משנה ברורה

שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ מהדורות נוספות, ספר הבא, OCLC, ספר קודם, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ מהדורה ראשונה, שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

משנה ברורה

מידע כללי
מאת	רבי ישראל מאיר הכהן מראדין
תורגם לשפות	תורגם לאנגלית
סוגה	חיבור הלכתי
הסכמות	רבי יצחק אלחנן ספקטור רבי מרדכי קלצקי רבי יוסף סקוביץ ורבי שלמה הכהן מוילנה רבי שמואל זנוויל רבי בן ציון שטרנפלד רבי חיים אלעזר וקס
הוצאה
מספר עמודים	א': 303, ב': 295, ג': 392, ד': 191, ה': 307, ו': 329, סה"כ: 1817
מהדורות נוספות
מספר כרכים	6
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	משנה ברורה
היברובוקס	חלק א חלק ב חלק ג חלק ד חלק ה חלק ו

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

מאז כתיבתו, התקבל הספר כספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. ביטוי לכך ניתן למצוא בדבריו של החזון איש: ”ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית”. וכך גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק כותב עליו ”הלכה כמותו בכל מקום” ('ההד' כרך ט' חוברת א' ירושלים תרצ"ד).

תיאור הספר

ספר המשנה ברורה הוא למעשה פירוש על חלק אורח חיים בשולחן ערוך, העוסק בהלכות יום יום. והוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך. וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות.

הספר כולל ששה חלקים וכתיבתו ארכה כשלושים שנה (עריכתו הסתיימה בי"ט בחשוון תרס"ז).

הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל, ובעיקר ביהדות אשכנז. הספר נדפס לפי הוראת המחבר יחד עם החיבורים "באר היטב" ו"שערי תשובה" בגוף הספר אף שהוא כולל כבר בדבריו ציטוטים רבים משני הספרים הללו.

הספר נערך כולו בידי החפץ חיים. עם זאת, חלקים ממנו נכתבו בידי בנו ונערכו על ידו.

מטרות כתיבת הספר

בהקדמתו לספר מציין בעל "החפץ חיים" מספר טעמים לכתיבת הספר, ומסביר מדוע לא ניתן להסתפק בשולחן ערוך כספר לידיעת ההלכה.

1. השולחן ערוך נכתב כספר סיכום ופסיקה לספרים "טור" ו"בית יוסף", והיות שכך, בלי לימוד ה"טור" וה"בית יוסף" קשה להבין את טעמי הדינים שבו - מה שגורם לזכירה פחותה של ההלכות והסקת מסקנות הלכתיות מוטעות, במקרים מסוימים. ומצד שני לימוד הטור והבית יוסף הוא קשה וארוך. לכן נצרך ספר שיסביר ויבאר את הדינים בקיצור.
2. ספרי הפסיקה שנכתבו לאחר הופעת השולחן ערוך - ודנים במקרים שונים שלא הוזכרו בשולחן ערוך, חלוקים בדעותיהם לעיתים רבות, ולאדם מן השורה אין כלים להכריע ביניהם. כמו כן החיפוש אחר הלכה מסוימת - שלא הוזכרה בשולחן ערוך, בספרי הלכה רבים, קשה ומיגע.

המשנה ברורה ושולחן ערוך הרב

במשנה ברורה מופיעים ציטוטים רבים משולחן ערוך הרב והוא מופיע בשם "הגר"ז" ולפעמים בשם "שלחן ערוך של הגר"ז" (בסימן א בשער הציון ה'). כפי שניתן לראות, המשנה ברורה מייחס משמעות רבה לפסקיו, דוגמה לכך ניתן לראות בסימן תס"ז בעניין חיטה שנמצאה בתבשיל. מדובר בסימן ארוך ומורכב עם המון דקויות וחילוקי דינים. והמשנה ברורה מזכיר שם מספר פעמים את הגר"ז כבסיס להכרעתו.

המשנה ברורה נחשב כפוסק אחרון בקהילות אשכנז, והמקובל לנהוג הלכה למעשה כהכרעת המשנה ברורה. אולם לפעמים כאשר המשנה ברורה מכריע שלא כשולחן ערוך הרב, בחסידות חב"ד מקובל השולחן ערוך הרב כפוסק הקובע ונוהגים על פיו, גם בחצרות אחרות ישנם מקרים בהם נוהגים כשולחן ערוך הרב, זאת על פי מסורת הקהילה/החסידות ובהתאם לכך שבאופן כללי מקובל בקהילות החסידיות, לנהוג להלכה על פי מסורת אבות או מנהגי קהילה שיסודם בהררי קודש.

במספר מקומות מצטט בעל המשנה ברורה קטעים או סעיפים שלמים משולחן ערוך הרב (ראה לדוגמה: שו"ע הרב סימן תצ"ד, וראה בביאור הלכה במשנה ברורה על סימן תצ"ד סעיף ג' שמעתיק סעיפים שלמים. וראה גם סימן ע"ד סעיף א', וסימן ק"י סעי' ט' ורמ"ב סעי' א' ועוד), לעיתים מציין זאת בעל המשנה ברורה "בשם אחרונים", או בשם "יש מן האחרונים", ולא בשמו של בעל שולחן ערוך הרב, ולעיתים מציין במפורש במראי מקומות וציונים בתחתית הדף, ל"הגר"ז" (הגאון רבי זלמן) - מחבר ספר שולחן ערוך הרב. באופן כללי, נוהג המשנה ברורה לצטט את המקור בשער הציון. אך במקרים כגון, שהרבה אחרונים מחזיקים באותה דעה מבלי חולק, או כאשר המשנה ברורה עורך ציטוט מתומצת ממספר אחרונים שכתבו דברים דומים, או כשהוא מצרף יחד קטעים המועתקים ממספר אחרונים ועוד, הוא מציין את המקור כ"אחרונים", או "תמצית דברי האחרונים".

המשנה ברורה וערוך השולחן

בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר ערוך השולחן שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסית, ושנכתב על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק).

השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות המתנגדים במזרח אירופה, שהיו מקובלים עד תקופת השואה, שנכתבו במקומות רבים בערוך השולחן.^{[דרוש מקור]}

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב משה פיינשטיין, הרב יוסף דב סולובייצ'יק. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין, והרב בנימין זאב בנדיקט.

מבנה הספר

החיבור כלל בהדפסתו ששה כרכים. כמו כן ברוב המהדורות החדשות, הוא מודפס במתכונת הזאת.

• חלקים א-ב - הלכות השכמת הבוקר, תפילין, ציצית, דיני תפילות היום, דיני בית הכנסת ודיני ברכות.
• חלק ג - הלכות שבת.
• חלק ד - הלכות עירובין וראש חודש.
• חלק ה - הלכות פסח ויום טוב.
• חלק ו - הלכות חול המועד, צומות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה ופורים.

הספר כולל שלשה חלקים:

• משנה ברורה - עיקר הספר ובו תמצות דברי האחרונים וטעמי המצוות.
• ביאור הלכה - הרחבה וביאורים בנקודות יותר ממוקדות בהלכה.
• שער הציון - ציון מקורות ולעיתים הערות נוספות בהלכה.

תוספות לספר

בהוצאות שונות קיימות הוספות למשנה ברורה:

• הוספת פסקי הלכה של החזון אי"ש (שחולק עליו). מופיע כיום ברוב המהדורות, לרבות במהדורת קיצור חזון איש בה הערות החזון אי"ש נוספו על דפי המשנה ברורה.
• שינון הלכה - תקציר בראשי פרקים לשם שינון וחזרה על הספר.
• תרגום מיידיש - תרגום בתחתית העמוד למילים במשנה ברורה הכתובות ביידיש.
• ביצחק יִקָרֵא - הערות הרב אביגדור נבנצל על המשנה ברורה.
• משנה ברורה המבואר - 24 כרכים, ביאור מקיף לדברי המשנה ברורה ודיונים בדבריו, בהוצאת רבני מכון עוז והדר בראשות העורך הראשי הרב מנחם מנדל פומרנץ.
• משנה ברורה תפארת - דעת פוסקי הספרדים על דברי המשנה ברורה (רק על חלק ג', ו').
• אבן ישראל - הערות הרב ישראל יעקב פישר.
• איש מצליח - דעת פוסקי הספרדים והערות מאת אברכי ורבני ישיבת כיסא רחמים, (ביניהם הרב משה לוי).
• שו"ע הרב - תוספת פסקי הלכות של השו"ע הרב לרב שניאור זלמן מליאדי במקומות שחולק עליו.
• משנת חכמים - תוספת הערות מפוסקים בדברים בהם פסקו אחרת מהמשנה ברורה או בדברים בהם לא עסק, עם דגש על פסיקות רבני ספרד (קיים בינתיים רק לחלקים א' וג').
• מהדורת דרשו - 6 כרכים, תוספת ביאורים והערות מפוסקי זמננו על שאלות שהתעוררו על סדר המשנ"ב, בעריכת ארגון 'דרשו'.
• הספר פסקי תשובות - ספר ליקוטים פופולרי כולל פסקים מספרי שו"ת על סדר המשנה ברורה ושולחן ערוך אורח חיים.

קיצורים לספר

הספר מפרט מאוד ופרטים רבים רחוקים מהמציאות היום-יומית. לדוגמה דין פתילות לציצית מחוטי משי. וכן יש בו בירורים הלכתיים ארוכים בהם המחבר מביא ראיות שונות לשיטות השונות ולעיתים דוחה ראיות וכדומה דבר המכביד מאוד על הלומד הרוצה לדעת הלכה למעשה.

עקב כך נכתבו כמה ספרים המסכמים את הספר.

• שינון הלכה - תקציר בראשי פרקים לשם שינון וחזרה על הספר.
• שונה הלכות - ספרו של הרב חיים קניבסקי המביא בקצרה את הדינים היוצאים מהמשנה ברורה והביאור הלכה.
• קיצור משנה ברורה - מאת הרב דב בער הכהן מזאה, לקט דינים המצויים ושכיחים בחיי היום יום, שנלקטו משולחן ערוך אורח חיים ומשנה ברורה.

חיבורים בעקבות הספר

בעקבות הספר "משנה ברורה", יצאו ספרים רבים בסגנונו הכוללים שלושה חלקים: פסקים, הרחבה למדנית ומקורות. זאת בנוסף לאלפי ספרי הלכה שיצאו בסגנון של ליקוט שיטות האחרונים.

בין הבולטים:

• "דרך אמונה" מאת הרב חיים קניבסקי על רמב"ם זרעים
• "מעדני השולחן" מאת הרב לוי רבינוביץ על שולחן ערוך יורה דעה
• "בדי השולחן" מאת הרב שרגא פייבל כהן על יורה דעה
• "הלכה ברורה" מאת הרב דוד יוסף, פסקי הלכה לספרדים בסגנון דומה למשנה ברורה.

קישורים חיצוניים

• שלחן ערוך עם ניווט נוח ל משנה ברורה וביאור הלכה
• שיעורי וידאו ללימוד הדף היומי במשנה ברורה
• מהדורה סרוקה של הספר מאתר היברובוקס - חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד, חלק ה, חלק ו
• שיעורים מוקלטים ללימוד משנה ברורה באתר קול הלשון
• הרב יהושע ענבל, לדרכי התחברות ופסיקת המשנה ברורה והחזון איש, בתוך ישורון, כרך לא.
• בנימין בראון, "Soft Stringency" in the Mishnah Brurah: Jurisprudential, Social and Ideological Aspects of a Halakhic Formulation.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0