סיארה
ערך זה עוסק במדינה. אם התכוונתם לזמרת ה
| |||
 | |||
| מדינה |
 ברזיל | ||
|---|---|---|---|
| מושל | קמילו סנטנה | ||
| בירת המדינה | פורטלזה | ||
| שפה רשמית | פורטוגזית | ||
| שטח | 148,016 קמ"ר (דירוג: 17) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במדינה | 6,500,000 (דירוג: 8, ) | ||
| ‑ צפיפות | 43.9 נפש לקמ"ר | ||
| אזור זמן | UTC -3 | ||
|
לחצו כדי להקטין חזרה   (למפת סיארה רגילה)   קאוקאיה ז'ואזיירו דו נורטה סובראל איגואטו קישדה סיארה | |||
סֶיאָרַה (בפורטוגזית: Ceará) היא מדינת מחוז בצפון-מזרח ברזיל לחוף האוקיינוס האטלנטי. היא גובלת במדינות ריו גראנדי דו נורטי ופאראיבה במזרח, במדינת פרנמבוקו בדרום ובמדינת פיאואי במערב. שטחה הכולל 146,348.30 קמ"ר, המהווים 9.37% משטחו של החבל הצפוני ו-1.7% משטחה הכולל של הפדרציה של ברזיל.
גאוגרפיה
פני השטח של סיארה מגוונים, והצמחייה כוללת מנגרובים, קצ'ינגה, יערות-עד, סבך ויערות טרופיים. הטמפרטורות גבוהות במרבית האזורים כמעט כל השנה (בין 22 מעלות צלזיוס ל-36 מעלות). התנאים הסביבתיים והחופים האינסופיים מהווים מקור משיכה לתיירות, ובעיקר לתיירות טבע. בין חופיה המפורסמים של סיארה אפשר למצוא את קנואה קברדה, ז'ריקואקוארה, מורו ברנקו, טאיבה ופלשייראס. החופים מחולקים לשתי קבוצות, על פי מיקומם ביחס לבירה פורטלזה: חוף הזריחה וחוף השקיעה.
היסטוריה
השטחים המהווים כיום את סיארה ניתנו מלכתחילה לאנטוניו קרדוזו דה ברוס, במסגרת חלוקת שטחי ברזיל לקפיטניות ב-1534, אך הוא לא יישב אותם. ניסיון ההתיישבות הרציני הראשון במקום נעשה בשנת 1603, אולם רק בשנת 1612, על גדת נהר סיארה, במקום השייך כיום בחלקו לאזור המוניציפלי של פורטלזה ובחלקו לזה של קאוקיה, נבנתה מצודת סאו סבסטיאו. המצודה הייתה למעשה ההתיישבות הראשונה במדינה. השליטה באזור הייתה עילה לעימות ממושך בין הפורטוגזים לבין ההולנדים. האחרונים פלשו לאזור פעמיים, ופעמיים נהדפו. ההתיישבות בסיארה נתקלה בהתנגדות עזה מצד השבטים הילידים והיה עליה להתמודד גם עם פלישות של שודדי ים אירופאים. דווקא בנייתה של המצודה ההולנדית שוננבורך, במהלך אחת מן התקופות שבהן שלטו ההולנדים באזור, הקלה על המתיישבים את ההתמודדות עם שודדי הים. כך בפרט כאשר בשנת 1654, נכבשה המצודה על ידי הפורטוגזים והפכה ל"פורטלזה דה נוסה סניורה דה אסונסאו". ההולנדים ויתרו על שאיפותיהם הטריטוריאליות באזור בשנת 1661; מסביב למצודה שייסדו נבנתה העיר השנייה בסיארה, הלא היא פורטלזה. פורטלזה הייתה לבירתה של סיארה בתאריך 13 באפריל 1726, אחרי שגברה בקרב פוליטי על העיר אקירז.
במשך תקופת ברזיל הקולוניאלית עד 1799 הייתה סיארה כפופה לאחריותה של שכנתה פרנמבוקו. כפיפות זו, פוליטית ומנהלית, היוותה מכשול בפני פיתוחה. רק לאחר שהושווה מעמדה לאלה של שכנותיה הואצו תהליכי הפיתוח. בתקופת שלטונו של הקיסר דום פדרו השני נבנו בה תשתיות, התרבו קווי הטלפון ותאורת הגז הגיעה כמעט לכל מקום. באותו זמן צמחה בסיארה תנועה חברתית בעלת חשיבות חברתית ופוליטית עצומה: "התנועה לביטול העבדות", אשר הצליחה להגשים את יעדה ביום 25 במרץ 1884, ארבע שנים לפני שאר חלקי ברזיל. העיר הראשונה בסיארה - וממילא בברזיל - אשר ביטלה את העבדות, הייתה ארקאפה, אשר שינתה את שמה לאחר מכן ל"רדונסאו" - גאולה.
ההיסטוריה של סיארה רצופה במאבקים פוליטיים אלימים. כך, לאורך תקופת הרפובליקה הראשונה. ואולם, התמורה הפוליטית הגלומה בחקיקת החוקה החדשה בשנת 1945 הביאה שלווה גם לסיארה. בשנת 1960 נחנך בה סכר אורוס, השווה בממדיו לסכר אסוואן, והוא מספק לה את מרבית מימיה. בשנת 1995 החלו עבודות בנייתו של סכר קסטניאו.
כלכלה
באופן מסורתי מבוססת כלכלתה של סיארה על חקלאות. תחת המשטר הצבאי הוחל בתוכנית תיעוש. בשנת 1999 תפסה התעשייה 39.3% מן התוצר המקומי הגולמי. גם לתיירות מקום חשוב בכלכלת המדינה. בממוצע מבקרים בפורטלזה לבדה כחצי מיליון תיירים מדי שנה.
קישורים חיצוניים
| מדינות ברזיל | |
|---|---|
|
