נחור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איקונין של נחור. מהמאה ה-16

נָחוֹר היה בנו של שרוג בן רעו ואביו של תרח, אבי אברהם.

נחור חי 148 שנה, משנת א'תתמ"ט לבריאת העולם ועד לשנת א'תתקצ"ז, בספר החיצוני הקרוי "ספר היובלים" מצןין שהתחתן עם יסכה. בנו, תרח, נולד לו בגיל 29, הגיל הצעיר ביותר שמוזכר עד אליו בתורה. היו לו בנים ובנות נוספים (ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ד-כ"ה).

בשמו נקרא נכדו, נחור בן תרח.

מחקר ארכיאולוגי

השם נחור מוכר מן הכתובות שבחרן וקשור לכאורה בעבודת הירח שהייתה נהוגה שם. בתעודות אשוריות מהמאה ה-13 והשביעים לפנה"ס אוזכרה עיר בשם Til-Nahiri או Nahuru שמיקומה מזרחית לעיר חרן, מערבית לנהר חבור. על בסיס תעודות אלה העריכו חוקרים, כי שם העיר הוא אפונים המשקף דמות היסטורית הקשורה לנחור המוזכר במקרא.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0