משפטים (כתב עת)
משפטים הוא כתב העת העברי העיקרי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הגיליון המודפס של כתב העת יוצא לאור שלוש פעמים בשנה, ולצדו מתפרסמים באופן שוטף מאמרים בכתב העת האינטרנטי "משפטים על אתר".
כתב העת "משפטים" הוא כתב עת משפטי מהוותיקים בישראל, המתנהל במתכונת ייחודית המבוססת על היותו סטודנטיאלי לגמרי, מתכונת המבדילה אותו משאר כתבי העת המשפטיים המתפרסמים בישראל. הן העורכים והן חברי המערכת של כתב העת הם סטודנטים מצטיינים הלומדים בפקולטה, האחראים על כל היבטי המערכת, מההחלטה האקדמית אילו מאמרים ראויים לפרסום ועד להבאתם לדפוס. מודל זה הוא המודל המאפיין את כתבי העת באוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית.
המאמרים המוגשים למערכת כתב העת עוברים הליך שיפוט על ידי הסטודנטים החברים במערכת, וכן הליך של ביקורת עמיתים על ידי איש אקדמיה המצוי בתחום בו נכתב המאמר. אם מאמר עובר את שלב השיפוט הראשוני, עובר המאמר עריכה מהותית שתפקידה לבחון את המאמר לעומקו, ולהציע לכותב הצעות לשיפורו. לבסוף, המאמר מובא לפרסום במהדורה האינטרנטית או במהדורה המודפסת.
היסטוריה
כתב העת "משפטים" נוסד בשנת 1969, ביזמתם של פרופ' יצחק זמיר ופרופ' אהרן ברק, כאשר ברק מימש את חזונו להקים כתב עת משפטי שינוהל ויצא לאור על ידי סטודנטים, באותה מתכונת בה מנוהלים כמה מכתבי העת המשפטיים המובילים בארצות הברית. כאשר הוקם כתב העת, מתוך רצון לשמור על ייחודו כמנוהל על ידי סטודנטים בלבד, הוא הוקם כחברה בע"מ, שמניותיה עברו בין עורכי המערכת לדורותיהם. פרקטיקה זו נמשכה כשני עשורים, עד אשר בוטלה על ידי עו"ד טל בנד. אף שהיום כתב העת כפוף למכון סאקר למחקר משפטי, נשמרת בו המתכונת האוטונומית של ניהול כתב העת.
גיליונו הראשון של כתב העת ראה אור באלול תשכ"ח (1969), ומאז יצאו 43 כרכים בהם פורסמו מאמרים של אנשי אקדמיה ושופטים מלומדים לצד רשימותיהם של עורכי דין ותלמידים.
בין חברי המערכת לאורך השנים נמנים שופטי בית המשפט העליון מרים נאור, יצחק עמית, נעם סולברג ומני מזוז, פרופ' דוד גליקסברג, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' רות גביזון, פרופ' יואב דותן, פרופ' איל זמיר, פרופ' אסף חמדני, פרופ' אהוד גוטל, פרופ' אריאל בנדור, פרופ' משה הירש, פרופ' אלון הראל, פרופ' דפנה לוינסון, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, פרופ' מרים גור-אריה, פרופ' ישראל גלעד, פרופ' נטע זיו, פרופ' איל בנבנשתי, פרופ' אמנון רייכמן, ד"ר אירית חביב-סגל, פרופ' ישי בר, פרופ' סיני דויטש, פרופ' שמעון שטרית, פרופ' זהר גושן, השופטים מיכל אגמון-גונן, שירלי רנר, אריאל ואגו, יצחק ענבר, דוד חשין, שולמית וסרקרוג, חגי ברנר, משה דרורי, ועורכי הדין אלקס הרטמן, טל בנד, ראובן בכר, אסף פוזנר, יורם טורבוביץ', עמוס האוזנר, פרקליט המדינה שי ניצן ועוד.
מקומו של כתב העת בשיח המשפטי
המתחרה העיקרי של "משפטים" הוא כתב העת המקביל באוניברסיטת תל אביב, "עיוני משפט". מבין כתבי העת המשפטיים בישראל, ל"עיוני משפט" ול"משפטים" מיוחסת ההשפעה הרבה ביותר על השיח האקדמי. מחקר שנערך בשנת 2005[1] בחן את השפעתם של כל כתבי העת המשפטיים בישראל שמתפרסמים בעברית. בדירוג על-פי מידת ההשפעה של כתבי העת על השיח האקדמי (כפי שזו מתבטאת במניין האזכורים בספרות העתית) נתגלה מרוץ צמוד בין שני כתבי עת: "עיוני משפט" ו"משפטים". לעומת זאת, בדירוג על-פי מידת ההשפעה על בית המשפט העליון, נהנה "משפטים" מיתרון משמעותי על פני כל המתחרים.
"משפטים על אתר"
"משפטים על אתר" היא המהדורה המקוונת של כתב העת "משפטים". מהדורה זו נוסדה בשנת 2009 בהשראת יוזמות דומות של כתבי עת אמריקניים, ומתוך שאיפה לתרום לקידום השיח האקדמי הישראלי. מטרתו העיקרית של "משפטים על אתר" היא להוות במה לכתיבה אקדמית משפטית שתהיה נגישה הן לאקדמאים הן לציבור המשפטנים הרחב, ולאפשר פרסום מהיר, אקטואלי ועדכני. לפיכך, המאמרים המתקבלים לכתב העת האינטרנטי מתפרסמים באופן שוטף, ולאור הסוגיות הבוערות, כך שיוכלו להשפיע על השיח בישראל, ולא מתכנסים לכדי גליונות כמו המהדורה המודפסת.
בין היתר, מפרסם "משפטים על אתר" תגובות לרשימות אשר ראו אור בכתב העת "משפטים" או ב"משפטים על אתר", רשימות קצרות בנושאים משפטיים הנמצאים על סדר היום הציבורי והאקדמי, הערות פסיקה, וביקורות ספרים. חברי המערכת של "משפטים" משמשים גם כחברי המערכת של "משפטים על אתר", ובנוסף למערכת כתב העת האינטרנטי עורך משנה הפועל תחת העורכים המכהנים.
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של כתב העת "משפטים"
- אתר הבית של כתב העת "משפטים על אתר"
סרט מתוך אירוע "כנס בוגרים - 40 שנים לכתב העת משפטים" שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים, סרטון באתר יוטיוב- תמונות מתוך "כנס בוגרים - 40 שנים לכתב העת משפטים" שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים
הערות שוליים
- ^ רונן פרי, דירוג כתבי עת משפטיים עבריים, דין ודברים א (2005), עמ' 401–448
