעות מחלוקת רציונלית הנשלטת על ידי העקרון שרציונליות אינה דוגלת בפיתוח אקראי של הידע, אך גם אינה דוגלת בידע המושג באמצעות דחיית תאוריות על ידי הפרכתן הלוגית, אלא על ידי מאמץ משותף לגילוי המרכיבים הראויים בכל תאוריה ושילובם החדשני בתאוריה מתקדמת יותר. בעקבות פרויקט זה הוקם האיגוד הבינלאומי לחקר המחלוקות. האיגוד עורך מאז 1996 כנסים שנתיים וסדנאות, מדי שנה במדינה אחרת.
עבודתו של דסקל הביאה לכתיבת שלושה כרכים בנושא המחלוקות, ולפרסומם במסגרת סידרה מיוחדת הנושאת את השם "Controversies" והיוצאת לאור באמסטרדם.
מחקריו שנעשו בעקבות לייבניץ, וההיסטוריה של הפילוסופיה המודרנית
דסקל היה ידוע כחוקר בעל שם בכל הנוגע לתורתו המגוונת של הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646–1716). בעקבות המחקר שביצע לתואר השלישי כתב דסקל ספר בנושא הסמיולוגיה של לייבניץ (התפרסם בפריז ב-1978). בספרו בחן את תורתו של לייבניץ תוך התייחסות לסימנים הלשוניים, המתמטיים והלוגיים. ללייבניץ הייתה תוכנית שאפתנית לבנות שפה אוניברסלית אשר תמנע אי הבנות בין בני האדם ותשמש כשפה מדעית המשקפת את החשיבה. על פי לייבניץ, השפה היא גם כלי חשיבה ומשפיעה על החשיבה. שפה פורמלית מדויקת, כביטוי וכגורם לחשיבה מדויקת, אמורה הייתה להפחית את הטעויות ולהגדיל את הוודאות, ולאפשר את פתרונן של המחלוקות.
מהתמקדות בפילוסופיה של הלשון של לייבניץ, עבר דסקל לחקור את החלק במשנתו של לייבניץ שהיה מעבר לשפה האידיאלית דמוית החישוב הפורמלי. דסקל טען כי לייבניץ הכיר בחשיבה רציונלית שאינה כלולה במודל החישובי הפורמלי של השפה האידיאלית, ובכך החל לייחס לו, בצד הרציונליות החישובית, גם "רציונליות רכה", שמצא את יסודותיה בין היתר בעבודותיו של לייבניץ בתחום המשפט. לא כל חוקרי לייבניץ קיבלו בברכה את חשיפתו של פן אחר זה של הרציונליות אצל לייבניץ, שהצטייר בהיסטוריוגרפיה של הפילוסופית כרציונליסט "קשוח", הדוגל במודל הלוגי-המתמטי. חילוקי הדעות בנדון הניבו מחלוקות עסיסיות אודות הפרשנות "הנכונה" של לייבניץ, מחלוקות שהן עדיין בעיצומן. בהן ראה דסקל הוכחה נוספת לתרומתן של המחלוקות להבהרה מושגית, להבנה מעמיקה יותר של טקסטים חשובים, ולקידום הידע. באוסף הטקסטים של לייבניץ שתרגם וערך דסקל בכרך "אמנות המחלוקות" (2006) מצטייר הפן הרך של הרציונליות אצל לוגיקן גדול, אך גם מגוון כמו הפילוסוף הגרמני.
במשך השנים פרסם דסקל ספרים ומאמרים רבים נוספים בעקבות לייבניץ וכפרשנות לתורתו, על השפעתו של לייבניץ על בני זמנו ועל הדורות הבאים אחריהם. כמו כן השתתף בהקמת "אגודה לייבניץ ישראל" (שראשי התיבות שלה, אל"י, מציינות מוטיב דומיננטי בחשיבתו של אדם ששאף כל חייו להראות שאמונה דתית ורציונליות אינן סותרות זו את זו). הוא גם היה חבר באגודת לייבניץ הבינלאומית שמושבה בהאנובר (עיר שבה עבד והתגורר לייבניץ רוב חייו) ושל אגודת לייבניץ של צפון אמריקה. הוא תכנן וארגן בישראל שני כנסים בינלאומיים על לייבניץ, ב-1992 וב-2005, שהביאו לפרסומם, ב-1993 ו-2008 של שני ספרים מרכזיים בספרות העכשווית על הוגה פורה זה.
פילוסופיה של הלשון, פרגמטיקה ומדעים קוגניטיביים
בתחום הפילוסופיה של הלשון התמקד דסקל בתורת השימוש (ליתר דיוק, השימושים) של הלשון - היא הפרגמטיקה. דסקל תרם למחקר הסוציו-פרגמטיקה (בעיקר השימוש בשפה או בסימנים לצורכי הקומוניקציה הבין-אישית) והפסיכו-פרגמטיקה (מונח שהוא המציא, המציין את השימוש בלשון או מערכות סימנים אחרות בתהליכי חשיבה "פנימיים", כלומר, שמטרתם הראשונית אינה תקשורתית), כמו גם להבחנתם של שני הענפים הללו במסגרת הפרגמטיקה, כסוגים שונים של שימוש בלשון ולכן ככפופים למערכות שונות (אם כי חולקות יסודות דומים) של כללי שימוש. תרומתו למדעי הקוגניציה קשורה לעבודתו בתחום השימוש המנטלי בלשון, הפרשנות וההבנה של השיח.
ב-1983 פרסם דסקל את ספרו פרגמטיקה ופילוסופיה של המיינד, בו הוא שירטט וביסס את ההבחנה בין סוציו-פרגמטיקה ופסיכו-פרגמטיקה. הספר, שהיה אמור להיות הכרך הראשון מבין שניים, התמקד בניתוח של השימוש הקומוניקטיבי של הלשון והפעולות המנטאליות הכרוכות בו. הכרך השני, המוקדש לשימושים המנטאליים "הטהורים" של הלשון טרם התפרסם, שכן ההתפתחויות בטכנולוגיות של חקר המוח פותחות את האפשרות למחקר אמפירי הרבה יותר מפורט של שימושים אלה של השפה. דסקל התכוון להשלים ולפרסם כרך שני זה בשנים הקרובות. ב-2003 פורסם סיפרו "הפרשנות וההבנה", אשר תורגם לפורטוגזית ב-2006. ספר זה הוא אסופת מאמרים מובחרים שכתב, הדנים בעיקר בהיבטים שונים ומגוונים מאוד של הסוציו-פרגמטיקה. בין היתר עולה בפרקים אחדים של הספר שאלת גבולותיה של הפרשנות הפרגמטית, וקשריה עם סוגים אחרים של פרשנות.
על מנת לעודד את חקר היחסים בין השימוש בלשון ובמערכות סמיוטיות אחרות, לבין הקוגניציה והחיים המנטליים, יסד דסקל וערך את כתב העת הרב תחומי Pragmatics & Cognition. בשבע עשרה שנות קיומו (עד עכשיו, 2008), יצר כתב העת במה לדיון בתחום זה. מאז 2005 אף מתפרסם במסגרת כתב העת גיליון שנתי מיוחד המוקדש לנושא המרתק של היחסים בין קוגניציה וטכנולוגיה. בהתייחס לטכנולוגיה, עסק דסקל בשאלות הנוגעות באינטליגנציה המלאכותית ומקומה של המכונה כתחליף או כעזר לאדם, יכולתן או אי יכולתן העתידית של מכונות לחשוב, ולהבין ולשוחח וזאת בהקשרים הפרגמטיים בהם מתנהל השיח האנושי. הוא היה מהראשונים שציינו את העובדה שהלשון הטבעית היא כשלעצמה "טכנולוגיה קוגניטיבית". מבחינה זאת היא עתירת אמצעים המסוגלים לתרום לתהליכים קוגניטיביים, והדגיש שאמצעים אלה אינם מגוונים וגמישים – כלומר "רכים" כרציונליות שלהם – דבר חיוני לפעילות הקוגניטיבית האנושית.
דסקל נפטר ב-15 באפריל 2019.
פרסים ואותות כבוד
ספרים שכתב או ערך
- מבוא להעברת מידע : רשימות לפי הרצאות; ערך חיים יפה ; תל אביב : חמו"ל, 1971
- הרציונלי והאירציונלי : קובץ מאמרים / עורכים: מרסלו דסקל, עדי פרוש ; באר שבע :אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1975
- הצודק והבלתי צודק : קובץ מאמרים / בעריכת מרסלו דסקל ; תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1977
- ברוך שפינוזה : קובץ מאמרים על משנתו / בעריכת מנחם ברינקר, מרסלו דסקל, דן נשר ; תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל"ט 1979.
- משב הרוח: מדעי הרוח בעידן מתהווה, ירושלים : הוצאת כרמל, תשס"ה 2004
- La sémiologie de Leibniz / Paris: Aubier-Montaigne, 1978
- Fundamentos metodologicos da linguistica, 4 volumes / Marcelo Dascal (ed.), São Paulo: Global Editora & Unicamp, 1978-1982
- Pragmatics and the philosophy of mind, vol. 1, Thought in Language / Amsterdam: J. Benjamins Pub. Co., 1983
- Philosophical Analysis in Latin America / Ed. by Jorge J. Garcia, Eduardo Rabossi, Enrique Villanueva, and Marcelo Dascal, Dordrecht: Reidel, 1984
- Dialogue : An Interdisciplinary Approach / Ed. by Marcelo Dascal, Amsterdam : J. Benjamins Pub. Co., 1985
- Leibniz. Language, Signs, and Thought / Amsterdam: J. Benjamins Pub. Co., 1987
- Conhecimento, Linguagem, Ideologia / Ed. by Marcelo Dascal; São Paulo: Editora Perspectiva, 1989
- The Institution of Philosophy: A Discipline in Crisis? / Ed. by by Avner Cohen and Marcelo Dascal, La Salle, Illinois: Open Court Publishing Company, 1989
- Knowledge and Politics / Ed. by Marcelo Dascal and Ora Gruengard Boulder, Colorado: Westview Press,1989
- Cultural Relativism and Philosophy: North and Latin American Perspectives / Ed. by Marcelo Dascal, Leyden: Brill Academic Publishers, 1991
- Philosophy of Language: An International Handbook of Contemporary Research, two volumes / Ed. by Marcelo Dascal, Georg Meggle, Dietfried Gerhardus, and Kuno Lorenz, Berlin: Walter De Gruyter, 1992 and 1995
- Leibniz and Adam / Ed. by Marcelo Dascal and Elhanan Yakira; Tel Aviv: University Pub. Projects, 1993
- Filosofia Del Lenguaje II, Pragmatica (Volume 18 of the Enciclopedia Ibero-Americana de Filosofia) / Ed. by Marcelo Dascal, Madrid: Editorial Trotta, 1999
- Negotiation and Power in Dialogic Interaction / Ed. by Edda Weigand and Marcelo Dascal, Amsterdam: John Benjamins Pub Co, 2001
- La Pluralidad Y Sus Atributos: Usos Y Maneras En La Construccion De La Persona / Ed. by Marcelo Dascal, Manuel Gutierrez Estevez, and Jaime de Salas, Madrid: Biblioteca Nueva, 2001
- Interpretation and Understanding / Amsterdam: J. Benjamins Pub. Co., 2003
- Controversies and Subjectivity / Ed. by Pierluigi Barrotta and Marcelo Dascal; Amsterdam: J. Benjamins Pub. Co., 2005
- G. W. Leibniz. The Art of Controversies / Ed. by Marcelo Dascal, Dordrecht: Springer, 2006 (hb), 2008 (pb)
- Traditions of Controversy / Ed. by Marcelo Dascal and Han Liang Chang, Amsterdam: John Benjamins Pub Co, 2007
- Leibniz: What Kind of Rationalist? / Ed. by Marcelo Dascal, Dordrecht: Springer, 2008
קישורים חיצוניים
- האתר של מרסלו דסקל באוניברסיטת תל אביב
- ליאור הנר, אתה הבנת את זה, אפל?, באתר הארץ, 21 במאי 2006
הערות שוליים
- ^ שיהא התוכנית הראשונה בישראל ואחת הראשונות בעולם אשר "...מתמודדת עם התרבות הדיגיטלית תוך שימוש בכלים פילוסופיים מקצועיים" מתוך דף התוכנית באתר של אוניברסיטת תל אביב
