מתן וילנאי

מתן וילנאי
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד פלוגה ב' גדוד 202; מפקד סיירת צנחנים; קצין אג"ם חטיבת הבקעה; סגן מפקד סיירת מטכ"ל; מג"ד 890; מפקד חטיבה 55; מפקד חטיבת הצנחנים; מפקד בה"ד 1; מפקד עוצבת חצי האש; קצין חי"ר וצנחנים ראשי ומפקד עוצבת האש; מפקד עוצבת געש; ראש אכ"א; מפקד פיקוד הדרום; ראש אג"ם; סגן הרמטכ"ל;
פעולות ומבצעים
	פעולות התגמול; מלחמת ששת הימים; פעולת כראמה; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מבצע אנטבה; מלחמת לבנון הראשונה; הלחימה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה הראשונה

מתן וילנאי
לידה	20 במאי 1944 (גיל: 79); ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
סיעה	ישראל אחת, העבודה-מימד-עם אחד, עבודה-מימד, העבודה, העצמאות
	5 באוגוסט 1999 – 2 בנובמבר 2002; (3 שנים ו־12 שבועות)
	→ אהוד ברק אריאל שרון ←
	10 בינואר 2005 – 28 באוגוסט 2005; (33 שבועות)
	10 בינואר 2005 – 28 באוגוסט 2005; (33 שבועות)
	28 באוגוסט 2005 – 23 בנובמבר 2005; (12 שבועות ו־4 ימים)
	→ אריאל שרון אריאל שרון ←
	2 ביולי 2007 – 19 בינואר 2011; (3 שנים ו־28 שבועות)
	2 ביולי 2007 – 19 בינואר 2011; (3 שנים ו־28 שבועות)
	19 בינואר 2011 – 15 באוגוסט 2012; (שנה ו־29 שבועות)
	אבי דיכטר ←
	7 ביוני 1999 – 17 בנובמבר 1999; (23 שבועות ו־3 ימים)
	קולט אביטל ←
כנסות	15
	17 בפברואר 2003 – 14 בפברואר 2012; (9 שנים)
כנסות	16 - 18
	אוגוסט 2012 – ינואר 2017; (כ־4 שנים ו־22 שבועות)
	→ עמוס נדאי צבי חפץ ←

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מתן וילנאי באירוע שבתרבות בקריית אונו עם אבי בטלהיים

מתן וילנאי (נולד ב-20 במאי 1944 בירושלים), הוא איש צבא ופוליטיקאי ישראלי. שימש כשר וכחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה וסיעת העצמאות וכן כשגריר ישראל בסין. השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, בתפקידו האחרון שימש כסגן הרמטכ"ל.

כיום הוא מכהן כיו"ר הארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל".

השכלה

מתן וילנאי הוא בנו של חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי. עשה את ילדותו בירושלים, למד בגימנסיה רחביה והיה חניך בשבט מצדה של תנועת הצופים^[1]. בכיתה י"א הצטרף אל הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה^[2]. סיים בהצטיינות את המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל. סיים לימודים במכללה לביטחון לאומי, שימש כעמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, כעמית מחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון - שם התמחה בנושא "המהפכה בארגון הצבאי לקראת שנת 2000" - ובארגון וניהול ארגונים גדולים. וילנאי בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית.

שירות צבאי

בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר ושימש כמפקד כיתה בגדוד. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר אותו סיים בהצטיינות^[3]. שרת כמפקד מחלקה בצנחנים ולאחר מכן פיקד על פלוגת ב' בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים^[4] במהלך הפעולות הראשונות מול ה"פת"ח" שהחל אז בבצוע פעולות חבלה במדינת ישראל^[5]. במסגרת זו נפצע קשה כאשר נטל חלק בפעולת סמוע – בדרום הר חברון - בנובמבר 1966. לאחר התאוששות מהפציעה קיבל את הפיקוד על סיירת צנחנים^[6], איתה עשה את מלחמת ששת הימים. וילנאי פיקד על הסיירת גם במבצע תופת, שם נחת עם חייליו במסוקים בסמוך לעיירה כראמה שבירדן ולחם במחבלי הפת"ח^[7]. באוקטובר 1968 פיקד על המבצע העמוק ביותר בשטח האויב עד לאותה עת - מבצע הלם 35^[8] לפיצוץ תחנת שנאים במצרים עילית^[9]. עם סיום תפקידו בסיירת שירת כסמג"ד בגדוד צנחנים ומשם הועבר לחטיבת הבקעה בתפקיד קצין אג"ם חטיבתי, על מנת להחליף חבר שנהרג, רס"ן יוסי קפלן. בחטיבת הבקעה נטל חלק בעשרות מרדפים ופעולות מיוחדות.

בשנת 1970, לאחר שסיים בהצטיינות לימודים במכללה לפיקוד ולמטה של צה"ל מונה לסגן מפקד סיירת מטכ"ל. בסיומה של אותה שנה התמנה למפקד גדוד 890 – הגדוד שבו החל את שרותו הצבאי בחטיבת הצנחנים^[10], ופיקד על שורה של פעולות מעבר לגבול, בתחומי לבנון ובהם מבצע "קנבוס 69" לפיצוץ בתי מחבלים בתנאי מזג אוויר קשים^[11]. ב-1972 מונה לקצין אג"ם בפיקוד המרכז, תחת פיקודו של האלוף רחבעם זאבי. בקרבות מלחמת יום הכיפורים עמד בראש כוח משימה מיוחד שפעל בחזית המצרית. ב-22 באוקטובר עמד הכוח בפיקודו, אשר כלל את סיירת חרוב וכוח של שייטת 13, לבצע פשיטה על פורט פואד אשר בוטלה בשל כניסת הפסקת האש הראשונה לתוקפה^[12].

ב-1974 מונה למפקד חטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים וב-1975 מונה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. השתתף במבצע אנטבה כסגן מפקד המבצע וכמפקד כוח הצנחנים^[13]. בשנים 1976–1978 פיקד על בית הספר לקצינים של צה"ל. ב-1977 מונה להקים את עוצבת חצי האש, חטיבת נ"ט חדשה יבילת אוויר וזאת כחלק מבניית תפיסה רחבה של הפעלת כוחות מוטסים בעומק שטח האויב^[14]. בשנת 1978 סיים את לימודיו במכללה לביטחון לאומי.

באוגוסט 1978, בגיל 34, מונה לתפקיד קצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר) והועלה לדרגת תת-אלוף^[15]. לאחר שלוש שנים שבהן עסק בעיקר בהטמעת לקחי מלחמת יום הכיפורים במערך החי"ר והצנחנים^[16], מונה לתפקיד מפקד עוצבת געש, בסיום הקרבות בביירות, במלחמת שלום הגליל, פיקד על מבצע פינוי כוחות צה"ל מביירות.

בדצמבר 1985, לאחר חופשת לימודים כעמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, הועלה לדרגת אלוף ושירת כראש אגף כוח האדם במטכ"ל ומשנת 1989 כמפקד פיקוד הדרום. בתפקיד זה שירת למעלה מחמש שנים בתקופת האינתיפאדה הראשונה. בתקופה זו פיקד על אזור הדרום ורצועת עזה והתמודד עם פעולות טרור קשות עד לחתימה על הסכמי אוסלו. בעקבות זאת יזם וילנאי את הקמת יחידת המסתערבים שמשון^[17] שפעלה ברצועת עזה^[18]. כן יזם וילנאי את הקמת יחידת לוט"ר אילת כדי להתמודד עם פיגועי מיקוח במרחב אילת והערבה^[19]. כמפקד פיקוד הדרום היה וילנאי אחראי לביצוע הפריסה מחדש ברצועת עזה, על פי הסכמי אוסלו, ולבניית גדר המערכת סביב רצועת עזה. ב-1994 מונה לראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, כסגנו של אמנון ליפקין-שחק.

ב-1998 יצא לחופשת לימודים בארצות הברית והיה עמית מחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון. וילנאי התמחה בנושא "המהפכה בארגון הצבאי לקראת שנת 2000" - ובארגון וניהול ארגונים גדולים.

בשנת 1998 בעת ההתמודדות לתפקיד הרמטכ"ל היה האלוף מתן וילנאי המועמד המוביל לתפקיד, אך בעת ששהה בחו"ל, העניק שר הביטחון דאז יצחק מרדכי את התפקיד לשאול מופז^[20], לדעת רבים על רקע איבתו ארוכת השנים לווילנאי^[21]. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 36 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית.

פעילות ציבורית ופוליטית

את תפקידו האזרחי הראשון, עוד לפני הצטרפותו לפוליטיקה, הציע לו שר החינוך בממשלת הליכוד, הרב יצחק לוי, ומינה אותו לעמוד בראש הוועדה הציבורית למניעת אלימות בבתי הספר. בנוסף, עוד בטרם נכנס לפוליטיקה, היה וילנאי שותף בהקמתו של בית ספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה.

עם שחרורו מהצבא, הוזמן על ידי יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, להצטרף לליכוד. הצעתו של נתניהו כללה את תפקיד שר הביטחון בממשלה שהתכוון להקים לאחר בחירות שנת 1999. וילנאי דחה את ההזמנה ובחר להצטרף למפלגת העבודה. אף על פי שהוגשו בפניו הצעות לשריון מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת, בחר מתן וילנאי להתמודד בבחירות המקדימות של המפלגה. בתום קמפיין של שלושה שבועות בלבד, נבחר וילנאי למקום השלישי ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת ה-15.

בממשלה ובכנסת

עם הקמת הממשלה ה-28 בראשותו של אהוד ברק, בשנת 1999, מונה וילנאי לשר המדע, התרבות והספורט (המת"ס). בממשלה זו כיהן גם כיו"ר הוועדה לטקסים וסמלים וכיו"ר ועדת השרים לענייני האזרחים הערביים, בה עיצב תוכנית כוללת לטיפול בבעיות המגזר הערבי - "תוכנית 4 מיליארד השקל" והיה חבר בקבינט המדיני-ביטחוני. בתפקידו כשר הביא בין השאר לחקיקתו של חוק הקולנוע והקמת מועצה לאומית לתרבות, לחקיקת חוק הספורט המוטורי וחוק למניעת אלימות בספורט בדגש על מגרשי הכדורגל. בשנת 2001, לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה, בהן ניצח אריאל שרון, אשר הקים ממשלת אחדות לאומית (הממשלה ה-29), המשיך וילנאי לכהן בתפקיד שר המדע התרבות והספורט וכחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

בשנת 2003, לקראת הבחירות לכנסת ה-16, נבחר וילנאי במקום הראשון בבחירות המקדימות של מפלגת ה"עבודה".

בשנת 2005 התמודד על ראשות מפלגת העבודה, אך כשבוע לפני הבחירות ויתר על התמודדותו ותמך במועמדותו של שמעון פרס מול עמיר פרץ ובנימין בן אליעזר. עם כניסת העבודה לקואליציה מונה וילנאי לתפקיד שר במשרד ראש הממשלה. וילנאי כיהן בתפקיד זה במשך שמונה חודשים, ולאחר מכן כשר המדע והטכנולוגיה כשלושה חודשים, עד פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה. עם חזרתו לשורות האופוזיציה בכנסת, החל וילנאי לכהן כממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון, עד הבחירות לכנסת ה-17 שהתקיימו מספר חודשים לאחר מכן.

בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לכנסת ה-17 נבחר וילנאי במקום השביעי. בכנסת ה-17 כיהן וילנאי כחבר בוועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת משנה לנושאי כוח אדם וחבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

במהלך כהונתו בכנסת יזם, בין היתר, את חוק זכויות הסטודנט (יחד עם אלכס מילר), וכן תיקון בחוק התשלומים לפדויי שבי, המרחיב את תחולתו גם לגבי פעילי מחתרות שנאסרו לפני 1947 (יחד עם חברי כנסת נוספים). בנוסף, כיו"ר ועדת משנה לנושאי כוח-אדם של ועדת החוץ והביטחון החל וילנאי בקידום חוק המילואים אשר היה מונח שנים על שולחן הוועדה.

ב-2 ביולי 2007, עם מינויו של אהוד ברק לתפקיד שר הביטחון מונה לתפקיד סגן שר הביטחון בממשלה ה-31. במסגרת תפקידו הוטלה על וילנאי, בין השאר, אחריות על מערך המילואים ומערך העורף של מדינת ישראל, בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה. בתקופת כהונתו העביר וילנאי את חוק המילואים וכן הקים את רח"ל - רשות חירום לאומית.

בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לכנסת ה-18 נבחר וילנאי במקום החמישי. עם כניסת מפלגת העבודה לקואליציה הוצע לו תפקיד שר בממשלה, אך וילנאי העדיף להמשיך בתפקיד סגן שר הביטחון גם בממשלה ה-32.

ב-17 בינואר 2011 פרש ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקים אתם את סיעת העצמאות. בעקבות המהלך מונה וילנאי לשר להגנת העורף.

בפברואר 2012 הוחלט למנותו כשגריר ישראל בסין^[22] וב-13 בחודש הגיש את התפטרותו מהכנסת ונשאר לשמש כשר בממשלה עד היכנסו לתפקיד השגריר^[23]. ב-15 באוגוסט 2012 התפטר וילנאי מהממשלה.

בתקופתו כשגריר הורחבה הפעילות הישראלית בסין, הוקמה נציגות דיפלומטית חדשה בעיר צ'נגדו והושקה תוכנית פעולה כוללת לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות^[24]. בד בבד, יצא וילנאי בביקורת קשה כלפי פקידי משרד האוצר על התנהלותם כלפי משרד החוץ ופגיעתם בתנאי השירות של שליחי המדינה בחו"ל, שאותה כינה "בריונות ושרלטנות"^[25]. באוגוסט 2015 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את כהונתו של וילנאי לתקופה נוספת^[26]. בינואר 2017 סיים את תפקידו כשגריר ושב ארצה.

ב-2020 מונה ליו"ר הארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל".

וילנאי מתגורר במושב שורש. נשוי לענת, עורכת דין במקצועה, ולזוג שלושה ילדים.

לקריאה נוספת

אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, הוצאת "מסדה", 1993
יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר: 30 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל, הוצאת משרד הביטחון, 1990, עמ' 259–276
מתן וילנאי ויניב מגל, ידעתי את ארצי, ידיעות ספרים, 2019.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מתן וילנאי

מתן וילנאי, באתר הכנסת
מתן וילנאי, באתר כנסת פתוחה
מתן וילנאי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נחום ברנע, מתן, דבר, ‏ 1 באוגוסט 1969.
אבי צור, מסתער קדימה - השר, מתן וילנאי, בראיון מיוחד לקראת ההתנתקות(הקישור אינו פעיל), במקור מתוך עיתון "הלוחם" - אפריל 2005-גיליון מס' 192, באתר ארגון נכי צה"ל
פנחס וולף‏, חמישי אישי עם מתן וילנאי, באתר וואלה!‏, 21 באוקטובר 2010
רונית מזרחי, "ילד בן 67": בגובה העיניים עם מתן וילנאי, באתר nrg‏, 2 באפריל 2011
היאלי יעקבי, ‏היום שאחרי, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2011
יעקב בר-און, ‏מתן וילנאי פונה מזרחה: "גמרתי עם הפוליטיקה, אעסוק רק בסין", באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2017
לילך שובל, ‏"העבודה צריכה להיכנס לממשלה", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2018
‫אמיר בוחבוט, כתב לענייני צבא‏, וילנאי: אסון כמו התאומים יכול לקרות גם כאן, באתר וואלה!‏, 8 בספטמבר 2011
מיכאל טוכפלד, ‏מסע ומתן: תפקידו החדש של מתן וילנאי, בעיתון מקור ראשון, 11 באוגוסט 2019
פרופ' זאב דרורי, "ביקורת ספר-"ידעתי את הארצי" (ביקורת על ספרו של מתן וילנאי), "בין המערכות", "מערכות", אתר צה"ל, אפריל 2020.

מאמרים פרי עטו:

חיל הרגלים לקראת שנות השמונים, מערכות 270-271, אוקטובר 1979, עמ' 72–74
"פוליטיזציה של הצבא ומיליטריזציה של המדיניות", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2003
לקחי המלחמה ההיא, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2006
מתן וילנאי על המימייה כסמל לשורשיות ולטיילנות, באתר כלכליסט, 25 באפריל 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: בריאיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר - אפריל 2018,' אינו ערך חוקי מתן וילנאי, בריאיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר - אפריל 2018, באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ רוני מלול, שבט מצדה חוגג 70, באתר nrg‏, 26 במאי 2008
^ וילנאי ומגל, עמ' 57.
^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, "התגייסתי לגדוד יחד עם אמנון ליפקין-שחק', נזכר וילנאי. 'עשינו בו את המסלול, היינו בו מפקדי כיתות ויצאנו ממנו לקורס קצינים. אני לא יכול לשכוח את טקס סיום קורס הקצינים. זה היה פשוט מדהים, כי כל החניכים המצטיינים היו מ-890'."
^ יהונתן גפן, הרשת החברתית שלי: מחזור פברואר שנת '65 נפגש ומתרגש, באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2010
^ גל פרל פינקל, שנהיה לראש, מקור ראשון, ‏ 4 באוקטובר 2019.
^ לילך שובל, ‏המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011.
^ אמיר אורן, צה"ל חושף לראשונה את הכישלון בכראמה, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
^ אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 183-200.
^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏.
^ פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, 20 ביוני 2003
^ מבצע "קנבוס 69", מבצע "קנבוס 69": ינואר 1972, בהמשך למגמה של התרעת המחבלים שבלבנון. פיצוץ שני בתים בכפר וברכת מים בסמוך לו הוטלה על מג"ד 890, סא"ל מתן וילנאי ששהה אותה עת עם הגדוד בתעסוקה מבצעית בקו התעלה. בעת מתן התדריך האחרון בוטלה משימת פיצוץ הברכה. המבצע הסתיים בהצלחה אף שבוצע בתאי מזג אוויר קשים. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.
^ סיפורה של פלוגת קורן במלחמת יום הכיפורים 1973, מתוך אתר עמותת סיירת חרוב, עמודים 3-9.
^ מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", באתר nrg‏, 3 ביולי 2006
^ מתן וילנאי - סגן שר הביטחון, באתר גלובס, 30 במרץ 2009.
^ התת-אלוף הצעיר בצה"ל, מעריב, ‏ 18.08.1978.
^ "מקרה פינטו חריג", דבר, ‏ 3 באוקטובר 1979.
^ עמרי אסנהיים, מסתערבי שמשון, מעריב, ‏ 16.09.2004, כפי שהועלה באתר "יחידה".
^ עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg‏, 11.03.2005.
^ "לוט"ר אילת השתלטו על העיר", במחנה, 4 בנובמבר 2010
^ שלום ירושלמי, מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת, באתר nrg‏, 7 בינואר 2011
^ עפר שלח, אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל, באתר nrg‏, 8 במאי 2009
^ טל שלו‏, שר החוץ אישר את מינויו של מתן וילנאי לשגריר בסין, באתר וואלה!‏, 7 בפברואר 2012
^ מפלגת עצמאות
^ תוכנית לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין ישראל וסין, השקת פעילות צוות המשימה ישראל-סין במשרד ראש הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה
^ איתמר אייכנר, פחות כסף לשליחים בסין, והשגריר וילנאי רותח: "בריונים ושרלטנים באוצר", באתר ynet, 129 ביוני 2015
^ איתמר אייכנר, וילנאי יישאר השגריר בסין - עו"ד צבי חפץ ימונה לשגריר במוסקבה, באתר ynet, 29 באוגוסט 2015

מתן וילנאי - תבניות ניווט

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28981843מתן וילנאי

[1] רוני מלול, שבט מצדה חוגג 70, באתר nrg‏, 26 במאי 2008

[2] וילנאי ומגל, עמ' 57.

[3] יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, "התגייסתי לגדוד יחד עם אמנון ליפקין-שחק', נזכר וילנאי. 'עשינו בו את המסלול, היינו בו מפקדי כיתות ויצאנו ממנו לקורס קצינים. אני לא יכול לשכוח את טקס סיום קורס הקצינים. זה היה פשוט מדהים, כי כל החניכים המצטיינים היו מ-890'."

[4] יהונתן גפן, הרשת החברתית שלי: מחזור פברואר שנת '65 נפגש ומתרגש, באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2010

[5] גל פרל פינקל, שנהיה לראש, מקור ראשון, ‏ 4 באוקטובר 2019.

[6] לילך שובל, ‏המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011.

[7] אמיר אורן, צה"ל חושף לראשונה את הכישלון בכראמה, באתר הארץ, 22 באפריל 2011

[8] אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 183-200.

[9] במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏.

[10] פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, 20 ביוני 2003

[11] מבצע "קנבוס 69", מבצע "קנבוס 69": ינואר 1972, בהמשך למגמה של התרעת המחבלים שבלבנון. פיצוץ שני בתים בכפר וברכת מים בסמוך לו הוטלה על מג"ד 890, סא"ל מתן וילנאי ששהה אותה עת עם הגדוד בתעסוקה מבצעית בקו התעלה. בעת מתן התדריך האחרון בוטלה משימת פיצוץ הברכה. המבצע הסתיים בהצלחה אף שבוצע בתאי מזג אוויר קשים. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.

[12] סיפורה של פלוגת קורן במלחמת יום הכיפורים 1973, מתוך אתר עמותת סיירת חרוב, עמודים 3-9.

[13] מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", באתר nrg‏, 3 ביולי 2006

[14] מתן וילנאי - סגן שר הביטחון, באתר גלובס, 30 במרץ 2009.

[15] התת-אלוף הצעיר בצה"ל, מעריב, ‏ 18.08.1978.

[16] "מקרה פינטו חריג", דבר, ‏ 3 באוקטובר 1979.

[17] עמרי אסנהיים, מסתערבי שמשון, מעריב, ‏ 16.09.2004, כפי שהועלה באתר "יחידה".

[18] עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg‏, 11.03.2005.

[19] "לוט"ר אילת השתלטו על העיר", במחנה, 4 בנובמבר 2010

[20] שלום ירושלמי, מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת, באתר nrg‏, 7 בינואר 2011

[21] עפר שלח, אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל, באתר nrg‏, 8 במאי 2009

[22] טל שלו‏, שר החוץ אישר את מינויו של מתן וילנאי לשגריר בסין, באתר וואלה!‏, 7 בפברואר 2012

[23] מפלגת עצמאות

[24] תוכנית לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין ישראל וסין, השקת פעילות צוות המשימה ישראל-סין במשרד ראש הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה

[25] איתמר אייכנר, פחות כסף לשליחים בסין, והשגריר וילנאי רותח: "בריונים ושרלטנים באוצר", באתר ynet, 129 ביוני 2015

[26] איתמר אייכנר, וילנאי יישאר השגריר בסין - עו"ד צבי חפץ ימונה לשגריר במוסקבה, באתר ynet, 29 באוגוסט 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

מתן וילנאי

תוכן עניינים

השכלה

שירות צבאי

פעילות ציבורית ופוליטית

בממשלה ובכנסת

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

מתן וילנאי

השכלה

שירות צבאי

פעילות ציבורית ופוליטית

בממשלה ובכנסת

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש