נחל צין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבט מהאוויר - נחל צין ומדרשת בן-גוריון
נחל צין במבט ממדרשת בן-גוריון

נַחַל צִיןערבית ואדי אל-פִקְרַא) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים בנגב. נחל צין זורם ממישור הרוחות שמצפון למכתש רמון, עובר מדרום ולמרגלות מדרשת בן-גוריון, ובצפון הערבה נשפך לדרום ים המלח. אורכו של נחל צין כ-120 קילומטר, והוא נחל האכזב השני בגודלו[דרושה הבהרה] בישראל אחרי נחל פארן.

לנחל צין בערבית כמה שמות, שם אחד לכל קטע, הראשון, ואדי נפח זורם מאזור הר הנגב הגבוה, עד לנקודת הפנייה של הוואדי 90 מעלות מזרחה (אחרי העיר הנבטית עבדת). החלק השני נקרא ואדי מורה על שם עין מורה (המעיין המר על שם מימיו המליחים) המעיין התחתון בסדרת המעיינות של המעוק של הוואדי (אחרי עין מעריף ועין עבדת). החלק השלישי הוא ואדי פוקרה, שזורם מהקניון של עין עבדת, עד לים המלח (משמעות השם היא הנחל העני, בגלל מיעוט המזון למרעה, ומיעוט עצי השיטה שבוואדי).

כ-2 ק"מ צפונית לכניסה גן לאומי עין עבדת, נחל צין יוצר 'ברך' בה פונה הנחל בזווית ישרה מצפון למזרח. ה'ברך' נוצרה בפעילות שביית נחלים קדומה, בה נחל צין שבה את מימיו של נחל קדום וגדול, שזרם לפני התהוות השבר הסורי-אפריקאי מהרי אדום לכיוון מערב אל הים התיכון. מקו פרשת המים של הר הנגב מנקזים שני נחלים: נחל צין מנקז את עברו המזרחי של קו פרשת המים אל דרום ים המלח. בעוד שאת עברו המערבי של קו פרשת המים מנקז נחל הבשור, הנשפך לים התיכון דרומית לעזה.

בנחל צין מתרחשים בממוצע כארבעה שיטפונות בזק מדי שנה. בשנת 2004 נמדדה בנחל ספיקת שיא בישראל של 1,280 מטר מעוקב לשנייה[1]. בינואר 2010 נשבר שיא זה בנחל ניצנה, בו נמדדה ספיקה בשיעור של 1,420 מ"ק לשנייה[2].

נחל צין המקראי

בין פרשני המקרא קיים ויכוח באשר למיקומו של נחל צין המקראי, אחד הפירושים גורס שנחל צין היה ממוקם באזור חלוצה, שבטה וניצנה, אזור המהווה את אגן הניקוז של נחל צין בן ימינו.

קיים בלבול בין נחל צין לנחל סין המוזכר בספר שמות כנמצא "בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי".

הגבול הדרומי

לפי דעת רבי חיים קניבסקי נחל צין הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל המקודשת[3].

אסון אקולוגי בנחל צין

בתחומי נחל צין עובר צינור נפט בקוטר 42 אינץ' ובאורך 254 קילומטר המחבר בין אשקלון לאילת, הוא נקרא קצא"א (קו צינור אשקלון אילת). קו זה שימש להעברת דלק סילוני בין הים תיכון לים סוף. לאחר שהתגלו תקלות במעטפת הצינור והוא לא עמד בדרישות המשרד להגנת הסביבה הופסקה הזרימה בצינור וקצא"א החלו בעבודות שדרוג של הקו. ביוני 2011, במהלך עבודות השדרוג, פגע מחפרון בצינור הדלק וגרם לדליפה אדירה של דלק סילוני בשמורת הטבע.[4] משערים שיותר ממיליון וחצי ליטרים של דלק זרמו באפיק נחל צין. זיהום הדלק בשמורת הטבע איים על מעיינות חשובים במורד הנחל והיה צורך בפעולה מהירה להצלת השמורה. תוואי השטח לא אפשר כניסה מיידית אל אזור הדליפה. כדי למזער את הנזק ננקטו פעולות ראשוניות כגון: מגופים נסגרו ידנית, האזור נסגר למטיילים, נבנה חציץ במורד הנחל כדי לעצור את זרימת הדלק, ונחפרו בורות אגירה לאיסוף הדלק הנוזלי. ההשלכות האקולוגיות של הדליפה היו קשות, צמחים התייבשו ומתו, בעלי החיים המתבססים על צמחים אלו נפגעו, בנוסף היה חשש כבד כי הזיהום יסחף אל עבר מי התהום ואל נאות המדבר במורד הנחל עקב גשמים והשטפונות האופייניים למקום. פקחים העידו שגם חודשים אחרי המקרה הנחל הצחין מדלק.[5]

שיקום הנחל

הגאולוגיה של הנחל הכתיבה את אופן הטיפול בזיהום והוחלט על ידי המומחים כי הפעולה הנדרשת היא טיפול ביולוגי ex situ, כלומר חפירה ופינוי של הקרקע אל אתרים מורשים בהם יתבצע הטיפול.[4] אסטרטגיה זו נבחרה כדי למנוע את הישארות הזיהום ודליפת המזהמים האורגניים אל מי התהום. עומק החפירות הוגבל ל–5 מטר או עד למסלע קרקעית הנחל, וזאת בשל חשש להתמוטטות גדות הנחל. חשיבות עליונה ניתנה לסיום החפירות ולכיסוי הנחל בחומר זהה לזה שהוצא ממנו בחפירות לפני תחילת עונת הגשמים.

הקרקע שנחפרה הועברה בין היתר לאתר אפעה, האתר מקבל קרקעות מזוהמות בדלקים ומפחית את ריכוז המזהם עד לרמה בה ניתן להשתמש בה שוב כקרקע לכיסוי במטמנות. הטיפול נעשה באמצעות טיפול ביולוגי בו השתמשו בחיידקים "זוללי" נפט שהורידו את רמת הזיהום בדרך ידידותית לסביבה. יתרונות הטיפול בראש ובראשונה הם הפחתת נפח הפסולת המוטמנת, הפחתת רמת הזיהום והאפשרות לשימוש חוזר בקרקע. כ–65% מהדלק שדלף נאסף בפעולות החפירה שנמשכו מספר חודשים. בזמן זה חלחל חלק מהדלק לעומק של יותר מ–5 מטר, וחדר אל אקוות החלוקים המזינה את עין עקרב ועין צין שבמורד הנחל. לאור זאת, הציעה קצא"א, על פי הנחיית המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לביצוע ניטור ארוך טווח בקרקעית הנחל, שיאמוד את פוטנציאל הזיהום ואת התפשטותו.

אירוע הדליפה ואסטרטגיית הטיפול עוררו מחלוקות ודיונים רבים בקרב מומחים בתחום איכות הסביבה.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

נחל צין במבט ממדרשת בן-גוריון
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.