סירה קוצנית
 סירה קוצנית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| סוג: | סירה |
| מין: | סירה קוצנית |
| שם מדעי | |
 Sarcopoterium spinosum
| |
סירה קוצנית (שם מדעי: Sarcopoterium spinosum) היא בן שיח רב שנתי, מין יחיד בסוגו ממשפחת הורדיים.
מאפיינים
גובהה עד כ-40 ס"מ וענפיה קוצניים וצפופים, ומעוצבים בצורת חצי כדור הצמוד לקרקע. בסתיו מלבלבים ענפים ירוקים מחיקי הקוצים החומים, הם מסתעפים לשני פיצולים, ולקראת הקיץ הופכים לקוצים ומתעצים.
הפריחה מתרחשת בין פברואר לאפריל והתפרחת דמוית שיבולת וצבע הפרחים ירקרק. הפרי הוא בית גלעין כדורי ספוגי, צבעו לבן עד אדום, ולעת ההבשלה הוא הופך חום, ניתק מהשיח ומתגלגל ברוח. הסירה גדלה על אדמת טרה רוסה, חמרה וכורכר. הסירה זקוקה למנות אור גדולות, ולכן אינה צומחת בחורשים, ומהווה מרכיב עיקרי בבתה בחבל הים תיכוני, בספר המדבר ובערוצי נחלים בנגב ובמדבר יהודה.
הסירה נחשבת במקרא כסמל לעזובה ולחורבן, ואכן היא צומחת במקומות ריקים, בדרך כלל בשלבים הראשונים בטור הסוקצסיוני. בעבר היו משתמשים בסירה להסקה, לייצור מטאטאים ולשתילה בבורות שיקוע בפתחי בורות לעצירת לכלוך היורד עם המים. הסירה הקוצנית גם שימשה לבנייה של קמרונות חבית וכיפות בבנייה הערבית הורנקולרית של ארץ ישראל.
אבו אל-עבאס א-נבאתי, רופא ועשבונאי אנדלוסי, ערך מסע בארץ ישראל בתקופה האיובית, ותיעד בספרו את השימוש בענפי הסירה הקוצנית בירושלים וסביבותיה לצורך טאטוא הדרכים. השימוש בשיח זה להתקנת מטאטא רווח מאד עד לפני כמה שנים בערים ערביות, ואף כיום ניתן לראות בחברון מטאטא זה בשימוש חלק ממטאטאי הרחובות[1][2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סירה קוצנית |