נחל אלכסנדר
נַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר (בעבר Nahr Iskanderuneh) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ[1]. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.
הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צב רך. על הנחל הוקם גשר הצבים, המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.
סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי "שייח מושארף".
מקור השם
קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל[2][3]: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.
שיקום הנחל
החל משנת 1995 החלו לשקם את הנחל ותוצאות השיקום נראות בשטח, אף על פי שהמלאכה לא תמה. תחילה הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין בשיקום הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאים בה נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, נציגי החברה להגנת הטבע, מינהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, נציגי יישובי האזור ועוד. כ-50 מיליון שקלים הושקעו עד כה בפרויקט. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם. רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים.
יחד עם זאת, ממחקר שנערך בין השנים 2014- 2018 על ידי חוקרי בית הספר למדעי הים מהמרכז האקדמי רופין עולה שבנחל קיימים יותר מ-50 מזהמים שונים[4]
גשר הצבים
הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. מכאן גם שמו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי[5], שנהרס בשטפונות כמה שנים לאחר מכן. הגשר החדש מיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב.
הצב הרך, הוא בעל חיים נדיר, הוא מגיע עד לאורך של 1.20 מטרים ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.
פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר מוגדרים כבעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.
בנוסף לצב הרך ניתן לעיתים לצפות באזור באגמיות, ברכיות, סופיות ולעיתים אף בנוטריות ובנמיות.
|
.jpg)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחל אלכסנדר |
- לאומי נחל אלכסנדר - חוף בית ינאי/ https://www.parks.org.il/reserve-park/%d7%92%d7%9f-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%9b%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a0%d7%90%d7%99/, באתר רשות הטבע והגנים
- טיול בנחל אלכסנדר: פארק צבי המים ושביל הנחל, באתר e ירוק קק״ל
- גן לאומי נחל אלכסנדר באתר "טבע ונופים בישראל"
- נחל אלכסנדר והצבים הרכים, באתר טיולי
- תמונות מנחל אלכסנדר, פליקר
הערות שוליים
- ^ פארק איטליה - נחל אלכסנדר -> מים, נוף ואיכות הסביבה, באתר קק"ל
- ^ מתוך המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל, נחל אלכסנדר, 3 ביוני 2009
- ^ סיפורי מקום בעמק חפר
- ^ נצחיה יעקב, מחקר: קוטלי חרקים מסוכנים בנחל אלכסנדר, באתר ישראל היום, 22 מאי 2018
- ^ לפי שילוט באתר
