משכן גבעון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:39, 1 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "קורבנות" ב־"קרבנות")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק). המבנה בגבעון התקיים במשך 44 שנה (בבלי, זבחים קיח ע"ב); ויש דעות שהתקיים במשך 50 שנה (סדר עולם רבה, פרק יד). לאחר השלמת בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך (2936 ליצירה) נגנז משכן גבעון, והוקם בית המקדש. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות (משנה, זבחים יד,ז). כמו כן ארון הברית לא שהה במשכן גבעון, אלא בקריית יערים (שמ"א ז,2) ומקום זמני בירושלים. מקומו של משכן גבעון מזוהה על ידי רוב החוקרים (אנציקלופדיה מקראית, עמ' 419, ערך גבעון) כעשרה ק"מ צפונית-מערבית לירושלים, במרום ההר (895 מטר מעל פני הים) מדרום לגבעון המקראית (הכפר אל-ג'יב), במקום שבנוי הכפר נבי סמואל.

לפי המסורת היהודית משכן גבעון עמד בין השנים ב'תתפ"ד - ב'תתקכ"ח (876 לפנה"ס - 832 לפנה"ס), או 1004 לפנה"ס - 961 לפנה"ס לפי מניין המלכים עד לחורבן.

גבעון המקראית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גבעון

גבעון המקראית הייתה 'עיר גדולה' (יהושע י,ב), ובתקופת כיבוש הארץ היא הייתה אחת מערי החיוי; לאחר הכיבוש השתעבדו החיוי ליהושע ואנשיו, והפכו לעבדי המקדש ואילו גבעון ומגרשיה - מה שבנחלת שבט בנימין - נמנית בין השלוש עשרה ערי הכהנים שנתנו בני ישראל על פי הגורל במשכן שילה לכהנים: ”וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ” (יהושע כא יז). רוב החוקרים מזהים אותה בתל השוכן בשטח הכפר אל-ג'יב, עשרה ק"מ צפונית-מערבית לירושלים (אנציקלופדיה מקראית עמ' 417, ערך גבעון).

הבמה שבגבעון

המקרא (מל"א ג,3; דה"ב א,3) מתאר את הגעתו של שלמה המלך לבמה אשר בגבעון. פעולה זו הידועה מהעולם העתיק (כגון מנהגים מימי הפרעונים והליכתם של היוונים לאורקל), מבטאת את הקדושה הפולחנית שיוחסה למקום.

הקמת המבנה

לאחר חורבן משכן נוב הוקם המשכן בגבעון; לכן הקמת המקום המקודש מקבילה לזמן המלכתו של דוד על ידי שמואל הנביא. אין בהירות ביחס לסיבת העברת המשכן לגבעון, והסבירות הנה שהדבר היה מהלך ממלכתי-שלטוני, שנבע מכך שאנשי נוב תמכו בדוד שמרד בשאול המלך, ושאול המלך שאף להעביר את המרכז הכוהני לאזור התומך בו. במידה והשערה זו נכונה, מסתבר שבגבעון ישבה קבוצת כהנים שלא איימה על המלוכה, ואף תמכה בה; השערה זו מסתברת מכך שגבעון הייתה בנחלת שבט בנימין -שבטו של שאול- (יהושע יח,25) ואף מכך שאבי אבותיו של שאול מכונה 'אבי גבעון' (דה"א ח,29). מול סברה זו ניצבים התיאורים על איבה ונקמת-דם בין הגבעונים לבית שאול, בספר שמואל ב', פרק כ"א ובגמרא מסכת בבא קמא דף קיט א.

הניטראליות והתמיכה הממלכתית של יושבי גבעון עזרה למשכן לשרוד אף את זמן מלכותו של דוד (40 שנה) ואת תחילת מלכותו של שלמה, עד בניית המקדש. יחד עם זה סמכותו של המשכן הייתה מעט ירודה, דבר שהתבטא בהיתר להקריב קרבנות אישיים בכל מקום, ובעובדה שארון הברית לא היה במשכן גבעון.

יש חוקרים (ייבין) המשערים שבחירת העיר גבעון כמקום מקודש נובעת מכך שהיה בגבעון פולחן עתיק של אלוהות החכמה והתבונה. פולחן עתיק זה נעוץ בגורמים חיווים, ומקבילות לו ידיעות אף בפולחן המצרי.

סיום המשכן

רצונו של דוד להקמת מבנה קבע 'בית מקדש', הסתיים בהצלחה בתקופת כהונתו של שלמה. לאחר בניית בית המקדש, לא היה עוד צורך במשכן בגבעון, וירושלים הפכה להיות המרכז השלטוני והמרכז הכוהני בארץ ישראל. ביטוי מובהק לסיום משכן גבעון, והעברה מוחלטת של המרכז הרוחני לעיר הבירה ירושלים, מתבטא בגניזת המשכן במחילות תחת ההיכל שבירושלים (בבלי, סוטה ט ע"א).

המבנה בגבעון

תיאור צורת המבנה בגבעון אינו ידוע, ואף קשה להעלות תאוריות בעניין. לחלק מהדעות המבנה בגבעון (כדוגמת המבנה נוב) נבנה לפי הדגם של משכן שילה; דברים אלו מבוססים על מקורות שונים המגדירים מבנים אלו בתואר אוהל מועד, במקרא (דה"ב א,3), בתוספתא (זבחים יג,יח) ובתלמוד (בבלי, זבחים קיח ע"ב). אך מתוך מקורות אחרים ניתן לראות שלעיתים המבנה בגבעון מתואר בכינוי אחר, מה עוד שקיום התקרה במבנה גבעון והעובדה שארון הברית לא היה בו, מעידים על שינויים ידועים; כך שניתן להעריך שהתקיימו שינויים נוספים. אם כל העובדה שהתקיימו שינויים יש לציין שנראה שנעשה שימוש בחומרי בניין שונים מתקופת משכן משה במדבר; חומרי בניין ששימשו במשכן בגלגל, משכן שילה ואף במשכן בנוב (בבלי, סוטה ט ע"ב). תופעה זו יכולה לנבוע הן בשל ייחוס ה"קדושה" שאפף חומרים אלו, והן בשל יוקר-מחירם והחוסר בחומרים מעין אלו בארץ ישראל.

סוג המבנה

אין בהירות האם המבנה בגבעון מהווה משכן או מקדש. מלשון הרמב"ם (בית הבחירה א,ב) הבניין בגבעון מכונה 'מקדש'; אולם לפי תפיסות שונות המבנה בגבעון מהווה 'משכן'. למציאת ההבדלים בין משכן למקדש קיימות כמה שיטות:

  1. יש שנוקטים שההבדל הנו שמשכן הכוונה למבנה עצים (עצי שיטים), ומקדש הוא מבנה אבנים. אך מלשון הרמב"ם (בית הבחירה א,ב) שמכנה את שילה כמשכן, אף שהייתה בנויה מאבנים, מסתבר שהסבר זה אינו נכון.
  2. קיימת טענה המבוססת על התוספתא (זבחים יג,יח) והתלמוד (ירושלמי, מגילה פ"א ה"יב, דף עב טור ד) שבמשכן ארון הברית לא היה, אך במקדש ארון הברית היה. יש שצידדו בטענה זו מלשון דברי דוד המלך "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמ"ב ז,1-2). אך יש שדוחים גישה זו לפי הטענה שגם אחרי שהארון נגנז בימי בית ראשון ושני, המקומות נקראו מקדש (עמוד הימיני סימן א ס"ק ג); וכן גם מכך שהארון לעיתים היה במקומות שבוודאי אינם 'מקדש', כגון בגבעת קריית יערים (שמ"א ז,1), בבית עובד אדום הגיתי (שמ"ב ו,11), וכמובן במשכן משה במהלך שנות הנדודים במדבר.
  3. הסבר אחר המבוסס על לשון התלמוד (בבלי, זבחים קיח ע"א) טוען שההבדל הנו במציאות של תקרה מלמעלה, ובשילה שלא הייתה תקרה הוא מכונה 'משכן' ונוב וגבעון מכונים 'מקדש'. אולם לרוב הדעות (ראה עמוד הימיני סימן א ס"ק ג) אין להוכיח מקיום התקרה.
  4. הרב שאול ישראלי מביא את הפסוקים המתארים את הציווי לבנות את המקדש: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ.. וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם.." (דברים יב,6-13). וכשהוא מתבסס עליהם הוא טוען שהציווי לבניית 'מקדש' (ולא 'משכן') קיים רק 'לאחר שיניח לך מכל אויבך' ורק אז מתקיימת 'המצווה להקים המקדש על מקום קבוע'
  5. הדעה המקובלת מבדילה בין כל מבנה שלא היה בירושלים, ולא נבנה מתוך שאיפה עולמית. כך רק מקדש ראשון ושני שהיו בירושלים מהווים 'מקדש' לעומת שאר המבנים המהווים 'משכן'. המשך גישה זו נעוץ בטענה על 'צו האל' שניתן רק למקום בו האל בוחר "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (דברים יב,14); כאשר המקום שהאל בחר בו היה ירושלים, והמקומות האחרים נבחרו בידי בשר ודם לתקופה זמנית.

למעשה הגישות המרכזיות, מצביעות על כך שהמבנה בגבעון מהווה משכן; כך שלשונו של הרמב"ם שראתה במבנה זה מקדש אינה מדוקדקת לעניין זה (עמוד הימיני סימן א).

בין משכן למקדש

גניזת המשכן מבטאת את סיום תפקידו הזמני של המשכן, ובית האל עובר למקום קבע. אמנם במספר מקורות משכן גבעון מכונה 'מקדש' (כפי שמכונה משכן נוב); אך ברור שבית המקדש עלה על משכן גבעון אף מבחינה חומרית ואף מבחינה רוחנית של השראת שכינה. שהרי המבנה היה גדול וראוותני יותר, וכן שכן בו ארון הברית. אולם בנקודה מסוימת נעלה המשכן על המקדש, עילוי המתבטא בדברי התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סוטה ט ע"ב) שלא שלטו השונאים במעשי ידיו של משה; כלומר מאז בניית משכן משה במדבר, שרדו חומרי המשכן השונים (קרשים, קרסים, בריחים, עמודים ואדנים) במשך 480 שנה. וגם לאחר תקופה זו לא נשרפו, אלא נטמנו. זאת לעומת בית המקדש, שחרב ואף חומרי הבניין הושמדו יחד איתו. בכך יש ביטוי שלדבר ארעי וזמני לעיתים יש יכולת שרידות גבוהה יותר מאשר דבר קבוע; דבר המתבטא בתוצאות מכת הברד במצרים העתיקה "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ, כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט,לב).

לקריאה נוספת

היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
ב'תתפ"ד-ב'תתקכ"ח - משכן הגבעון


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0