נדודי בני ישראל במדבר
נדודי בני ישראל במדבר, נמשכו ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען. בלשון חז"ל מכונים אלו שנדדו ממצרים ולא זכו להיכנס לארץ המובטחת כבני "דור המדבר".
תחילתו של המסע ממצרים לארץ כנען במעמד הר סיני, שהתרחש שבעה שבועות לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים, ובו התגלה אלוקים לבני ישראל בהר סיני, ונתן להם את התורה. במהלך המסע אכלו בני ישראל מן שירד משמים, אותו אכלו בבוקר ובערב האל סיפק להם שלווים.
חטא המרגלים
לפי ציווי של אלוקים שלח משה שנים עשר מרגלים לתור את ארץ כנען, קודם לכניסת עם ישראל אליה. למשימה נבחר נציג מכל אחד משנים עשר השבטים, כולם ממנהיגי העם. שליחות המרגלים נמשכה ארבעים ימים, ובמהלכה הם עברו בכל הארץ וראו את עריה. בשובם, עשרה מהם צפו בעיות קשות בכיבושה, וגרמו לעם להתייאש מלהיכנס לארץ. בעקבות חטא הייאוש מבקש אלוקים להכות את העם כולו במגפת דבר ולהשמיד אותו. לאחר תחינות של משה מומתק העונש, ונקבע שבני ישראל ישהו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים ימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור, מבן עשרים ומעלה. קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל ניסתה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפה במלחמה מול העמלקי.
היחידים מדור קבלת התורה שזכו להיכנס לארץ ישראל הם המרגלים שדיברו טובה על ארץ ישראל - יהושע בן נון וכלב בן יפונה. משה עצמו לא זכה להיכנס לארץ כנען, בגלל חטא ההכאה בסלע למען יצאו ממנו מים, אך תלמידו, יהושע בן נון, הוביל את בני ישראל אל מעבר הירדן והנהיג את ההתנחלות בארץ כנען היא ארץ ישראל.
תחנות המסע
ספר במדבר (פרק ל"ג) מפרט את תחנות הנדידה במדבר. לגבי רבות מהתחנות התיאור לאקוני, ומתמצה באמירה בסגנון ”וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה, וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ”. התחנות:
אירועים מיוחדים במדבר
אירועים אחדים במהלך הנדודים זכו לתיאור מפורט:
- המקושש: אדם שעבר עבירה חמורה של חילול שבת. משה, מנהיג העם, לא ידע כיצד לנהוג במקרה זה, והוציא את גזר דינו, מוות בסקילה, רק לאחר שהקב"ה הורה לו כיצד לנהוג.
- בעת חניית העם במדבר דיברו אהרון ומרים אודות האישה הכושית אשר לקח משה. בעקבות כך נענשה מרים בעונש הצרעת.
- מחלוקת קורח ועדתו: קורח הנהיג מרד כנגד הנהגתם של משה ואהרון, בטענה: ”וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'.” (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק ג'). הקב"ה העניש את קורח ועדתו במיתה.
- קברות התאווה: מקום במדבר פארן, שבו היו שתי מרידות של עם ישראל נגד ה' ונגד משה. שם גם הוקמה הסנהדרין הראשונה על ידי משה.
- נחש הנחושת: צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת ה', על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא.
- משה והסלע: בני ישראל צמאים למים ורבים עם משה ואהרן. משה מתפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים. ה' כעס על משה והענישו בזאת שלא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל.
- בלעם בן בעור: בלק בן ציפור מלך מואב התיירא מעם ישראל העולה מארץ מצרים, ולכן שלח כשליחים את זקני מואב ומדין אל בלעם, שישכרו אותו לקלל את עם ישראל. בלעם הסכים. הוא ניסה לקלל אך לא הצליח ובירך את ישראל במקום לקללם.
- מעשה זמרי: זמרי בן סלוא משבט שמעון חטא עם עוד רבים מבני ישראל בזנות בשיטים, והריגתו על ידי פנחס עצרה את המגפה שהתחוללה אז בעם ישראל.
מסע נדודי בני ישראל לפי המחקר
החל מהמאה ה-19 ניסו נוסעים וחוקרים שתרו את חצי האי סיני למצוא את נתיב הנדודים של בני ישראל במדבר ואת תחנות המסע. הניסיון לאתר את הר סיני עמד במרכז החקירות וההצעות של אותם חוקרים. שני נתיבי המסע העיקריים שהוצעו היו הנתיב הצפוני, העובר בדרך הים שבצפון סיני והנתיב הדרומי העובר באזור ההר הגבוה שבדרום סיני.
על פי הכתוב בספר שמות, בני ישראל לא עברו "דרך ארץ פלשתים", שהייתה הדרך הקצרה והקרובה לארץ ישראל. על פי חוקר המקרא יהושע מאיר גרינץ דרך זו עברה בצפון סיני, שם שכנו הפלשתים הראשונים המוזכרים אצל אבות האומה, אברהם ויצחק ושם הייתה ארץ פלשתים. בנוסף, הוא קובע בספרו מוצאי דורות[1], כי ארץ גרר הנזכרת בספר בראשית היא במזרח סיני, מדרום לג'בל חלאל ולדרך שור המקראית, שם נקרא עד היום אחד מיובליו המרכזיים של ואדי אל-עריש - נחל אל גרור.
מפות עתיקות
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- במדבר לג: פירוט תחנות הנדודים.
- תאריכים במסעי בני ישראל במדבר, באתר הניווט בתנ"ך
- שמעוני גרטי, מסע בני ישראל במדבר, באתר ישיבת הר עציון
- דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, התנ"ך והארכאולוגיה - מסורת מול מדע באתר דעת
- מסע בני ישראל במדבר: מסלולים אפשריים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: נורית ויס (עורכת), להיות עם: החברה הישראלית בהתהוותה - משעבוד מצרים עד השופטים, 2004
- דוד בן-גד הכהן, 'וָהֵב בְּסופָה' ו'שֶׁבֶת עָר': הערות למסלול מסע בני ישראל במואב, קתדרה 95, אפריל 2000, עמ' 24-7
- דוד בן-גד הכהן, ויה לימס ערביקוס, קתדרה 98, דצמבר 2000, עמ' 159
הערות שוליים
- ^ עמודים 99 ואילך