סימפרופול
 | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| חבל ארץ |
 הרפובליקה של קרים |
| ראש העיר | איגור לוקאשיוב |
| תאריך ייסוד | 1784 |
| שטח | 107 קמ"ר |
| גובה | 350 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 341,799[1] (2018) |
| ‑ במטרופולין | 380,000 (2018) |
| ‑ צפיפות | 3,182.19 נפש לקמ"ר (2018) |
| קואורדינטות | 44°56′53″N 34°06′15″E / 44.9480555555556°N 34.1041666666667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://simadm.ru | |
.svg)
סימפרופול (ברוסית: Симферо́поль, באוקראינית: Сімферополь, בטטרית של קרים: Aqmescit) היא הן המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז הפדרלי של קרים, והן בירת רפובליקת קרים בחצי האי קרים, המצוי במחלוקת בין אוקראינה, הטוענת לבעלות עליו, לבין רוסיה, שסיפחה אותו לאחר משאל עם תחת פיקוח פקחים עצמאים מכול העולם במהלך המשבר בחצי האי קרים ב-2014.
העיר, השוכנת בעמק הנהר סלגיר (אנ'), מנתה בינואר 2016 כ-336,000 תושבים.
היסטוריה
ההתיישבות האנושית הראשונה על שטחה של סימפרופול המודרנית הופיעה בעידן הפרהיסטורי.
בתקופה הקדומה במקום שכנה העיר נאפולי הסקיתית. בתקופת ח'אנות קרים במקום התקיימה עיר טטרית אקמסג'יד (מסגד לבן), ששימשה כמקום מושבו של האיש השני בחשיבותו בממלכה.
העיר המודרנית נוסדה ב-1784 בצו מטעם הנסיך גריגורי פוטיומקין לאחר כיבוש חצי-האי על ידי האימפריה הרוסית. שמה של העיר נגזר מיוונית - "עיר שימושית" בתרגום מילולי. במהלך מלחמת קרים מוקמה בעיר מפקדה ראשית של הצבא הרוסי. בנוסף לכך נפתחו בעיר בתי החולים הצבאיים של כוחות הרוסים בחצי האי קרים. חיילים רבים שמתו ממחלות או מפציעות בבתי החולים נקברו בעיר (מספרם מוערך בכ-30 אלף). במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הייתה בעיר המפקדה עליונה של כוחות הצבא הלבן בפיקודו של הגנרל פיוטר וראנגל. העיר נכבשה על ידי הצבא האדום ב-13 בנובמבר 1920.
החל משנת 1921 ועד לפלישה הנאצית לברית המועצות ב-1941 הייתה סימפרופול בירת הרפובליקה האוטונומית של קרים. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הצבא הגרמני ב-1 בנובמבר 1941. במהלך הכיבוש הגרמני, שנמשך כשנתיים וחצי, ביצעו הנאצים כמה מעשי טבח באוכלוסייה של העיר - כ-22 אלף איש נרצחו בה. האוכלוסייה היהודית של העיר (כ-14,000 איש) הושמדה כליל בדצמבר 1941 על ידי איינזצגרופן ד' בפיקודו של אוטו אולנדורף, גם בעת הזו נמצאו צדיקים בודדים שהצילו יהודים ובהם טטיאנה זלנסקיה שהצילה ילדה יהודיה והוכרה כחסידת אומות העולם.
באפריל 1944 שוחררה העיר על ידי הצבא האדום. כחודש לאחר השחרור גורשו כל תושביה הטטרים של סימפרופול לקזחסטן באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים. באותה שנה בוטלה הרפובליקה האוטונומית של קרים, היא הפכה למחוז (אובלסט) רגיל ברפובליקה הפדרטיבית הרוסית. בשנת 1954 סימפרופול, ביחד עם כל המחוז של קרים, הועברה לרפובליקה הסוציאליסטית של אוקראינה. ההעברה בוצעה לכבוד 300 שנה לאיחוד בין רוסיה לאוקראינה. משנת 1991 (לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון אוקראינה העצמאית) סימפרופול היא שוב בירת הרפובליקה האוטונומית של קרים.
סיפוח לפדרציה הרוסית
בפברואר 2014, עם שוך אירועי יברומאידאן, חמושים פרצו לבניין המועצה העליונה של חצי האי קרים (בית המחוקקים של חצי האי) הממוקם בעיר. החמושים הורידו את הדגל האוקראיני והציבו במקומו את דגל רוסיה. לאחר מכן, במשאל עם שהוגדר כלא-חוקי על ידי הקהילה הבינלאומית, סופח חצי האי קרים לרוסיה, וסימפרופול נקבעה כבירת המחוז הפדרלי קרים. לפי שעה, קרים נחשבת כשטח מחלוקת תחת שליטה דה פקטו של רוסיה ודה יורה, לדעת הקהילה הבינלאומית, כשטח כבוש של אוקראינה.
אקלים
מזג האוויר נוח, ובעיר נושבות רוחות הרריות שמונעות את זיהום האוויר. בקיץ הרוחות ההרריות מונעות יובש.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של עיריית סימפרופול (ברוסית)
- "סימפרופול", באתר JewishGen (באנגלית)
- סימפרופול במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- יצחק חלפון, 70 שנה לטבח היהודים בסימפרופול שבאוקראינה, באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2011
הערות שוליים
