נופך (אבן חן מקראית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:40, 1 בספטמבר 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)

נֹפֶךְ היא האבן הראשונה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יהודה.

הנופך במקורות

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹקִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

יהודה על נופך, והוא מראקד"י ובלשון ערבית זמור"א והתרגום הכולל של שתי הלשונות: אִזְמָרֵגְדִּין. והיא ירוקה ככרתי על שם שהוריקו פניו במעשה תמר ונתגבר על יצרו והודה, והוריקו פניו גם כן על שחשדו אביו על יוסף, שנאמר: חיה רעה אכלתהו. וכשברך לבניו אמר לו מטרף בני עלית, אז נעשו פניו זכים ומבהיקים כנופך הזה שהוא מבהיק. וכתיב ביהודה ידך בערף אויבך, וסגלתה שכל מי שנושאה הופכים לו ערף, ולכן נקרא נופך.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות - לפי רבינו בחיי

זיהוי

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה. בספר יחזקאל מוזכרת יחד עם הארגמן. אך יונתן תרגם שם "תכריכין". המילה נופך בשפתינו כמילה נרדפת ליופי בביטוי "הוסיף נופך" שמקורו מהתלמוד בבלי קידושין.

תרגומים

אבני חן ומינרלים המיוחסים לנופך

בשפה העברית

בעברית ספרותית השם נופך משמש בביטוי הוסיף נופֶך משלו. מובנו של הביטוי: הטביע חותם ייחודי, העשיר דבר מה, הוסיף תוספת משלו על דברים שנאמרו או שנעשו (למשל בעיבוד יצירה קיימת והוספת זווית מקורית), ייפה וקישט משהו בתוספת האישית שלו. ביטוי זה שאול מן קידושין מח ב: "(אמר לה: הרי את מקודשת לי) בין בשכר שעשיתי ובין בשכר שאעשה עמך – אינה מקודשת, ואם הוסיף לה נופך משלו – מקודשת", אולם מובאה זו קוראים כפשוטה: במקרה שאישה מסרה לאיש מקצוע טבעת לתיקון ואחר כך הסכימה להתקדש לו בטבעת המתוקנת, אם הוסיף לטבעת אבן טובה משלו הקידושין תקפים. בדרך זו ספגה המילה נופך משמע של 'דבר־מה נוסף', 'גווֶן כלשהו'. השימוש המורחב מצוי בספרות הפרשנית מן המאה ה-15 ובספרות ההשכלה. לעיתים רחוקות הדוברים משבשים את הביטוי והוגים "נופַך" (כנראה בהשפעת המילה נֶפַח או בשקילה במשקל כֹּרַח).

לקריאה נוספת

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצוניים

Click to Shrink Back
אודםפטדהברקתנופךספיריהלוםלשםשבואחלמהתרשיששוהםישפהאבני החושן.png