נדב"ר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:אין מקורות נדב"ר, או נוהל דיבור ברדיו, הוא נוהל המקובל בצה"ל ובצבאות זרים לתקשורת באמצעות מכשירי קשר, בפרט ברשתות קשר מרכזיות.

מטרותיו של הנדב"ר הן שימוש במבנה דיבור תקין, קיצור משך התקשורת, מניעת הפרעה למשתמשים אחרים ברשת, התגברות על קשיים טכניים ותקלות ווידוא הבנה בין הגורמים המתקשרים.

בניגוד לדעה רווחת, מטרת הנדב"ר איננה הצפנת המידע שמועבר ברשת הקשר.

נוהל דיבור

כל גורם המעוניין לפנות לגורם אחר ברשת, עושה זאת על פי הנוהל הבא: קריאה - הזדהות - הודעה - סיום.
הגורם היחיד שלא משתמש בכינוי תפקידו בצמוד לשם רשת הקשר הוא המבצעים.

  • לדוגמה: "זרזיר (קריאה - לרס"פ) כאן גאווה, (הזדהות - כמבצעים) צריך להביא חמים וטעים אל המכלאות, (הודעה) עבור (מחכה לתגובתך)"

המילים הבסיסיות לניהול הקשר הן:

  • שלח (באנגלית: send): קיבלתי את קריאתך הראשונית, שלח את הודעתך.
  • עבור (באנגלית: over): זהו סוף הודעתי, ממתין לתשובתך.
  • סוף (באנגלית: out): זהו סוף השיחה בינינו, תשובה אינה נחוצה.
  • רות (באנגלית: roger): קיבלתי את הודעתך בהצלחה.
  • חיובי (באנגלית: affirmative): כן.
  • שלילי (באנגלית: negative): לא.
כינויים בקשר
כינויי מפקדים בעלי תפקידים כינויי מבנים ומקומות כינויי כלי רכב כינויי מידות כינויים נוספים
קודקוד - המפקד העליון באותה רשת קשר מקצוען חכם - טכנאי קשר גלגלים - רכב קטנה - דקה גפרור - חייל
משנה - סגן המפקד סיפון - ראש מטה מכלאות - מגורים, בסיס פטיש - האמר קטנטנה - שנייה חצאית - חיילת
קודקודון - מפקד שאינו קצין, מ"כ חצאית דמעות - מש"קית ת"ש משה - מטווח כבד - טנק עגולה - שעה נוכחי - מכשיר קשר
ברזלן - קצין עגלון - נהג ברזליה - מגורי קצינים חצי כבד - נגמ"ש קצר - מטר צמיד - ממסר
תורן - רופא, קצין רפואה משנה תורן - חובש/ת מברגיה - חמ"ל מבצעים תורניה - מרפאה מכוערת - אכזרית משנה תורן בכיר - חוג״ד אותיות - מכשיר קשר מוצפן
מברג - קצין מבצעים מברגון - סמב"ץ זרזיריה - רס"פייה מכוער - נגמחון / נקפדון אורפז - קנה מידה חסין - מכשיר קשר מוצפן מדלג
עסיס - קצין תחזוקה זרזיר - רס"פ דרדר - מסוק מלוכלך - אויב
כספית - קצין קשר כספיתון - קשר יפהפייה - פומ"ה משני - טלפון
אשנב - קצין שלישות אשנבון - מש"'ק שלישות דוב - דחפור משני אדום - טלפון מוצפן
פרפר - קצין מודיעין פרפרון - מש"ק מודיעין דובי - דחפור D-9 מקל - נשק
תלתן - קצין הנדסה קתרס - יח' חיל הים דרור - מטוסי ח"א פרח - פצוע
מעיל - קצין שיתוף ארטילרי מספריים - טנק גישור הרדוף - הרוג
לימון - קצין בטיחות לב - פרמדיק/ית מיוחד - מערכת שו"ב סוכריות - תחמושת
עוקץ - קצין דת מדויק- צלף צלחת - מוקש
אולר - קצין אג"ם חצי מדויק- קלע חמים וטעים - אוכל
קלף - קצין קשתות נוזלים שקופים - מים
חורשה - קצין לוחמה אלקטרונית תלם - תדר
גלופה - קצין ביטחון עצלן - צלף
שמש - קצין משטרה צבאית ידיד - בן ערובה / חטוף
טבק - קצין אב"כ לבן - דרך רגלית
שעון - נגד שחור - כביש סלול
אבוס - קצין שריון נוזלים אדומים - דלק
דקל - קצין הספקה תרנגול - תרגיל
עיט - יח' לביטחון קשר חמים וטעים - אוכל
מנעול - קצין חימוש

סיומות

  • עבור - סיימתי את ההודעה שלי, ממתין לתשובה
  • רות - קיבלתי והבנתי את ההודעה
  • היישר - קיבלתי, הבנתי ואני מבצע את ההודעה
  • סוף - סיימתי את ההודעה, ואיני מחכה לתשובה. יש הטוענים כי "סוף" נאמר אך ורק על ידי מפקד לפקוד, אך אין הדבר נכון. בנדב"ר של תותחנים, לדוגמה, בשל הצורך לקצר את השימוש בקשר למינימום ההכרחי, כל אחד מהצדדים יאמר "סוף" בסיום הפרוטוקול במצבים שונים, לעומת זאת ביחידות חי"ר סוף נאמר רק על ידי המפקד בכיר בשטח
  • עד כאן - כאשר ישנה הודעה ארוכה מחלקים אותה לכמה משפטים קצרים ובסוף כל משפט אומרים "עד כאן" וכאשר הצד השני אומר " עד כאן" ממשיכים.
  • מגוון - גשש

נוהל פקודות

כאשר ניתנת פקודה ברמת מסגרת, יפעיל מפקד המסגרת את נוהל פקודות ויאמר: "תחנות גאווה, כאן קודקוד. פקודות עבור." אז יעלו מולו המפקדים תחתיו לפי סידורם כדי להראות שהם מאזינים לפקודה.

נוהל הקרא

לעיתים, במתן פקודות שהבנתן נכונה היא קריטית, יבקש נותן הפקודה כי המאזין יקריא שוב את ההודעה שהועברה כדי לוודא כי הוא אכן הבין את כוונותו.

נוהל אמור שנית

כאשר התרחשה הפרעה בקשר או כאשר המאזין לא הבין את תוכן ההודעה, עליו לומר "אמור שנית" ולא "חזור שנית". נוהל זה נועד למנוע ביצוע כפול של הוראות כאשר הכוונה היא אמירת ההודעה שנית.

איות

אם במהלך השיחה מעוניינים לתקשר באותיות, או להבהיר מילה לפי איות של האותיות בנפרד, ניתן להשתמש באלפבית צלילי.

לדוגמה: "עסיס כאן קודקוד, קבל שהגפרור נמצא ביישוב רמות, לא דרגות. רמות - רות, משה, וו, תלם."

דממת אלחוט

כאשר כוח צבאי נדרש לשמור על חשאיות במהלך פעולה מבצעית מופעל נוהל "דממת אלחוט" (אנ') האוסר לדבר לשוחח בקשר שלא לצורך 'מבצעי מידי'. זאת על מנת שהאויב לא ישמע את קולות השיח בקשר או יקלוט את אותות הרדיו אשר הקשר משדר וכך יחשוף את הכוח. מלבד המשמעות הצבאית, הביטוי "דממת אלחוט" הוא מילה נרדפת לשקט מוחלט, דממה.

בעגה הצה"לית, דיבור יתר בקשר לרוב יוביל לקריאת "חדל קשקשת ברשת"/"חדל פטפטת ברשת" שמשמעו להפסיק לדבר בקשר שאינו לצורך מבצעי.

סודיות

מכיוון שרשת רדיו מכילה מידע שעלול להיות רגיש, לא מעבירים בקשר הוראות שהסודיות שלהן תקפה ליותר מ-48 שעות. גם ברשתות מוצפנות, עלול האויב להקליט את פס התדרים, לשלוח אותו לפענוח ולקבל את המידע שהועבר בזמן קצר. לדוגמה, אם מתכוננים למבצע שיתרחש בשבוע הבא, לא תועבר ידיעה בקשר על רכב לצורך המבצע.

מידע שאינו מאושר להעברה ברשת רדיו בצה"ל[דרוש מקור]:

  • שמות יחידות
  • קיום תרגילים
  • מיקום כוחות
  • מצבי כוננות
  • גודל יחידות
  • תנועת כוחות
  • יעדי כוחות
  • לוחות זמנים
  • אמצעי לחימה
  • הספקה בהיטס

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0