נמל אילת
מיקום | |
---|---|
מיקום | אילת, מחוז הדרום |
פרטים | |
תאריך פתיחה | 1955 |
מפעיל | פפו ספנות |
בעלים | זיכיון ממשלת ישראל |
סטטיסטיקות | |
תפוסת מטען שנתית | 2.6 מיליון טון (2012) |
נמל אילת ממוקם לחופו של מפרץ אילת בים האדום. הנמל משמש כשערה הדרומי של מדינת ישראל למדינות המזרח הרחוק, אוקיאניה, מזרח ודרום אפריקה והודו. מרבית פעילות הנמל מקורה בייבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק וכן מפעילות ייצוא של מפעלי כימיקלים לישראל.
היסטוריה
" וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן-גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת, עַל שְׂפַת יַם-סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם..." (מלכים א, ט, כ"ו) "אֳנִי"=אוניות.
מתחילת שנות ה-50 הגיעו לאילת ספינות בודדות בשנה, שפרקו את סחורותיהן בלב ים, עד בניית המזח הראשון בשנת 1955. בעקבות הגדלת נפח התעבורה בנמל וחתימת הסכמי סחר עם מדינות המזרח הרחוק הוחלט לבנות נמל חדש דרומית לנמל הנוכחי. הבנייה החלה בשנת 1962 והנמל החדש נחנך ב-1965. ב-25 באוקטובר 1966 נחנך בנמל מזח חדש לפריקת מכליות נפט לצורך העברתו בצינור הנפט צפונה[1].
ב-2005, בעקבות הרפורמה בנמלי הים בישראל, הוקמה חברה ממשלתית בשם "נמל אילת בע"מ" שבמסגרתה מתנהלים שירותי התפעול של הנמל.
בדצמבר 2010 אישרה ועדת שרים לעניין הפרטה את הפרטת הנמל, בהליך בו הרוכש יקבל את הזכות להפעיל את הנמל במשך 15 שנים, עם אופציה להארכה למשך כ-10 שנים נוספות. הליך ההפרטה החל ב-2011 ובתחילת 2013 הועברו זכויות תפעול נמל אילת לחברת "פפו ספנות" שבבעלות האחים נקש תמורת 120 מיליון שקל.
חשיבות הנמל
בעקבות סגירת תעלת סואץ במלחמת ששת הימים גדלה חשיבותה של ישראל כגשר בין ארצות אפריקה והמזרח הרחוק ובין ארצות אירופה ואזור הים התיכון ומטענים רבים החלו לעבור מנמל אילת לנמלי אשדוד וחיפה. למרות חתימת הסכם השלום עם מצרים ופתיחת התעלה למטענים ישראלים העברת המטענים בצורה יבשתית דרך ישראל רבה, שכן נמל אילת מתחרה עם תעלת סואץ באמצעות מחירי העברה נמוכים מאגרת המעבר בתעלה. [דרוש מקור]
חיוב יבוא מכוניות דרך נמל אילת
בישראל הייתה חובה עד לינואר 2016 (מתוקף צו ממשלתי מראשית שנות ה-90[2][3]) על יבואני מכוניות ממזרח אסיה להשתמש אך ורק בנמל אילת לצורך כך. בעקבות בלעדיות זאת, ייבוא מכוניות היווה 70% מהפעילות הכללית של נמל אילת.
בעיית התעבורה היבשתית
הגישה לנמל אילת אפשרית כיום אך ורק בתנועה ממונעת בכבישים. לכן כיום ישנו שימוש נרחב במשאיות לצורך הובלת סחורות אל וממרכז הארץ, מייבוא ולייצוא. עם סלילת מסוף המטענים הר צין של רכבת ישראל המרוחק כ-180 ק"מ מאילת, נוצר פתח לשימוש ברכבת משא לצורך הובלת מכולות בחלק מהדרך.
הקמתו המתוכננת של קו הרכבת לאילת, כוללת את הקמת תחנת הרכבת נמל אילת בסמוך לנמל.
טעינת פוספטים באוניית צובר בנמל אילת.
קישורים חיצוניים
- אתר חברת נמל אילת
- הנמל באתר חברת נמלי ישראל
- עוד על הנמל
- יאיר שטרן, הנמל דורך על המקום, מעריב, 16 באוגוסט 1966
- אתר הפרטת הנמל
- חזי שטרנליכט, כיל פרשה - והמכרז להפרטת נמל אילת בוטל, ישראל היום, 31 ביולי 2012
- עידו אפרתי, עדי הגין, למה אף אחד (כמעט) לא רוצה לקנות את נמל אילת?, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2012
הערות שוליים
- ^ נחנך נמל-הנפט החדש באילת, מעריב, 26 באוקטובר 1966
- ^ החלטת הממשלה מספר 2717 מיום 12.04.1992
- ^ עמירם ברקת, בלעדיות לנמל אילת על יבוא רכב בשל צו משנות ה-90, גלובס, 12 ביולי 2011