נחל הירקון

הירקון

נחל הירקון בצפון תל אביב
אורך	27.5 ק"מ
ספיקה ממוצעת	8 (1969-1975) מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	1,800 קמ"ר
מוצא	בריכת הנופרים, מעיינות ראש העין
גובה מוצא הנהר	17 מטרים
שפך	הים התיכון
מדינות באגן הניקוז	ישראל

ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה)

ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה)

מקורות הירקון ליד ראש העין

בריכת הנופרים

מפל קטן בירקון

נחל הירקון, ליד רמת גן

שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון

הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים ברמת גן, סמוך לאתר עשר טחנות

הירקון בעשר טחנות

שבע טחנות

נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון

נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: אבו בוטרוס - أبو بطرس באפיקו העליון, ואל-עוג'ה - العوجا (הפתלתל) במורדו) הוא הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל. השם "מֵי הַיַּרְקוֹן" מוזכר עוד בספר יהושע כגבול בין נחלת שבט דן עם שבט מנשה. "וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן, עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ" יהושע יט, פסוק מו.

היסטוריה

הירקון מוזכר בתנ"ך כחלק מנחלת שבט דן (יהושע, י"ט) ”לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. מא וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם--צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. מב וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. ...... מה וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. מו וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ.”

נחל הירקון היה הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי החוף, והשני בספיקתו לאחר הירדן. כתוצאה מכך הנחל נחשב כמכשול טבעי ולכן דרך הים ושיירות המסחר נאלצו לסטות מנתיבם ולעקוף את הנחל ממזרח למקורותיו. בעת העתיקה התקיימו מספר נקודות התיישבות לאורך הירקון, בהם תל אפק, מגדל אפק, תל גריסה, תל קסילה, גבעת בית המטבחיים ותל כודאדי בשפך הירקון.

איתמר בן-אב"י הציע ב-1912 לקרוא לירקון, לפי שמו הערבי, "העוגה" ("אלעוג'ה" הוא השם הערבי של מי הירקון, ופירושו, מתפתל)..

שפך הירקון לים היווה באותה תקופה נקודת עגינה נוחה לסירות. באותה תקופה חלף אפיקו של הירקון צפונה למיקומו הנוכחי, על שדרות רוקח של ימינו, למרגלות תל קסילה.

היו ששיערו כי דברי חירם לשלמה: ”ואנחנו נכרת עצים מן-הלבנון, ככל-צרכך, ונביאם לך רפסדות, על-ים יפו; ואתה תעלה אתם, ירושלם”, מתייחסים לנמל בירקון, סמוך לתל קסילה.

עד המאה העשרים לא שועבדו מי הנחל למפעלי השקיה ארציים והחקלאות לאורך גדות הנחל שאבה כמויות זניחות מספיקתו הכוללת של הנחל שעמדה על 7 מטרים מעוקבים בשנייה. גלגליהן של טחנות קמח (כבר בתקופה הרומית) שהוקמו לאורך הנחל הונעו מכוח זרימת המים ועל עוצמת שפיעתם יעיד שמו של אחד מגשרי הירקון, 'גִ'סְר אֶל-הַדָּאר' (גשר שאון המים) הוא גשר עשר טחנות ('טאחונת אל הדר').

במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ביססו הטורקים קו הגנה על הגדה הצפונית של הירקון אל מול חיל המשלוח המצרי של הבריטים שהתקדם מדרום הארץ. קרב צליחת מעברות הירקון בסוף דצמבר 1917, הביא להתייצבות הגזרה המערבית של קו שתי העוג'ות למשך תשעת החודשים שלאחריו.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 חיפשו הבריטים מקור מים משמעותי נוסף לירושלים המתפתחת. נבחנו שתי אפשרויות: הירדן והירקון. הירדן קרוב יותר לירושלים אך נמוך הרבה יותר מנחל הירקון ולשם העלאת המים לגובה נדרשו אמצעים טכנולוגיים מורכבים יחסית, ולכן, החליטו הבריטים להעדיף את חלופת מפעל ירקון-ירושלים. באמצעות משאבות שהוצבו במקורות הירקון הוזרמו מים עד לשער הגיא ומשם באמצעות משאבות נוספות לתוך העיר.

בתחילת שנות ה-50 עודד דוד בן-גוריון את יישוב הנגב. גם הוא הסכים כי הירקון הוא מקור מים משמעותי והורה על הקמת מפעל ירקון-נגב. היו שהזהירו מפני הסכנה כי שאיבת המים שמזינים את הירקון תגרום לשינוי הנחל וסביבתו ללא היכר. את מי הירקון שאבו שלושה מנועים של משחתות אמריקאיות ממלחמת העולם השנייה שהוסבו למשאבות מים ונקברו תחת גבעה משוריינת בגבעת השלושה. הסיבה לשריון הייתה שהגבול עם ירדן עבר במרחק של 3 קילומטרים ממקורות הירקון והיה חשש שמא יפגיז הלגיון הירדני את המפעל וכך ישביתו את אספקת המים לנגב. מפעל ירקון נגב נחנך בשנת 1955, ובשנת 1964 השתלב במערכת המוביל הארצי.

זיהום הנחל וניסיונות שיקום

בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטרים מעוקבים בשעה ולעיתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה אדירה סביב הירקון שהוא, גם כיום, הנחל המיושב ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו

בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות גופות וכדומה. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.

עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 רשות נחל הירקון, המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות. עם זאת, הזרמת השפכים לנחל נמשכה גם שנים לאחר מכן. בקיץ 1997 התרחש "אסון המכביה", כאשר גשר הספורטאים קרס וחברי הנבחרת האוסטרלית נפלו למי הנחל המזוהמים, ארבעה מהם נהרגו ועשרות נפצעו והורעלו. אירוע טראומתי זה העלה את המודעות למצבו הגרוע והמסוכן של הנחל, והוגברו המאמצים להפסקת זיהום המים.

כיום, החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים (טחנת אבו רבאח, טחנת הקמח מיר, מבצר אנטיפטריס, כפר הבפטיסטים, בית הבטון ועוד). חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים.

חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.

ב-10 בנובמבר 2008 הזרים מפעל חברת סנו כמות גדולה של סבון אל הנחל, כתוצאה משרפה. הזרמה זו גרמה לזיהום קשה, קצף וריחות כלור חריפים בנחל, שגרמו למותם של דגים במשקל 100 טון. הפגיעה גרמה להפרת האיזון בשרשרת המזון-מצד אחד לפגיעה בחי ומצד אחר לריבוי זחלי יתושים. כתוצאה מכך החלה חברת מקורות להזרים כמויות נוספות של מים לנחל כדי לדלל את הזיהום.

במאי 2017 המשטרה הירוקה פתחה בחקירה פלילית כנגד איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב עקב הזרמת שפכים לא מטופלים לנחל ממכון טיהור השפכים שבאחריותו.

אסון המכביה

ערך מורחב – אסון המכביה

בתאריך ה-14 ביולי 1997, בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, התמוטט גשר ארעי שהוקם כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נחל הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית. תוצאות האירוע: ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית קיפחו את חייהם, 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה, בין היתר עקב חומרים רעילים ממי הירקון.

שיקום

למעלה מ-85 מיליון ש"ח תוקצבו לתוכנית אב לשיקומו של הנחל.

סינון וטיהור המים

במסגרת הפעולות לשיקום הנחל הוקמה בשנת 2004 מערכת ניסיונית של בריכות אקולוגיות בגדה הדרומית של אתר שבע טחנות. משאבה המחוברת לצינור שהושקע מזרחית לסכר של שבע טחנות שואבת מים מן הנחל ומזרימה אותם אל הבריכות שעל הגדה. בבריכות נשתלו מיני צמחים בעלי תכונות לסינון המים מן המתכות, הפסולת האורגנית ומרכיבים רעילים אחרים, וניצולם לתועלת הצמח. המטרה היא לטהר את המים לרמה שתאפשר להשקות בהם את פארק הירקון ובכך לשחרר את המים המושבים המשקים כיום את הפארק לשימושים אחרים. חזון השקיית הפארק במים המטופלים קשור קשר בל ינתק בנכונותה של חברת מקורות להקצות כמויות נכבדות נוספות של מים שיוזרמו לערוץ הנחל בסמוך למקורותיו.

כחלק מהעלאת המודעות למיזם טיהור מי הירקון (אגנים ירוקים) התראיין רון חולדאי במארס 2011 לתקשורת וכשנישאל האם כעת יקפוץ לשחות בירקון, השיב שיעשה זאת בקרוב. כעבור מספר חודשים, בקיץ אותה שנה קיים חולדאי את הבטחתו ולעיני המצלמות קפץ ראש העיר לתוך הירקון וביצע שחיית חתירה במימיו.

על אף זאת, מי הירקון עודם מזוהמים ומסוכנים לשחיה.

פרויקט השבת לבנון הירקון

בקיץ 1999 התייבשו לחלוטין מספר קטעים מנחל הירקון כתוצאה מהבצורת החמורה. המין לבנון הירקון (Acnthobrama telavivensis) עמד בפני סכנת הכחדה. רשות נחל הירקון, הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים יזמו פרויקט להצלת המין על ידי שימור גרעין הרבייה וריבויו במערכת מנוטרת של מכלים ואקווריומים שהוקמה בגן הזואולוגי. בסוף 1999 מנה גרעין הרבייה 100 דגים שנאספו מן הירקון. בתחילת 2000 הושבו לירקון העליון ולאגמונים בגני יהושע 2,000 דגים צעירים. באביב 2003 הושבו 600 דגים בוגרים נוספים. ההצלחה הייתה חלקית. הדגים שרדו וגדלו אך לא העמידו דור חדש, בגלל בעיית הטלה ו/או בעיה ביכולת הביצים/דגיגים לשרוד בתנאי הנחל.

בדצמבר 2005 נחנכה לצד הירקון בריכה המשמשת כמערכת חצי טבעית, מימיה מי הירקון, אך תנאיה מבוקרים - איננה מאפשרת יציאת לבנונים לנחל או חדירה של מיני דגים מן הנחל לבריכה. הבריכה תאפשר ניטור ומעקב אחר דגי הלבנון מגרעיני הרבייה של הגן הזואולוגי ותסייע בפתרון חידת אי התרבותם של הדגים המושבים בסביבתם הטבעית - הירקון.

פעילות בירקון

פעילות שיט וספורט ימי מתקיימות בחלק המערבי של הירקון, משבע טחנות עד לים.

בית זבולון

על גדתו הדרומית של הירקון, ברחוב אוסישקין 9, נמצא בית זבולון המשמש את אגודת יורדי ים זבולון. האגודה הימית הראשונה בארץ ישראל החליפה את משכנה בחוף גורדון לצד הבית האדום והקימה את בית הסירות הראשון על מגרש שניתן לה על ידי ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף והפעילה בו בית ספר ימי ראשון ביישוב. הוכשרו בו מאות בני נוער שהפכו ימאי הצי העברי ולימים, הצטרפו לצי הסוחר הבריטי וממנו לקראת מלחמת העולם השנייה אף התנדבו אל הצי המלכותי הבריטי. במקביל לקחו חלק בהעפלה כפעילות הסקציות הימיות של תנועות כמו זבולון מכבי ובית"ר, הפועל וצופי ים, ואף בהגנה ובפלי"ם הפלוגה העשירית של הפלמ"ח. בני נוער אלה כקודמיהם ייסדו את הצי הישראלי ובכלל זה את חיל הים ומפקדיו. מאז פועלת האגודה במקום וסניף המרכז כמו 11 סניפים בישראל שהתחדשו בשנת 2006, מפעילים מאות בני נוער בפעילות ימית ענפה.

מועדון השייטים

מועדון השייטים ת"א נוסד ב-1935 בגדה הדרומית של הירקון. מייסדי המועדון היו יהודים שברחו מגרמניה הנאצית. עם הזמן התפתח המועדון ונהיה למועדון הדומיננטי והמצליח בארץ ומרבית חברי נבחרת ישראל באו ממועדון זה. רביעייה ממועדון זה (דני רוטנברג, דורון סרטנה, רם גולומביק ורזי פלד) העפילה לאולימפיאדת מוסקבה (1980), אך בעקבות החרם של מדינות המערב נבצר מרביעייה זו לייצג את ישראל באולימפיאדה.

צופי-ים תל אביב

שבט תל אביב של תנועת הנוער הימית צופי ים ממוקם בגדה הדרומית של הירקון. הוא השבט הגדול והוותיק מבין שמונה שבטים בארץ והוקם עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת. חניכים בצופי ים לומדים לחתור בנחל הירקון בסירות של כ-6 חניכים ומדריך ולאחר מכן לומדים להפליג בסירות מפרש גדולות יותר בים ואף מחוץ לארץ. בכיתה י' הופכים החניכים למדריכים ועושים זאת במשך שלוש שנים בהתנדבות. בצופי הים לא לובשים מדים כמו בתנועת הצופים והדגש הוא על ימאות ועבודת צוות. אחוז המסיימים שממשיכים לשנת שירות לפני הצבא הוא מהגבוהים בתנועות הנוער.

מרכז דניאל עמיחי לשיט וימאות

מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות נחנך בגדה הצפונית של הנחל בשנת 2003, ע"ש דניאל עמיחי מרכוס חותר מועדון השייטים ת"א שנהרג בתאונת דרכים. הבניין מעוצב כסירה הפוכה. במרכז פועלות קבוצות חתירה אקדמית.

פעילות שיט פרטית

לאורך הנחל ממוקמות תחנות להשכרת סירות פדלים, חתירה ומנוע להנאת הנופשים המבלים בפארק הירקון.

שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

1. רדינג 3; 2. כיכר פלומר; 3. אולם אוסישקין (נהרס); 4. שבט צופי ים - תל אביב; 5. מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות; 6. מרכז הטניס מכבי; 7. בית זבולון; 8. מגדלור תל אביב; 9. תל כודאדי; 10. תחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביב; 11. גשר בר-יהודה; 12. גשר בן-אליעזר; 13. גשר אוסישקין; 14. גלידה מונטנה; 15. האנגר 11;

הידרולוגיה

אפיק הירקון מתחיל בבריכת הנופרים, באזור מעיינות ראש העין. רום פני הקרקע בתחילת הנחל הוא 17 מטר. אורך האפיק ממוצא הנחל ועד השפכו לים בחופה של תל אביב הוא 27.5 ק"מ. השיפוע הממוצע הוא אם כן כ–0.6 פרומיל. המרחק בקו אווירי הוא כ–15 ק"מ.

שטח אגן ההיקוות של הירקון הוא כ-1,800 קמ"ר והחלק המישורי הוא כרבע ממנו. נחל הירקון מנקז אזור המשתרע מקו פרשת המים הארצית בהרי יהודה והרי השומרון ועד לים התיכון, יובלי הנחל יוצאים רובם בהר ועוברים בשפלה ובמישור החוף. אגן ההיקוות מחולק לשני תת-אגנים: ירקון ואיילון. שניהם מנקזים שטח דומה, כ-900 קמ"ר כל אחד. היובלים העיקריים של תת-אגן הירקון הם הנחלים: קנה, רבה ושילה. היובלים העיקריים של תת-אגן איילון הם הנחלים: בית עריף ונטוף.

מבחינת כמויות המים הזורמים בירקון, הוא שני רק לנהר הירדן בישראל. מבחינת שטח אגן ההיקוות, הירקון נמצא במקום שלישי אחרי אלה של נהר הירדן ונחל הבשור.

הממוצע הרב שנתי של הגשם באגן הוא כ-600 מ"מ באזור המערבי ו-500 מ"מ באזור המזרחי. בעבר זרמו בירקון כ-25 אלף מ"ק לשעה של מי מעיינות, קרי 220 מיליון מ"ק לשנה. כיום אין שפיעה כי מפלס מי התהום הוא נמוך מרום הנביעה משום שאיבת יתר מהאקוויפר.

מקורות המים

מפת הגן הלאומי

הירקון ניתן לחלוקה של שלושה קטעים על פי איכות המים:

• קטע עליון (להלן מעלה הירקון), באורך של כשבעה קילומטרים מהמקורות עד למפגש ירקון-קנה. בתוכנית האב של נחל הירקון נקבע כי רק מים שפירים יזרמו בקטע שבין המעיינות למפגש נחל קנה. נציבות המים הקצתה 200 מ"ק לשעה מים שפירים כדי לשמור על החי והצומח באפיק. קטע זה הוא יחסית בלתי מופרע, זורמים בו מי נביעות ראש העין המגיעים מקידוחים ומי המוביל הארצי במקום מי המעיינות בשנים שחונות. (מוליכות חשמלית של כ-1000 מיקרומוס ב-20 מעלות צלזיוס, עומס אורגני של פחות מ-5 מ"ג בליטר צח"ב).
• קטע מרכזי (להלן הירקון התיכון) של כ-16 קילומטרים ממפגש ירקון-קנה עד שבע טחנות, המזוהם בדרגות זיהום שונות, בעיקר ממי קולחין ביתיים (מוליכות חשמלית של 1,400–15,000 מיקרומוס ב-20 מעלות צלזיוס, עומס אורגאני ברמה של כ-50 מ"ג לליטר צח"ב). בעבר, כאשר הוקמו מערכות לאיסוף שפכים וניבנו מתקנים לטיפול בשפכים בכפר סבא וברמת השרון, הוזרמו לירקון שפכים וקולחים באיכות ירודה. במקביל התגבר הניצול של מי המעיינות, והתוצאה הייתה זהום של הירקון והפיכתו למטרד סביבתי.
• מורד הירקון (להלן הירקון המלוח) שאורכו כ-4.5 קילומטרים, שבו זורמים מים מלוחים המעורבים במים מתוקים מזוהמים (המליחות משתנה ממי ים לכשליש מליחות מי ים, עומס אורגני משתנה בהתאם ליחסי הערבול שבין המים המתוקים והמלוחים). המים המלוחים מקורם במי ים המשמשים לקירור תחנת הכוח מופעלת הגז טבעי "רדינג" ומוזרמים לירקון, כדי להעלות את מפלס מימיו לצורכי קיט ונופש.

בעלי חיים בירקון

הדגה בירקון

מפגש הירקון ויובלו העיקרי - נחל איילון

הירקון מגשר הירקון. מימיו חומים מסחף לאחר סוף שבוע גשום בפברואר 2009

אוהל קרקס על גדת הנחל ותעלת ניקוז מי גשמים לאחר מספר ימי גשם בחודש פברואר 2009

הירקון במבט מגשר הירקון מערבה בערב

עופות מים על אי ליד שבע טחנות

נחל הירקון, בחלקו שממערב לרחוב אבן גבירול

מועדון השייטים, בית זבולון אוסישקין 9

מראה דרומה אל שפך הנחל וחול ים ששקע בו

הירקון ותחנת הכוח רידינג סמוך לשפכו אל הים התיכון

חצי האי הירקוני בשפך הנחל

שיירת גמלים חוצה את הירקון סמוך לשפכו, 1934

מפגש הירקון עם הים וגשר ווקופ המקורי, 1989

נחלי החוף בישראל קיימו בעבר אוכלוסיות גדולות של דגים ממינים שונים, ממוצא אפריקני וממוצא אסייתי. לאחר זיהום הנחלים האלה נעלמו מהם אוכלוסיות הדגים כמעט כליל. נחל הירקון, על אף שגם הוא סבל מבעיות זיהום ומהפחתת הזרימה בשל שאיבת יתר ממקורותיו, מקיים עד היום חברה מגוונת של דגים, החיים בשלושת קטעי הנחל. במעלה הנחל שהוא הקטע הנקי מתקיימים לבנוני הירקון, שפמנונים, קרפיונים, צלופחים, אמנונים וגמבוזיות. בקטע הירקון התיכון שהוא גם המזוהם, מתקיימים קרפיונים, שפמנונים, אמנונים, צלופחים וגמבוזיות. בקטע המלוח של הירקון מתקיימים קיפונים, צלופחים ואמנונים, בעיקר סמוך לגדות הנחל, באזורים עם תשתית אבן ומקומות מסתור.

הדגים המצויים כיום בירקון הם:

• משפחת הקרפיוניים (Cyprinida)
  • לבנון הירקון (Acnthobrama telavivensis)
  • קרפיון מצוי (Cypinus carpio)
• משפחת הקיפוניים (Mugilidae)
  • קיפון בורי (Mugil cephalus)
  • קיפון טובר (Liza ramada)
• משפחת הגמבוזיים (Poecilidae)
  • גמבוזיה (Gambusia affinis)
• משפחת האמנוניים (Cichlidae)
  • אמנון הגליל (Sarotherodon galilaeus)
  • אמנון היאור (Oreocromis niloticus)
  • אמנון מצוי (Tilapia zillii)
• משפחת השפמנוניים (Clariidae)
  • שפמנון מצוי (Clarias gariepinus)
• משפחת הצלופחיים (Anguillidae)
  • צלופח אירופי (Anguilla angulla)
• משפחת הנאוויתיים (Cyprinodontidae)
  • נאווית כחולה (Aphanius mento)

יונקים, עופות וזוחלים בבית הגידול

לאורך נחל הירקון מצויות הנוטריות שניזונות מצמחי מים הגדלים בנחל ומצמחי גדות. בריכת הנופרים במעלה הירקון זכתה להיקרא כך משום שהנוטריות אוכלות את כל הצמחייה הטבולה האחרת, מלבד צמחי הנופר. במעלה הנחל ישנה גם אוכלוסייה של חתולי ביצות וגם של דַרְבָּנים. לאורך הנחל חיים מינים רבים של עופות ימיים. מבין היציבים בולטים הסופיות, אנפות לילה ופרפור עקוד. בירקון חורפים מינים אחדים של אנפות: לבנית גדולה, לבנית קטנה, אנפה אפורה, קורמורנים ושלדג גמדי. בסביבת הנחל, בצמחייה ובעצים, מצויים עורבים, בזים, דררות וציפורי שיר רבות. בפארק הירקון נמצא הצפארי ממנו נמלטות מדי פעם ציפורים אקזוטיות, כמו המיינה המצויה שהתנחלה באזור ובהדרגה פולשת לשטחים נוספים. בנחל הירקון חיים צבים רכים בכל הקטעים, כולל בזה המלוח, ואילו צבי ביצה מצויים רק בקטעים שבהם זורמים מים מתוקים ומי קולחים.

חברת חסרי החוליות

הטיית המקורות, שינוי איכות המים ומשטר הזרימה גרמו לפגיעה ולהיעלמות מינים רבים של חסרי חוליות מנחל הירקון. מעלה הירקון היווה מקור מפלט למינים של חברי חוליות שהתקיימו בנחל בעבר בכל קטעיו, ושרדו בו באוכלוסיות מצומצמות בחלקו הנקי. במהלך השיקום האקולוגי של הירקון נעשה מאמץ להביא להתחדשות פאונת חסרי החוליות בירקון בשל חשיבותם במארג המזון.

מעלה הירקון: קטע זה עני יחסית במגוון מינים של חסרי חוליות, בהשוואה לנחלים אחרים שהם בלתי מזוהמים. בולט במיוחד מיעוטם של מיני חרקי מים. כמו כן, האוכלוסיות של מרבית המינים דלילות. אם הם עדיין קיימים, הרי הם מוגבלים לבתי גידול מצומצמים, כמו הישחוריים, שנמצאו בריכוזים גדולים יחסית באזורי זרימה. בהופעת כמה מהמינים ניכרת עונתיות. הסיבה למיעוט מיני חסרי החוליות ודלילות אוכלוסיותיהם בקטע זה אינה ברורה. ישנה השערה שזו תוצאה משולבת של לחץ טריפה גבוה מצד דגים וכושר רבייה נמוך. ככל הנראה מושפעים תנאים אלה משינויים במשטר הזרימה ובאיכות המים.

נפוצים תולעי ריסים (Turbellaria), תולעים דל זיפיות (Oligochaeta), 16 מיני חלזונות (Gastropoda), תולעים נימיות (Nematoda), סרטנים שווי רגליים (Isopoda), צדפונאים (Ostracoda), דפנאים (Cladocera), שטרגליים (Copepoda), זחלי זבובאים (Diptera) של ימשושיים (Chironomidae), ישחוריים (Simulidae) וזבוב חופיים (Ephydridae), אקריות מים (Hydracrina), חיטחביים (Bryozoa), עלוקות (Hirudinea), סרטן הנחלים, בריומאים (Ephemeroptera), זחלים של שעירי כנף (Trichoptera) מהסוג שעירנית (Hydroptila), ושישה מיני צדפות ובהם צדפה זעירה מהסוג פיסידיום (Pisidium).

הירקון התיכון: קטע זה עשיר בחסרי חוליות האופייניים לתנאי זיהום אורגני, ביניהם ריכוזים של החד-תא המושבתי פעמונית (Vorticella), תולעים נימיות (Namatoda), תולעת הצינורות (Tubifex) וזחלי הימשוש מהסוג כירונומוס (Chironomus). כמו כן נמצאו סרטנים מהדפנאים והציקלופסיים (Cyclopida), חיטחביים, צדפונאים, והחילזון פיסלה (Physella acuta). כמו במעלה הירקון, גם בקטע המזוהם, קיימת עונתיות בהופעת חלק מהמינים. מיעוט המינים מתאפיין בחלקו באוכלוסיות צפופות ביותר. דלות המגוון הביולוגי ועושר האוכלוסיות הם מאפיין טיפוסי למערכת אקולוגית הנתונה בתנאים קיצוניים באופן טבעי, או כתוצאה של מעשה ידי אדם כגון פיזור רעל או שימוש בדשנים כימיים. המינים המעטים שהם בעלי סבילות גבוהה לתנאים קיצוניים נהנים בשל כך משפע מזון, חוסר תחרות ולחץ טריפה נמוך, המאפשרים התפתחות אוכלוסיות צפופות. המינים הבולטים ביותר מבחינה זו הם תולעת הצינורות והימשוש כירונומוס, הידועים ביכולתם להתקיים בתנאי לחץ חמצן נמוך, הודות להמוגלובין מיוחד המומס בנוזל גופם. מינים אלה גם משמשים אינדיקטורים ביולוגיים לתנאי עומס אורגני גבוה במים.

מורד הירקון: בקטע המלוח מצויים חסרי חוליות ימיים שחדרו עם מי הים, כדוגמת סרטני הבולטים (Balanidae) ותולעים רב זיפיות (Polychaeta). קיים עושר יחסי גדול יותר של סרטנים לעומת מיעוט חרקי מים. ב"כיסי" מים מתוקים אשר במים המליחים (brackish water) אפשר שימצאו חסרי חוליות של מים מתוקים.

צמחיית הירקון

מיני הצומח בירקון כוללים את אגמון האגם, אגמון החוף, גומא הירקון, גומא הפפירוס, ליסימכיה מסופקת, מדד זוחל, נהרונית צפה, נופר צהוב, נורית המים, ניידת החוף, נימפיאה תכולה, סוף רחב עלים, עדשת המים, ערידת הביצות, שבטבט ענף, קנה מצוי, פטל קדוש, ועוד.

בעבר היו צמחי המים הטבולים, הצפים והמזדקרים שבירקון מרובים ומגוונים. בעקבות הפיתוח המואץ שנעשה בסביבות הנחל ובאגן הניקוז שלו, ולאחר שהחלו להזרים את מקורות הירקון משנת 1955 ואילך אל הנגב, החלו לחול שינויים גדולים במערכת האקולוגית הטבעית של הנחל. לא רק שהתמעטו כמויות המים שזרמו בירקון, אלא שבקטעיו השונים החלו זורמים מי ביוב ביתיים, שפכים תעשייתיים וחומרי דישון חקלאי. השינויים הללו גרמו בהכרח לערעור מאפיינים כימיים ופיזיקליים בבית הגידול, שהם בעלי חשיבות ממדרגה ראשונה ליכולת הקיום של צמחי המים.

תפוצתם של מינים רבים, שבעבר השתרעה על פני חלקים רבים בירקון, הצטמצמה והוגבלה רק למעלה הנחל. גם צמחיית המים לאורך הקטע הנקי של הירקון נפגעה חמורות. כיום, מגוון מיני הצמחים גדול במידה רבה בקטעי הנחל הנקיים לעומת הקטעים המזוהמים, כאשר גם לזיהום העונתי יש השפעה מכרעת על מגוון המינים. שינויים גדולים ביותר התרחשו בהרכב המינים שגדלו בגוף המים. ככל שהצמחים טבולים יותר במים, כך הם תלויים בטיבם. כל המינים הטבולים והצפים נמצאו רק בקטעי הנחל הנקיים יחסית. צמחי מים מזדקרים, לעומתם, כוללים מינים אדישים לזיהום ומינים הרגישים לו. היעלמות המינים הרגישים לזיהום בקטעים המזוהמים אפשרה למיני צמחים לא רגישים לזיהום להתפרש על פני שטחים נרחבים לאורך הנחל. בקטעים הנקיים יחסית ישנה חוקיות מסוימת בחיגור הצמחים, אך בקטעים המזוהמים כמעט שנעלמה חוקיות זו, וניכרה חדירה בולטת של עשבים שוטים של שדות מעובדים וצמחים הגדלים בצדי דרכים.

רוב המינים שמופיעים רק בקטע הנקי של הנחל נעלמו מהקטעים האחרים בגלל זיהומם. השפעת דטרגנטים בריכוז 15 חל"מ היא הבולטת והמהירה בין מרכיבי הזיהום, כי בתוך זמן קצר נצרבים הצמחים קשות ונרקבים. גם אמון בריכוז 40 חל"מ ומעלה, גורם לפגיעה בחלק ממיני הצמחים, משום השפעתו העקיפה עליהם, בכך שהוא מעודד התפתחות כמות רבה של אצות, הגורמות לעכירות גבוהה שפוגעת בצמחי המים.

מלבד הרגישות לזיהום, משפיעות גם נסיבות סביבתיות נוספות, כגון:

• מידת השיפוע של הגדה.
• מציאותם של עצים בעלי צל רחב לאורך גדות הירקון כמו אקליפטוס וערבה מחודדת, גרמו להיעלמות צמחים חובבי שמש בקטעים מסוימים.
• הנוטריות ניזונות מצמחי מים, ומעדיפות במיוחד את הפקעות של הנימפאה התכולה, ובכך גרמו להיעלמותה.
• ריסוסים חוזרים ונשנים שמיועדים למנוע דגירת יתושים בנחל.
• הקטנת כמויות המים המשוחררות לזרימה בנחל.

האוכלוסייה המקורית של צמחיית הירקון מוצאת מקלט בגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב, ושם עוסקים בחקר האקופיזיולוגיה והריבוי של המינים. נופי מים אפשר לשקם במהירות רבה ובמסגרת התוכנית לשיקום הנחל, החלה רשות הירקון להשיב לקטע הנקי חלק מהמינים שנעלמו משם במהלך השנים.

הירקון בתרבות

הירקון מהווה רקע למספר רב של סרטים ישראלים, בין היתר:

בסרט "חסמבה ונערי ההפקר" מתואר הירקון כמקום מחבואו של הנוכל אלימלך זורקין, שמסתתר עם כנופייתו בתוך תעלה צדדית מתחת לפני הקרקע. כאשר חבורת חסמב"ה מנסה לתפוס אותו הוא נמלט בשחייה לירקון, אך נלכד ברשת.

בסרטי "אסקימו לימון" הירקון מופיע כמקום מפגש קבוע של הדמויות הראשיות לעריכת שיט.

הירקון גם מופיע כלוקיישן העיקרי בסרט "חתולים על סירת פדלים" (2012). בסרט, אשר מציג את השנה 1994, כאשר הירקון עוד מזוהם וחתול אשר נופל לתוכו הופך לרדיו אקטיבי. בנוסף מוצגים גם צופי הים אשר שוכנים באזור ומתחם הסירות אשר נמצא שם.

אזכורים בשירה ובזמר העברי

נחל הירקון שימש השראה למשוררים ולפזמונאים, בעיקר תל אביביים, והוא מוזכר בשירים ופזמונים ישראלים רבים. להקת הבידור של הבריגדה היהודית, "מעין זה", שרה את שירו של יצחק יצחק "כל הדרכים מובילות לרומא" ובו השורה: "גדול הוא הריין, אך הירדן, הירקון, וגם נחל קישון, לי יקרו מכל אלה פי אלף, אמנון". השיר "רק בישראל" של להקת חיל הים (מילים: אהוד מנור), המתאר תופעות ומקומות מיוחדים בישראל, מזכיר את הירקון ("הירקון תמיד ירוק"). המאורע המסופר ב"בלדה על יואל משה סלומון (מילים: יורם טהרלב), התרחש על גדות הירקון והוא מוזכר בשיר ("לאורך הירקון הרוח שר בקני הסוף").

שלישיית גשר הירקון קרויה על שם גשר הירקון שעל הנחל. אריק איינשטיין כתב ושר את שירו "תל אביב, גדות הירקון, 1950" (לחן: שלום חנוך), המתאר את הווי הנחל התל אביבי בשנות ה-50. השיר מופיע באלבומו "חמוש במשקפיים" שיצא בשנת 1980. שלוש שנים לאחר מכן, באלבומו של איינשטיין "שביר", נכלל השיר "תל אביב, גדות הירקון, 1983", המתכתב עם שירו הקודם והנוסטלגי, אלא שהפעם הוא מבכה את מצבו הנוכחי העגום של הנחל ("ריח של מוות סובב באוויר, אני רוצה לבכות, אדוני ראש העיר"). גם מאור כהן בשירו "ימי כולרה" מוחה על מצבו של הירקון ("...ליזול ואורנים מטוגן בכל אלה הירקון מוכתם").

חבורת בימות שרה את שיריה של נעמי שמר ובהם "שש עשרה" ("בסנדלים על גשר הירקון") ו"שני צלמי רחוב" ("ובתמונה - עיר והמונה: זוג על הירקון, אשה בחלונה"). בנה של נעמי שמר, אריאל הורוביץ, כלל בשירו "כל מי שאת" את השורה "לשיר זה כמו להיות ירקון", המתכתבת עם שירה הידוע של שמר "לשיר זה כמו להיות ירדן".

שירים המוקדשים לירקון: "שבע שורות על פלא הירקון" של רוני סומק (לחן ושירה: נמרוד לב); "פה ליד הירקון" של קרן פלס.

הירקון מאוזכר בשירים ישראלים המתארים את ההווי התל אביבי: "הבה נלך לתל אביב" (מילים: עמוס אטינגר) של "בצל ירוק" ("סירות שטות על הירקון"); "מותק תל אביב" של מזי כהן ("הליקופטר עם זנב... מתנשק עם הירקון"). כמו כן מאוזכר הירקון בשירים ישראלים נוספים, אף הם מתארים תמונות תל אביביות: "מה הוא עושה לה" של הגשש החיוור ("ומדי ערב כשהם הולכים אל הירקון אנו בלי הרף כאן מציצים מן הבלקון"); "שיר לפנות ערב" (מילים: רימונה דינור) של יגאל בשן ("לראות טיפות שלכת צוללות אל הירקון"); "הייתי והיינו" של שלמה ארצי ("הייתי הסוס בשדה כשהרוח העיפה אותי עד לגדות הירקון"); "רותי'לה" של דני סנדרסון ("נצוד פילים על הירקון"); "מלנכוני" של החברים של נטאשה ("הירקון זורם ונשפך לים"); "כדורי ארגעה בדבש" של גבריאל בלחסן ("אני שוכב לי על הדשא מול נחל הירקון ומעשן סיגריה"); "כן בשבילי" של הקרטל ("אם המחשבות שלך מזוהמות כנחל הירקון"); "תמונה אימפרסיוניסטית" של כרמלה גרוס ואגנר ("על גדות הירקון זבובונים תלויים").

הסכם נהרות תאומים

ב-17 ביוני 2008 הוכרזו נחל הירקון ונהר לוס אנג'לס (L.A River) כנהרות תאומים. הכרזה זו התבצעה בעת ביקורו בישראל של ראש עיריית לוס אנג'לס אנטוניו וילריגוסה, במסגרת חגיגות ה-60 למדינת ישראל וחגיגות 100 שנה להקמתה של תל אביב. ההסכם בדבר הנהרות התאומים נחתם בטקס שנערך על גדות הירקון, ועל אמנת הנהרות חתמו הן ראש עיריית לוס אנג'לס והן ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי.

לצפייה נוספת

• אבי בלקין ואבי לוי, פתלתל, יס דוקו

ראו גם

• קטגוריה:יובלי הירקון
• פארק הירקון
• פארק אריאל שרון
• הגן הלאומי ירקון
• עשר טחנות
• שבע טחנות
• בית לאה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחל הירקון בוויקישיתוף

• אתר רשות נחל הירקון
• נחל הירקון - מאין ולאן? - פרויקט חינוכי משותף לרשות הירקון ומט"ח
• גן לאומי ירקון - באתר טבע ונופים בישראל
• נילי פרידלנדר, קצת ירקון בלי ביוב, מעריב, 20 בינואר 1984
• ידיעה, יוזם רשות הירקון, מעריב, 10 בדצמבר 1982
• זיו ריינשטיין‏, רצח, הזנחה ונקמה: סיפורו העצוב של הירקון, באתר וואלה!‏, 19 בינואר 2015
• תמי מור, קליה שמיר, הבעיות הסביבתיות של זיהום הירקון, אתר איכות הסביבה של סמינר הקיבוצים, מכללת אורנים ומכללת אורות
• מיכאל יעקובסון: החלודה תפרח: מכלי הדלק הסמוכים לתחנת רדינג יהפכו לפארק, 31 באוקטובר 2017, xnet

הערות שוליים

הירקון התחתון ופארק הירקון