סהרנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:10, 2 בספטמבר 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סהרנה הוא חג עממי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח או חול המועד סוכות. החל משנת ה'תשל"ב[1] נחוג הסהרנה במדינת ישראל על ידי יוצאי עדת כורדיסטן בסוכות.

מאפייני החג

בכורדיסטן נחגגה הסהרנה המרכזית בחול המועד של פסח שכן הסהרנה הוא חג אביבי במהותו[דרוש מקור]. חגיגות הסהרנה מתאפיינות בהילולה גדולה, שבין השאר כוללת יציאה של כלל חברי הקהילה לטבע לסעודות, תרומות, שירה ותחרויות שירה, נגינה על תוף וזורנה וריקוד. בקרבת זמנים נחגג בכורדיסטן חג הנורוז. הסהרנה, בכורדיסטן, הייתה אירוע השבירה את שגרת היומיום ואיפשר מפגשים חברתיים חוצי גלאים ומגדר ושחרור מהנורמות החברתיות[1].

אף על פי שהחג אינו רוחני במהותו, ישנן תפילות מיוחדות לחג, ומנהגים תורניים כגון הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת וטקסי אירוסין המתקיימים כחלק מן החגיגות.

הסהרנה בכורדיסטן

חגיגות הסהרנה איפשרו ליהודים ולמוסלמים בכורדיסטן לבסס את היחסים הטובים, לעיתים אף החבריים, בין הקהילות. ראש השבט הכורדי המקומי או אע'א (שהיהודים כינו אותו מתוך כבוד Saharanei) נתן את השטח בו נערכה הסהרנה. בימי החגיגות, האע'א הרחיב את החסות על היהודים ואף הציב שומרים בלילות במתחם החגיגות. אנשי הכפרים והשבטים באזור, הביאו ליהודים אספקה לאירוע ולעיתים אף הקימו שוק קטן באזור. בסיום החגיגות, כשהיהודים חזרו לבתיהם, השכנים המוסלמים קיבלו את פניהם בלחם וגבינה[1].

הסהרנה בישראל

בעשורים הראשונים למדינה, היהודים ממוצא כורדי לא חגגו את הסהרנה. נראה שהסיבות לכך קשורות לקשיי ההסתגלות לחיים במדינת ישראל ומדיניות כור ההיתוך[1]. ב- ה'תשל"ב יוצאי כורדיסטן בישראל ארגנו לראשונה את חגיגות הסהרנה בישראל. הסיבות לחידוש החגיגות קשורות להתרופפות אידאולוגיית קיבוץ הגלויות והעניין של בני קבוצות שונות בישראל לתת ביטוי מחודש שורשים התרבותיים והאתניים שלהם. חגיגות המימונה והסהרנה היו מהביטויים הראשוניים לשינוי זה[2]. כמו כן, פעילים פוליטיים יוצאי כורדיסטן ואחרים (בעיקר ממפלגת העבודה) השתמשו באירוע לפעילות פוליטית[1]. הסהרנה בשנות ה-תש"ל התקיימה בחול המועד סוכות ונמשכה שלושה ימים. הלפר ואברמוביץ טוענים שבחגיגות השתתפו 40,000 חוגגים כ- 30% מקהילת יוצאי כורדיסטן באותה התקופה[1]. אולם בשל חשש מ"תחרות" מול חגיגות המימונה הפופולריות של עדת יוצאי מרוקו הנערכות באיסרו חג של חג הפסח, הוחלט על העברת הסהרנה לחול המועד סוכות דווקא. ייתכן ומהלך זה תרם בסופו של דבר לדעיכת החגיגות שאיבדו רבות מאופיין, שכן החג הפך מחג אביבי המציין את שיא הפריחה וההתחדשות בטבע, לחג סתווי הנערך בתקופה היבשה והחמה של סוף הקיץ[דרוש מקור].

הסהרנה בימינו

בישראל, מרכז חגיגות הסהרנה הוא בטבריה, שם מוצגת תערוכת מורשת ופולקלור ומוקרנים סרטים על ההיסטוריה של יהדות כורדיסטן. כמו כן גם בירושלים ובמבשרת ציון נוהגים לחדש ולחגוג את החג עם מיטב האומנים הכורדים וכלי הנגינה מלווים בבגדים כורדים מסורתיים.

לקריאה נוספת

  • יהודי המזרח, אוסף מאמרים, תל אביב, 1984.
  • רחל שרעבי, התחדשותה של מסורת : חגיגות הסהרנה בישראל, תל אביב, 2016.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 JEFF HALPER, HENRY ABRAMOVITCH, THE SAHARANEI AS A MEDIATOR OF KURDISH-JEWISH ETHNICITY, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies Vol. ח DIVISION D: THE HEBREW LANGUAGES AND LANGUAGES OF THE JEWS, JEWISH FOLKLORE AND ART, עמ' 79-84
  2. ^ Jeff Halper, Edwin Seroussi and Pamela Squires-Kidron, Musica mizrakhit: Ethnicity and Class Culture in Israel, Popular Music Vol. 8, No. 2, 1989, עמ' 131-141


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0