סהרנה
סהרנה הוא חג עממי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח או חול המועד סוכות. החל משנת ה'תשל"ב[1] נחוג הסהרנה במדינת ישראל על ידי יוצאי עדת כורדיסטן בסוכות.
מאפייני החג
בכורדיסטן נחגגה הסהרנה המרכזית בחול המועד של פסח שכן הסהרנה הוא חג אביבי במהותו[דרוש מקור]. חגיגות הסהרנה מתאפיינות בהילולה גדולה, שבין השאר כוללת יציאה של כלל חברי הקהילה לטבע לסעודות, תרומות, שירה ותחרויות שירה, נגינה על תוף וזורנה וריקוד. בקרבת זמנים נחגג בכורדיסטן חג הנורוז. הסהרנה, בכורדיסטן, הייתה אירוע השבירה את שגרת היומיום ואיפשר מפגשים חברתיים חוצי גלאים ומגדר ושחרור מהנורמות החברתיות[1].
אף על פי שהחג אינו רוחני במהותו, ישנן תפילות מיוחדות לחג, ומנהגים תורניים כגון הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת וטקסי אירוסין המתקיימים כחלק מן החגיגות.
הסהרנה בכורדיסטן
חגיגות הסהרנה איפשרו ליהודים ולמוסלמים בכורדיסטן לבסס את היחסים הטובים, לעיתים אף החבריים, בין הקהילות. ראש השבט הכורדי המקומי או אע'א (שהיהודים כינו אותו מתוך כבוד Saharanei) נתן את השטח בו נערכה הסהרנה. בימי החגיגות, האע'א הרחיב את החסות על היהודים ואף הציב שומרים בלילות במתחם החגיגות. אנשי הכפרים והשבטים באזור, הביאו ליהודים אספקה לאירוע ולעיתים אף הקימו שוק קטן באזור. בסיום החגיגות, כשהיהודים חזרו לבתיהם, השכנים המוסלמים קיבלו את פניהם בלחם וגבינה[1].
הסהרנה בישראל
בעשורים הראשונים למדינה, היהודים ממוצא כורדי לא חגגו את הסהרנה. נראה שהסיבות לכך קשורות לקשיי ההסתגלות לחיים במדינת ישראל ומדיניות כור ההיתוך[1]. ב- ה'תשל"ב יוצאי כורדיסטן בישראל ארגנו לראשונה את חגיגות הסהרנה בישראל. הסיבות לחידוש החגיגות קשורות להתרופפות אידאולוגיית קיבוץ הגלויות והעניין של בני קבוצות שונות בישראל לתת ביטוי מחודש שורשים התרבותיים והאתניים שלהם. חגיגות המימונה והסהרנה היו מהביטויים הראשוניים לשינוי זה[2]. כמו כן, פעילים פוליטיים יוצאי כורדיסטן ואחרים (בעיקר ממפלגת העבודה) השתמשו באירוע לפעילות פוליטית[1]. הסהרנה בשנות ה-תש"ל התקיימה בחול המועד סוכות ונמשכה שלושה ימים. הלפר ואברמוביץ טוענים שבחגיגות השתתפו 40,000 חוגגים כ- 30% מקהילת יוצאי כורדיסטן באותה התקופה[1]. אולם בשל חשש מ"תחרות" מול חגיגות המימונה הפופולריות של עדת יוצאי מרוקו הנערכות באיסרו חג של חג הפסח, הוחלט על העברת הסהרנה לחול המועד סוכות דווקא. ייתכן ומהלך זה תרם בסופו של דבר לדעיכת החגיגות שאיבדו רבות מאופיין, שכן החג הפך מחג אביבי המציין את שיא הפריחה וההתחדשות בטבע, לחג סתווי הנערך בתקופה היבשה והחמה של סוף הקיץ[דרוש מקור].
הסהרנה בימינו
בישראל, מרכז חגיגות הסהרנה הוא בטבריה, שם מוצגת תערוכת מורשת ופולקלור ומוקרנים סרטים על ההיסטוריה של יהדות כורדיסטן. כמו כן גם בירושלים ובמבשרת ציון נוהגים לחדש ולחגוג את החג עם מיטב האומנים הכורדים וכלי הנגינה מלווים בבגדים כורדים מסורתיים.
לקריאה נוספת
- יהודי המזרח, אוסף מאמרים, תל אביב, 1984.
- רחל שרעבי, התחדשותה של מסורת : חגיגות הסהרנה בישראל, תל אביב, 2016.
קישורים חיצוניים
- חגיגות הסהרנה בקרב יוצאי כורדיסתאן, באתר "אנשים ישראל".
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 JEFF HALPER, HENRY ABRAMOVITCH, THE SAHARANEI AS A MEDIATOR OF KURDISH-JEWISH ETHNICITY, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies Vol. ח DIVISION D: THE HEBREW LANGUAGES AND LANGUAGES OF THE JEWS, JEWISH FOLKLORE AND ART, עמ' 79-84
- ^ Jeff Halper, Edwin Seroussi and Pamela Squires-Kidron, Musica mizrakhit: Ethnicity and Class Culture in Israel, Popular Music Vol. 8, No. 2, 1989, עמ' 131-141
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי קל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ספירת העומר • בין המצרים • ראש השנה למלכים ולרגלים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות רשות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| חגי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • מימונה • סהרנה | |
