ניגוני חב"ד
ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות המשתייכות לחסידות חב"ד. ישנם כ־500[1] ניגונים הנחשבים כ'ניגוני חב"ד'. חלק מהניגונים, אלו שהולחנו על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד או שהיו חביבים עליהם במיוחד, מכונים "ניגון מכוון" וזוכים לחשיבות גדולה יותר. מרבית הניגונים הולחנו על ידי חסידים, וניתן למצוא אף כאלו שנלקחו ממקורות זרים. הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ההתוועדויות (בציבור) ובעת התפילה באריכות (המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי).
לנגינה משמעות רבה בתנועת החסידות עוד מימי היווסדה על ידי הבעש"ט. חשיבות הניגון נובעת מהיותו כלי ביטוי לנפש עצמה, ובלשונו של רבי שניאור זלמן מלאדי "הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"[2]. הניגון בחסידות נועד לבטא רגשות שונים, ביניהם שמחה, געגועים ודביקות.
הניגון במשנת חב"ד
פרק זה טעון הניגון למעשה משמש כ"שפה אוניברסלית". הוא יכול להיות מובן גם אם המבצע והשומע דוברי שפות שונות. בכך מתעלה הניגון מעל המילים ומוסר תוכן עמוק יותר ורוחני יותר.
בין מאפייני הניגון החב"די קיים 'המאפיין החוזר'. על מנת שסוף הניגון ישמע כסיום יש לחזור בסוף הניגון על התו הראשון במנגינה. דבר זה מרמז על כוחו הרוחני של הניגון. כביכול הניגון הוא אין סופי, ולמעשה יכול להיות מספר מצומצם של תיבות החוזרות על עצמן מכיוון שסיום הניגון יכול להוות התחלה לניגון חוזר של הניגון.[3]
הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ההתוועדויות (בציבור) ובעת התפילה באריכות (המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי), ותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית. המבנה המיוחד של ניגוני חב"ד תואם את המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, התעלות ועבודה עצמית.
סוגי ניגונים
האדמו"ר השישי של חב"ד, הריי"צ, הגדיר שלשה סוגים כלליים של ניגונים וצורת ההתייחסות אליהם בחב"ד: ניגון מכוון - ניגון שנתחבר על ידי אחד מאדמור"י חב"ד, הכוונות המסתתרות מאחורי ניגון זה נשגבות יותר מניגון חסידי רגיל. ניגון ממולא - ניגון שחיברו אותו חסידים גדולים או שהושר על ידם בעיתות קדושה (בעת התפילה או בלימוד וכדומה) נקרא גם ניגון מיוחס, ניגון שוטה - שהתוכן הרוחני בו לא משמעותי במיוחד והוא נוצר ללא מחשבה מעמיקה והתבוננות מיוחדת.
הניגונים המכוונים
ערך מורחב – ארבע בבות
אחד הניגונים המקודשים ביותר בחסידות חב"ד הוא ניגון "ארבע בבות" (ארבעת השערים או החלקים) שחיבר מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. ניגון זה, כשמו, מורכב מארבעה חלקים, המתארים את ארבעת העולמות בקבלה: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה[4].
ניגונים מפורסמים שחיברו או שהיו חביבים על אדמו"רי חב"ד (המכונים 'הניגונים המכוונים'):
- שלוש תנועות - ניגון בן שלושה חלקים, שהולחנו על ידי הבעש"ט, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן.[5]
- אלי אתה - אדמו"ר הזקן.[6]
- ניגון הקאפעליע - אדמו"ר האמצעי[7].
- ימין ה' - הצמח צדק.[8]
- לכתחילה אריבער - המהר"ש.[9]
- ניגון הכנה - הרש"ב.[10]
- ניגון הבינוני - הריי"צ.[11]
- ערך מורחב – ניגוני הרבי מחב"ד
- הוא אלקינו, אתה בחרתנו - הרבי מנחם מנדל שניאורסון
- ניגון הקפות - רבי לוי יצחק שניאורסון.
ניגונים שנקלטו ממקורות אחרים
אחד מיסודות תורת החסידות הוא "בירור הניצוצות", כלומר: לפי הקבלה בכל פרט בעולם ישנו פן קדוש, שיש צורך לגלותו. זו הסיבה, שלניגוני חב"ד חדרו מנגינות ממקורות שונים ואף זרים ליהדות. בולטים ביניהם שני ניגונים שלימד הרבי מנחם מנדל שניאורסון: מילות הפיוט 'האדרת והאמונה' במנגינת המארסייז - המנון צרפת, וניגון שאמיל מי שהיה מנהיגם של המוסלמים בקווקז במאה ה־19. כמו כן, מפורסם בחב"ד "מארש נפוליאון" שעל פי המסורת שימש את צבא נפוליאון בעת כיבושיו.
תיעוד הניגונים
- ערך מורחב – ניח"ח
ספר הניגונים
על מנת לשמר את ניגוני חב"ד, בשנת תש"ד ביקש האדמו"ר הריי"צ, מהרב שמואל זלמנוב שהיה אחד מחסידי חב"ד בוורשה לדאוג לשמר בתווי נגינה את ניגוני חב"ד (שחלקם הועברו במסורת בעל פה). הרב זלמנוב שהכיר נוסחאות שונות של ניגוני חב"ד (שעברו עיבודים שונים) בירר את הנוסח המקורי ובעזרת הרב יוסף יהודה מרטון כתב את התווים. לאחר מכן פורסמו רשימות תווים אלו בתוספת הסבר על הניגון בהשקפת חסידות חב"ד בקובץ מסודר, הידוע היום כחלק א' של ספר הניגונים - חב"ד. לאחר סיום הקובץ הראשון הואצה העבודה של שימור הניגונים ומשום כך בקבצים מספר שתיים ושלוש (הידועים היום כחלק ב' מספר הניגונים) הנוסחאות אינן מדויקות כמו בחלק הראשון[דרוש מקור].
הניגונים בספרים ממוספרים לפי האלף בית, בסך הכל כולל ספר הניגונים בשלושת חלקיו 347 (שמ"ז) ניגונים.
קלטות ניח"ח
במקביל להכנת ספר הניגונים, הקים הרב זלמנוב מקהלה של חסידי חב"ד במטרה להקליט את הניגונים. ניח"ח (ניגוני חסידות חב"ד) הפיקו, החל מתחילת שנות השישים ועד אמצע שנות השבעים, 16 קלטות המכילות כ־140 ניגונים. כיום הקלטות והחומרים שהפיקה ניח"ח מצויים בבעלות ארגון המדיה החב"די jem.
היכל הנגינה
בשנת תשנ"ב 1992 פתח המוזיקאי החבדי הרב מרדכי ברוצקי את מכון ״היכל הנגינה״, מכון שמטרתו שימור, תיעוד, ופרסום ניגוני חב"ד על גרסאותיהם השונות, כשבמסגרת זו הוציא ברוצקי את האלבומים "ניגונים מכוונים״, "אוצרות הניגון 1", ״אוצרות הניגון 2 -ניגוני חבד עתיקים״, ו"ניגוני רבי הלל מפאריץ'״ אלבום המשלב את הגרסה המשולבת מכל גרסאותיהם הרבות של ניגוני ר הלל מפאריטש, כשלאלבום זה צורף יחד ספר המסקר את ניגוני ר׳ הלל לפרטיהם, מקורותיהם, וגרסאותיהם, של ניגוני ר׳ הלל הידועים כניגונים עמוקים ומעוררי לב.
מחוץ לחסידות חב"ד
ניגוני חב"ד רבים מושרים בכלל הציבור החרדי והדתי, בעיקר הניגונים החשובים בחסידות כמו ד' בבות, א-לי אתה, צמאה לך נפשי ועוד. אחת הסיבות לקליטת הניגונים מחוץ לחסידות היא בכך שחב"ד מפיצה את ניגוניה בקלטות, והייתה מהחלוצות בעניין. כמו כן אברהם פריד, זמר חרדי פופולרי וחסיד חב"ד בעצמו הוציא מספר תקליטים של ניגוני חב"ד. בשנת 2011 התחיל המלחין משה לאופר בפרויקט משה לאופר מנגן חב"ד שמטרתו להנגיש את ניגוני חב"ד לציבור הרחב, בעטיפה מוזיקלית עדכנית, עד כה (2016) יצאו שלושה אלבומים, משה לאופר מנגן חב"ד, משה לאופר מנגן חב"ד 2 ומשה לאופר מנגן חב"ד 3, באלבומים שרים אמנים ידועים כגון מנדי ג'רופי, יוני שלמה, אלי מרקוס, צודיק גרינוולד ועוד. אחד מניגוניה של החסידות שהתפרסמו ב-2011 הוא ניגון לחסידי הצמח צדק שאותו הציבור החרדי הכללי שר כניגון שמחה מהיר, למרות שבחב"ד נהוג לנגן אותו בקצב מאד איטי. חלק מניגוני חב"ד מוכרים בציבור הרחב מבלי שמקורם החב"די ידוע, כופרצת למשל, שהופיע באלבום קפה אצל ברטה כשיר עממי.
סדרת אלבומים של ניגוני חב"ד בשם "צמאה" החלה לצאת משנת 2015, ביוזמת ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות" ובהפקת המוזיקאי נאור כרמי. בביצוע הניגונים השתתפו זמרים ואמנים ידועים, דתיים וחילונים, ביניהם רמי קלינשטיין, אהוד בנאי, אביתר בנאי, אברהם פריד, ברי סחרוף ודוד ד'אור. עד כה (2017) יצאו לאור ארבעה אלבומים: האלבום צמאה של ניגוני הרבי מנחם מנדל שניאורסון (2015), אלבום צמאה 2 של ניגוני בעל התניא (2015), אלבום צמאה 3 הכולל ניגוני חב"ד על ספר התהילים (2016) ואלבום צמאה 4 הכולל ניגוני חב"ד שהולחנו למילים מן התפילה. האלבומים זכו להצלחה גדולה, ושלושה הראשונים הגיעו למעמד של אלבום פלטינה[12].
לקריאה נוספת
- הרב שמואל זלמנוב (עורך), ספר הניגונים, תוי נגינה של ניגוני חסידי חב"ד, א-ג, בהוצאת קה"ת, תשמ"ה
- זושא וולף, היכל הנגינה - ניגוני חב"ד בתורת הרבי מליובאוויטש, היכל מנחם ירושלים, תשס"ז
- עקיבא סגל, השפה שמעבר לשפה (על תורת הנגינה של האדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי), בתוך: "שבעה רקיעים: שיח חב"די", הוצאת ידיעות אחרונות, התשע"ג[13]
- לב לייבמן, נגינה לאור החסידות, בהוצאת חיש, תש"ע
- זלמן לוין, כל עצמותי – ניגוני חסידי חב"ד מהעיירה נעוועל, גל עיני, ירושלים
קישורים חיצוניים
- תמר זיגמן, ספר הניגונים: על הסוד שמאחורי ספר הניגונים של חסידות חב"ד ועל החסיד שמואל זלמנוב שנבחר למשימת הצלת הניגונים, אתר הספרייה הלאומית, כסלו תשע"ח.
- ניגוני חב"ד באתר 'היכל הנגינה' - רשימת ניגונים ואפשרות להאזנה
- ניגוני חב"ד בעיבוד עכשווי בביצועו של הרב יאיר כלב, באתר 'תניא אור'
- פלייליסט "ניגונים עם הרבי" באתר יוטיוב
- חסידי חב"ד מנגנים ניגון שמחה בהתוועדות הרבי מחב"ד
- הניגונים שלימד הרבי מחב"ד - פרויקט אודות שלושה עשר הניגונים שלימד הרבי מחב"ד, אתר בית חב"ד.
- הקלטות של ניגוני חב"ד בתערוכה וירטואלית לציון 200 שנה לפטירת בעל התניא באתר הספרייה הלאומית
- יהויכין סטוצ'בסקי, "ניחח" (סקירה על 'ספר הניגונים חסידי חב"ד'), דבר 30.12.1949
הערות שוליים
- ^ ראו דוד הורביץ, רשימת ניגוני חב"ד
- ^ ספר השיחות ה'תש"ט עמ' 278
- ^ "וגם כמו שהשיר הוא עגול כך בהניגון נעוץ סופו בתחלתו שכשמסיים הניגון יומשך התחלה שלו" - רבי שניאור זלמן מלאדי, ליקוטי תורה שיר השירים דף א עמוד ג.
- ^ וידאו אודות ניגון "ארבעה בבות" של רבי שניאור זלמן.
- ^ ניגון "שלוש תנועות" מושר אצל הרבי מחב"ד בהתוועדות
- ^ בחסידות רוז'ין, מייחסים את הניגון למגיד ממזריטש.
- ^ ניגון הקאפעליע של אדמו"ר האמצעי אצל הרבי מליובאוויטשבאתר יוטיוב .
- ^ ניגון ימין ה' להאזנה.
- ^ ניגון "לכתחילה אריבער" מושר אצל הרבי מחב"ד בהתוועדות.
- ^ ניגון הכנה לאדמו"ר הרש"ב באתר יוטיוב.
- ^ וידאו אודות ניגון "הבינוני" של רבי יוסף יצחק
- ^ פרויקט 'צמאה', באתר ערוץ 7
- ^ מסת"ב 9789655458473
