ניגריה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ מפה מתבנית, מנהיגים, שמות מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מוטו לאומי | שלום ואחדות, כוח וקידמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | המנון ניגריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה פדרלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש מדינה | נשיא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | אנגלית, האוסה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה | אבוג'ה 9°10′N 7°10′E / 9.167°N 7.167°E | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
העיר הגדולה ביותר | לאגוס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 923,768 קמ"ר (33 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז שטח המים | 1.4% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- עצמאות - תאריך |
מהממלכה המאוחדת 1 באוקטובר 1960 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 באפריל 2024) | 227,786,382 נפש (6 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 246.58 נפש לקמ"ר (57 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (2022) | 477,386 מיליון $ (31 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 2,096$ (166 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2021) | 0.548 (161 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | נאירה (NGN) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | ng | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 234 |
הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית: Federal Republic of Nigeria) היא מדינה בחלק המערבי של יבשת אפריקה. זוהי המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה - אוכלוסייתה מונה מעל 177 מיליון בני אדם. היא גובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. בירתה היא אבוג'ה, השוכנת במרכז המדינה.
בניגריה מדברים שפות רבות, ואולם שתי השפות הנפוצות ביותר הן האוסה ואנגלית.
היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה
חפירות ארכאולוגיות מגלות שניגריה הייתה מיושבת בחלקה לפני יותר מ-5000 שנה. באותה תקופה שלט בניגריה שבט האוסה. בין השנים 500 לפנה"ס ל-200 פרחה בניגריה תרבות הנוק. מאוחר יותר, בין שנת 700 עד למחצית הראשונה של המאה ה-15, האזור שמכונה היום ניגריה היה תחת שליטת ערי המדינה של שבטי היורובה איפה ואויו אימפריית קנאם בורנו ממלכת בנין ממלכת נארי וערי המדינה של שבטי האוסה קנו וקאטסינה.
במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופים הראשונים, מגלי ארצות וסוחרים פורטוגזים, וסחר העבדים בניגריה החל לפרוח. במאות ה-17 וה-18 הגיעו לאזור ניגריה גם האנגלים. בשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה.
בשנת 1866 השתייכה ניגריה למושבת החסות הבריטית סיירה לאון. בשנת 1874, עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.
בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים עצמאות למזרח ולמערב ניגריה וכראש ממשלה נבחר אבובכר טפאווה בלווה, וזמן קצר לאחר מכן הוענקה עצמאות גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 הצטרפה ניגריה לאו"ם כחברה ה-99, ב-1966 נרצח ראש הממשלה בלווה בהפיכה צבאית.
ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשם ביאפרה. מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסון הומניטרי כבד - כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר 1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.
ב-2009 פתח ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם במרד מזוין נגד השלטון. משמעות שמו של הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תוקפים את כוחות הביטחון ופוגעים במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. בדצמבר 2011 נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. הארגון תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם.[5] ב-3 במרץ 2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.
פוליטיקה
ניגריה היא רפובליקה פדרלית נשיאותית המונה 36 מדינות וטריטוריה פדרלית אחת שבה שוכנת הבירה. נשיא המדינה נבחר בבחירות ישירות וכלליות מדי ארבע שנים, ורשאי לכהן לכל היותר שתי קדנציות. הפרלמנט, "האספה הלאומית", מורכב משני בתים: בית הנבחרים והסנאט. הסנאט כולל 109 צירים: שלושה מכל אחת מהמדינות ואחד נוסף מהטריטוריה הפדרלית, והם נבחרים לכהונה בת ארבע שנים. בית הנבחרים מונה 360 צירים, ובו מקבלת כל מדינה מספר צירים פרופורציונלי לגודל אוכלוסייתה.
מדינות הפדרציה
- ערך מורחב – מדינות ניגריה
ניגריה מורכבת מ-36 מדינות ומטריטוריה פדרלית אחת: אבוג'ה (הטריטוריה הפדרלית של הבירה), אבוני, אביה, אדו, אדמווה, אוגון, אויו, אונדו, אוסון, אימו, אנמברה, אנוגו, אקווה איבום, אקיטי, באוצ'י, בורנו, ביילסה, בנו, גומבה, ג'יגווה, דלתה, זמפרה, טרבה, יובה, לאגוס, ניג'ר, נסרווה, סוקוטו, פלטו, קבי, קגן, קדונה, קוארה, קוגי, קנו, קצינה, קרוס ריוור, ריוורס.
כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת ניגריה
פחות משישים אחוזים מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עוניה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.
למרות העוני של האוכלוסייה, המדינה עשירה במשאבי טבע כמו נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד ניאוביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמים של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.
עם זאת, כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות (כגון בגידול של כותנה, דקל, תירס, קוקוס ועוד; תושבי ניגריה עוסקים גם בגידול בקר וצאן) ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.
ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעים מענף הנפט וכך גם 20% מהתוצר הלאומי הגולמי.
על פי דו"ח של אונסק"ו משנת 2009, תעשיית הסרטים של ניגריה, המכונה נוליווד, עקפה את הוליווד ותפסה את המקום השני בעולם (אחרי בוליווד) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו.[6][7]
גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה
ניגריה שוכנת במפרץ גינאה. שכנותיה הן בנין, ניז'ר, צ'אד וקמרון.
הגדול בנהרות החוצים את ניגריה הוא נהר הניז'ר. זהו האזור הפורה ביותר בניגריה והוא גם עשיר מאד בנפט. לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות ובהן דגה עשירה אך גם מחלות ומגפות המפילות חללים באוכלוסיית האזור.
מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולו דקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית במדינה. מכאן נישאת רמה מיוערת רחבת ידיים, המכוסה יער גשם טרופי ובה גם הר דימלנג (Dimlang).
בצפון המדינה משתרע מדבר צחיח, מישורי ודליל אוכלוסין הקרוי גם סוואנה.
האקלים בצפון הוא חם ויבש, וביתר המדינה חם, טרופי וגשום במרבית השנה.
דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה
ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. אוכלוסיית ניגריה נאמדת ביותר מ-186 מיליון נפש והיא שביעית בעולם בגודל האוכלוסייה. שיעור הילודה במדינה גבוה ועומד על כ-40.4 לידות ל-1000 בני אדם. על פי הערכות האו"ם אוכלוסייתה של ניגרה צפויה לגדול עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100.[8] תוחלת החיים הממוצעת היא 47 שנים בלבד. האוכלוסייה היא הטרוגנית מאד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, שפתן ותרבותן. 50 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים וכ-48 אחוזים הם נוצרים. היתר מאמינים בדתות פגניות שונות. זוהי תוצאה של הקמת ניגריה על פי החלטה של מדינות אירופה בועידת ברלין, שנערכה בשנים 1884–1885, בה נמסרה שטחה לשליטת בריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.
תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב בו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.
שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:
- האוסה-פולאני שהיא קבוצה מוסלמית המתגוררת בעיקר באזורי ערבה ומדבר וכוללת כ-60% מהמוסלמים בצפון
- יורובה שהיא קבוצה נוצרית-אנימיסטית המקיפה כ-70% מתושבי מערב ניגריה
- איגבו קבוצה נוצרית כפרית, הנקראת לעיתים איבו ומתגוררת בעיקר באזורים הכפריים של מזרח ניגריה
כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת, אבולה ואיידס. למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמו טראוכומה ועיוורון הנהרות. ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על מחצית האחוז מהתקציב.
הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד 1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.
יחסי ישראל-ניגריה
- ערך מורחב – יחסי ישראל-ניגריה
בין מדינת ישראל וניגריה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2016, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית באבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בתל אביב.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניגריה |
- ניגריה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- ניגריה צפויה להיות בין 10 הכלכלות החזקות בעולם ולעקוף את גרמניה עד 2050 (ynet)
- ניגריה זוכה לעצמאות, 1960, ארכיון הסרטונים של AP
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ אלי לאון ושלמה צזנה, 39 הרוגים ועשרות פצועים בשרשרת פיגועים במדינה - בעיקר נגד נוצרים, ישראל היום, 26 בדצמבר 2011.
- ^ ידיעה באתר האו"ם, 5.5.2009
- ^ הת'ר מרדוק, הוליווד, בוליווד, מאחוריכם: הכירו את נוליווד, באתר ynet, 4 באפריל 2014
- ^ אקונומיסט, מתי תעבור אוכלוסיית ניגריה את אוכלוסיית ארצות הברית?, באתר TheMarker, 8 במאי 2011
מדינות אפריקה | ||
---|---|---|
מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה |
חבר העמים הבריטי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
מדינות חברות |
|
|||||
חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
נושאי משרה | צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי | |||||
אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
---|---|---|
חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | |
מדינה מושעית | סוריה | |
מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי |
ארגון המדינות המייצאות נפט | ||
---|---|---|
חברות אופ"ק כיום | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • אנגולה • גבון • גינאה המשוונית • הרפובליקה של קונגו • ונצואלה • כווית • לוב • ניגריה • עיראק • ערב הסעודית | |
חברות אופ"ק לשעבר | אינדונזיה • אקוודור • קטר |
מדינות האיחוד האפריקאי | ||
---|---|---|
|