נשק קר

נשק קר הוא כלי נשק שלא מצויים בו חומרים שמפיקים אש או חום כלשהו כתוצאה משימוש באבק שרפה או חומרי נפץ. כלי נשק היו נפוצים החל מהתקופה הפרה היסטורית עד עצם היום הזה, אם כי השימוש בהם בשדה הקרב פחת מאד עם התפתחות הנשק החם.

פרה היסטוריה

ערך מורחב – כלי אבן

חנית וסכין עשויים מעץ ומאבני צור

בתקופה הפרה היסטורית כלי הנשק הקרים היו מורכבים משני חומרים עיקריים: עץ ואבן, אם כי גם עצמות היו בשימוש למטרה זו. שימוש במתכת מאפיין תקופות מאוחרות יותר. כלי הנשק בתקופה זו נועדו לשתי מטרות עיקריות: ציד בעלי חיים ומלחמה. האבנים שהיו בשימוש לצורך היו כאלה שניתן לעצב אותן אותן בצורה יעילה לקבלת חוד חזק וחד. אבן כזאת חייבת מצד אחד להיות חזקה, אך מצד שני שבירה למדי כדי לאפשר את יצירת החוד בטכניקות המקובלות בתקופה זו: שבירת פיסות קטנות מהאבן הגדולה לעיצוב שאר האבן לכלי בעל צורת חוד או שימוש בשברי האבן שנשברו מהאבן העיקרית לקבלת חתיכות אבן קטנות וחדות.

שימוש מודרני

מתקן מאולתר לתיקור כלי רכב 'רכים' ('נינג'ה') עשוי ממסמר ודיסקית גומי. יחידות כאלה פוזרו על ידי פלסטינים בכבישי יהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה.

בתקופה מודרנית, כלי נשק קרים משמשים, למשימות משטרתיות כמו שמירה על הסדר ופיזור הפגנות, בהם הרצון הוא למעט בפגיעה באנשים כלפיהם משמש הנשק, וביחידות קומנדו וכוחות מיוחדים למשימות שקטות, שכן כלי נשק קר אינם מרעישים כמו נשק חם. נשק קר משמש גם ארגוני טרור, פושעים, מיליציות לא סדורות והמון מתפרע, בתור נשק לעניים. ישנם גם הנושאים נשק קר בתור כלי להגנה עצמית. בישראל קיימת עמותה של אספני נשק קר בשם: א.נ.ק.ה.

ראו גם

• נשק חם
• חרב

קישורים חיצוניים

• עמותת א.נ.ק.ה – אספני נשק קר אתנוגרפי והיסטורי בישראל. א.נ.ק.ה