ניידות חברתית

ניידות חברתית (נקראת גם ניעות חברתית או מוביליות חברתית, באנגלית: Social mobility) הוא מושג בסוציולוגיה המתייחס לתנועה של פרט, משפחה או קבוצה חברתית בדרגות הריבוד החברתי. תחום זה עוסק בפיתוח של טענות תאורטיות הניתנות לבחינה אמפירית שמטרתן להסביר את התנועה (ניידות) בהיררכיית המבנה החברתי, כמו גם שינויים במבנה הריבודי עצמו המשנים את ההיררכיה החברתית.

מאפיינים

ניידות חברתית יכולה להיות אופקית (תזוזה מתפקיד לתפקיד בתוך אותו רובד חברתי) או אנכית (מעבר מרובד אחד לאחר בכיוון למעלה או למטה). מרבית החוקרים שעסקו בנושא התעניינו בסיכויים לניידות כלפי מעלה, ומדדו אותה באמצעות בדיקת השינויים במקצוע או בתפקיד של היחיד במהלך חייו. כך, למשל, נבדק עד כמה נפוץ המקרה שבו אישה שהייתה אחות למדה רפואה והפכה לרופאה, או המקרה שבו מורה התקדמה ומונתה למנהלת כללית של משרד ממשלתי. דוגמאות אלה מייצגות היבט תוך-דורי של הניידות החברתית.

ניתן לבחון ניידות חברתית גם על פי הניידות הבין-דורית, בה נבדקת השכבה החברתית בה נמצאים הילדים לעומת הוריהם: האם בחברה נפוצים מקרים בהם, למשל, בנו של עובד בניין משכבה סוציואקונומית נמוכה מגיע להיות אדריכל עשיר.

מלבד ניידות במהלך הקריירה וניידות בין-דורית, קיימת צורה נוספת של ניידות חברתית - באמצעות נישואין. אדם יכול לשפר את מיקומו בהיררכיה החברתית על ידי נישואין לאדם הממוקם במעמד גבוה יותר. ניידות חברתית היא מאפיין של חברה בה קיים שוויון הזדמנויות, כלומר חברה בה סיכויי ההתקדמות של הפרט אינם תלויים במעמד או בסטטוס של משפחתו.

מחקר

מחקרים רבים התמקדו בקבוצות גדולות של אנשים, ולא במקרים בודדים, והעלו שאלות הנוגעות לגורמים החברתיים המעודדים ניידות חברתית או מעכבים אותה. כך למשל התפתחות טכנולוגית מהותית, כמו המיחשוב בחיי היומיום, יוצרת הזדמנויות לניידות חברתית מפני שנוצרים מקצועות ותפקידים חדשים, ולשם העיסוק בהם נדרשת שליטה בטכנולוגיה החדשה. מי שישכיל לשלוט בטכנולוגיה החדשה ישיג יתרון. עם זאת, יש ירידה במקצועות הדורשים מיומנויות טכנולוגיות ותיקות, והעובדים שהוכשרו להן עלולים להדרדר לרובד חברתי נמוך יותר. באותו אופן, שינויים ומשברים פוליטיים או כלכליים יכולים לצמצם או להגדיל את האפשרויות לניידות חברתית של קבוצות מסוימות בחברה.

אחד המנגנונים מעכבי הניידות החברתית שנחקרו הוא אפליה על רקע של השתייכות לגזע, למגדר, ללאום או לקבוצות אתנית ודתית. האפליה גורמת לכך שאנשים מקבוצה המופלית לרעה יתקשו להתקדם בהתאם לכישורים שלהם, כמו כן בהקשר של התוכנית "מחיר למשתכן" נטען שמנגנון העדפת "תושבי המקום" בהגרלות מונע מוביליות חברתית^[1].

הנחת היסוד של החוקרים שעסקו בניידות חברתית הייתה שבחברה קפיטליסטית מודרנית אדם נמדד ומתוגמל לפי כישוריו המקצועיים, לפי חריצותו ונכונותו להתאמץ ולפי הכישרונות שהשכיל לפתח. מסיבה זו מודגשות במחקרים ההשכלה וההכשרה המקצועית, ההזדמנויות לרכוש אותן והשאיפות להשקיע מאמצים ברכישתן. הנחה זו טומנת בחובה שוויון הזדמנויות בין הרבדים השונים, אך הגידול באי-השוויון הכלכלי במאה ה-21 הזים הנחה זו.