נייר טואלט

גליל נייר טואלט

נייר טואלט הוא מוצר מנייר שעיקר תכליתו הוא ניקוי פי הטבעת לאחר עשיית צרכים, קינוח האף וניגובו או לניגוב כללי. לרוב, הנייר עדין ורך, על מנת למנוע חיכוך או גרוי בעת השימוש. נייר טואלט שונה בהרכבו מממחטת נייר והוא מתוכנן כך שיתפרק במגע עם מים, על מנת למנוע סתימות במערכת הביוב. סוגים אחדים של נייר טואלט נועדו להתפרק בבורות שופכין, ואילו אחרים - לא.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מתקן לנייר טואלט מניו זילנד בדמות ניו זילנדית היסטורית

התיעוד המוקדם ביותר לשימוש בנייר טואלט הוא מסין, במהלך המאה ה-14. נייר הטואלט התעשייתי הראשון ששווק בלעדית עבור שימוש בבית שימוש יוצר בידי ג'וסף גייטי (Gayetty) בארצות הברית בשנת 1857. קודם להמצאה זו השתמשו בעלי אמצעים בצמר, בתחרה או בקנבוס לרחיצת ההיטהרות, בעוד שחסרי הממון השתמשו בידיהם בעת עשיית צורכיהם בנהרות, או ניקו עצמם באמצעות חומרים שונים, כגון סמרטוטים, שבבי נסורת, עלים, עשב, חציר, אבן, חול, אזוב מצוי, מים, שלג, עלי תירס, קליפות פרי, עורות או צדפות, בהתאם לאזור הגאוגרפי, מזג האוויר או מנהגים חברתיים. ברומא העתיקה נעשה שימוש בספוג על מקל, אשר לאחר השימוש הוחזר לדלי ובו מי מלח.

נייר זה משמש גם לניגוב האף בעת הצורך, משום כך נהגו לכנותו בעבר "נייר אף".

נייר הטואלט הפך במאות ה-19 וה-20 למצרך יומיומי בכל רחבי העולם. חשיבותו הוכחה כאשר ג'וני קרסון סיפר בתוכניתו בדיחה תמימה על מחסור אפשרי בנייר טואלט. בעקבות הבדיחה נרשמה בהלת קניות שגרמה למחסור בנייר הטואלט.

את נייר הטואלט מתקינים בגליל כאשר העיטורים מופנים כלפי חוץ והנייר נופל רחוק מהקיר

בגליל הנייר המודרני לרוב מוטבעים עיטורים בצידו החיצוני. עיטורים אלו משמשים לעיתים לזהות את המותג. בישראל למשל נהוג לזהות כך את נייר הטואלט כלבלבים של חברת לילי. את נייר הטואלט מתקינים בגליל כאשר העיטורים מופנים כלפי חוץ והנייר נופל רחוק מהקיר.

בהלכה

בתלמוד (שבת פ"א) מסופר על קינוח עם צרורות, "אבנים מקורזלות" (חתיכות חרס חדים) ו"פרפיסא" (צמח שגדל בעציצים).

בשבת נהוג להשתמש אך ורק בנייר טואלט חתוך מראש, כדי להימנע ממלאכת קורע וממלאכת מחתך (לפי חלק מהדעות), שהן מל"ט מלאכות האסורות בשבת. לשם כך ניתן להשתמש בנייר טואלט רגיל, אותו קורעים לפני השבת בכמות מספקת. יצרני נייר טואלט בישראל מייצרים גם נייר חתוך מראש, המותאם מלכתחילה לשימוש בשבת. חברת "סנו" מציינת שנייר זה הוא "ללא חשש גניזה", ובכך נותנת מענה לדרישה הלכתית נוספת. על חבילות נייר טואלט כשרות נאמר שהן נעשו "ללא חילול שביעי" כלומר שהמפעל שומר שבת, אלא שהמילה "שבת", שהיא אחד משמות השם לא מופיעה ככזו אלא בכינוי שביעי על מנת למנוע את ביזוי המילה שבת. לעיתים מופיע על החבילה רק הכיתוב ש"ש (שומר שביעי).

כיוון שהמינוח "אשר יצר" משמש כלשון נקייה לציון עשיית צרכים (על פי ברכת אשר יצר הנאמרת עם סיומם), כונה בעבר נייר הטואלט ביידיש "אשר יצר פּאַפּיר", דהיינו, נייר אשר יצר.

קישורים חיצוניים

• ד"ר איתי גל, זהירות: איך נייר טואלט יכול להיות מסוכן לבריאות, באתר ynet, 1 במרץ 2015