משכן שילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:50, 25 בינואר 2021 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "קורבן (יהדות)" ב־"קרבן")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם שכן משכן שילה

משכן שילה הוא מקום להשראת השכינה ולעבודת ה' (בעיקר בהקרבת קרבנות) שהתקיים בשילה בתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך, משכן שילה עמד בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א[1].

תיאורו במקרא

האתר מתואר במקרא בספר יהושע, ספר שופטים וספר שמואל, אין בידינו תיאורים מקבילים ממקורות חיצוניים.

הקמתו

ארבע עשרה שנים לאחר כניסת שבטי ישראל לארץ ישראל לאחר תום הלחימה וכיבוש הארץ, שבמהלכן נדד ארון הברית מחזית לחזית עם אנשי הצבא כדי שה' ייצא לפני בני ישראל במלחמה, התאסף כל העם בעיר שילה שבנחלת אפרים במטרה לבנות משכן קבע לארון הברית, ולהשראת השכינה, ולייחד מקום לעבודת הקרבנות. המבנה שהוקם היה בית אבנים מחופה ביריעות, ובתוכו הונחו ארון ברית ה' וכלי המקדש. כדי לקדש את המשכן הרכיב יהושע מחדש את הסנהדרין שכלל שבעים זקנים {דיינים} וזאת על מנת לעמוד בכלל ההלכתי הדורש נוכחות סנהדרין במעמד קידוש מקום להשראת השכינה.

באותו מעמד הושלמה גם חלוקת הארץ באמצעות הטלת גורל בין השבטים שעדיין לא קיבלו את חלקם בארץ.

קדושתו

קדושת משכן שילה הייתה זהה לקדושת בית המקדש שבירושלים ולפיכך הייתה זהות גם בכל ההלכות שנהגו בהם. לבד מהלכת מקום אכילת קדשים קלים שבירושלים הותרה אכילתם רק בין החומות, ובמשכן שילה הותרה אכילתם בכל מקום שממנו ניתן היה לראות את המשכן (או את העיר) ואפילו אם היה מיקומו מרוחק מאוד מהעיר.

בזמן משכן שילה היו אסורים ישראל להקריב קרבנות בכל מקום אחר לבד מן המזבח שבמשכן.

זמן היות המשכן בשילה משויך בפי חז"ל למילה 'מנוחה', שבפסוק "'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה'". מתוך הבנה כי מנוחה היא זמנית. אולם עדיין לא 'נחלה', שהיא משמעות קבע, דהיינו בניית בית המקדש במיקומו הקבוע.

החורבן

בשלהי תקופת משכן שילה בעת זקנת עלי הכהן הגדול היו בניו חפני ופנחס הכהנים בבית ה'. בפסוקים מתוארים מספר חטאים שנעברו על ידם, ביניהם אף התנהגות בלתי מוסרית, אולם בתלמוד מפורש כי חטאם היה התרשלות בהקרבת הקרבנות, שגרם לעיכובם של הנשים בשילה, לצורך הקרבת הקרבנות, ועל כן "מעלה עליהם הכתוב כאילו שכבום". בתלמוד מוזכר גם כי "לא חרבה שילה אלא על שביזו בה קדשים". מעשים רעים אלו, הביאו לנבואה שהתנבא שמואל הנביא עליו מוזכר כי היה נער הגדל בבית ה' באותה עת, שיזהיר את עלי כי חורבן ממשמש לבוא, באם לא יפסקו המעשים הרעים.

ואכן בהתפרצות הבאה של גל האלימות שהתקיים במחזוריות עם הפלשתים השכנים, נחלו ישראל תבוסה בקרב הראשון. לאחריו הוחלט להוציא את ארון הברית לקרב, בחדשם בכך את המנהג הקדום שהיה נהוג בראשית התיישבות העם בארץ. לפיכך יצאו חפני ופנחס עם ארון הברית לקרב השני באפק, שם נחלו בני ישראל תבוסה קשה, וחפני ופנחס מתו, וארון ברית ה' נלקח בשבי הפלשתים. בשמוע עלי את הבשורה, נפל מכיסאו ומת.

בעקבות מלחמה זו, פטירת עלי הכהן, והגלית ארון הברית - משכן שילה חרב.

לאחר החורבן

התלמוד[2] דורש את הביטוי המקראי "תאנת שילה"[3], שמקום המשכן היה נקרא כך, משום שכל העובר שם היה נאנח על כך, שכאשר היה המשכן בשילה היה אפשר לאכול קדשים קלים, בכל מקום ממנו רואים את המשכן, לעומת ירושלים שהייתה חסרה מעלה זאת.

לאחר החורבן חודש היתר הקרבת קרבנות בבמות, ועד הקמת בית המקדש בירושלים, כעבור 57 שנים בימי שלמה המלך, היה מותר לכל אדם להקריב קרבנות נדבה בכל מקום שרצה[4].

כיום יש בתל שילה מרכז מבקרים ובו דגם מוקטן של המשכן.

ממצאים ארכאולוגיים

חוקרים בימינו מציעים שלוש אפשרויות לזיהוי מקום המשכן בשילה.

ישראל פינקלשטיין סבור שיש לאתר את המשכן בפסגת תל שילה. זאת בדומה למקדשים באתרים אחרים שהיו ממוקמים במקום הגבוה ביישוב. בנוסף, המשלחת שחפרה בשילה בראשותו בראשית שנות ה-תש"ם חשפה במערב התל חומה כנענית ושני מגדלים. המרחק בין שני המגדלים הוא כ-25 מטרים, הרומזים ל-50 אמה, רוחב המשכן. על כן סבר פינקלשטיין שאותה חומה מהווה, אולי, הקיר המערבי של המשכן שעמד בשילה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר התברר כי האתר שימש כמקום הקרבה החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לחורבן שילה באמצע תקופת הברזל.
  2. ^ מסכת זבחים קיח,ב.
  3. ^ יהושע טז,ו.
  4. ^ משנה זבחים יד,ז.
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
ב'תק"ב-ב'תתע"א - משכן שילה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0