סכסוך
סִכְסוּךְ, או בלעז קוֹנְפְלִיקְט, הוא מצב של יריבות, חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני צדדים או יותר. סכסוך עשוי להיקרא מצב של יריבות, אי-הסכמה או התאמה בין אנשים, או בין קבוצות של אנשים, ולעיתים הסכסוך מאופיין באלימות מילולית או פיזית. סכסוך צבאי בין מדינות או בין אוכלוסיות שונות בתוך מדינה, עשוי להביא למלחמה או למלחמת אזרחים. גם התנגשות בין שיקולים או רגשות נגדיים אצל אדם מכונה לעיתים - בהשאלה - סכסוך או סכסוך פנימי. למעשה, סכסוך הוא כל מצב בו יש שני צדדים יריבים או מתנגשים, כששני הצדדים הם לאו דווקא בני אדם. גם 'יריבות' בין בעלי חיים וכדומה עשויה להיות מכונה סכסוך. בהקשר הפילוסופי, בזרם היווני העתיק ובדיאלקטיקה האקזיסטנציאלית, סכסוך - המונח הטבוע יותר הוא קונפליקט - מציין את היחס הפועל בין ניגודים, ומתאר במערכות חשיבה אלו את כלל היסוד שהוא תנועת ההיפסדות וההיווספות של הוויה, על כל רמותיה, למן החומרית ועד השפתית, הרעיונית. הקונפליקט בהקשר זה הוא מקור התנועה הדיאלקטית.
הגדרות
במונחים פוליטיים "סכסוך" מתייחס למצב של עוינות מתמשכת בין שתיים או יותר קבוצות של בני אדם. מבחינה אטימולוגית, מקורה המילה הוא: con - יחד, flict - להכות, כלומר שני הצדדים נמצאים במצב שבו הם "מכים" (עם מירכאות או בלעדיהן) יחדיו, אחד את השני.[1] סכסוך כפי שהוא נלמד בקורסים אקדמיים ובהכשרה מקצועית בתחום של פתרון או יישוב סכסוכים, מוגדר בדרך כלל כך: "כאשר שניים או יותר צדדים, אשר לכאורה מטרותיהם אינן מתיישבות זו עם זו, מבקשים להכשיל האחת את יכולתה של האחרת להשגת מטרותיה".[דרוש מקור] הגדרה אחרת היא "מציאות שבה אנשים או קבוצות תופסים את צורכיהם, ערכיהם או שאיפותיהם כעומדים בסתירה עם אלו של האחר".[2][3]
סכסוך קבוצתי מתרחש לרוב בשל שאיפות מוחשיות סותרות של קבוצות, הנוגעות לטריטוריה, משאבים, מסחר, הגדרה עצמית, זכויות דתיות, ערכים חברתיים וכדומה.[4]
ישנו הבדל בין הצמד: נוכחות והעדרות של סכסוך, לבין הצמד: תחרות ושיתוף פעולה. במצבים תחרותיים, שתיים או יותר קבוצות הן בעלות מטרות שאינן מתיישבות זו עם זו, כך שכל אימת שאחת מן הקבוצות מנסה להשיג את מטרתה היא תמנע מן הקבוצה האחרת להשיג את מטרותיה של האחרונה. לכן, מצבים תחרותיים מעצם טבעם יוצרים סכסוך. אולם, סכסוך יכול להיווצר אף במצבים שבהם קיים שיתוף פעולה ובמצבים בהם לשני הצדדים קיימות מטרות המתיישבות זו עם זו, זאת כיוון שהדרך שבה צד בוחר להגיע אל המטרה פוגע ביכולתו של הצד השני להגיע למטרתו.
התנגשות אינטרסים, ערכים, פעולות או כיווני פעולה יכול להצית סכסוך. סכסוכים מתייחסים לקיומה של אותה התנגשות. באופן פסיכולוגי סכסוך קיים כאשר הפחתת גירוי מתמרץ אחד כרוכה בהגברת גירוי אחר, כך שיש צורך בהתאמה חדשה. המונח סכסוך מתאים מן הרגע שבו ההתנגשות מתרחשת. אפילו כאשר אנו אומרים כי קיים סכסוך פוטנציאלי, אנו מתכוונים לכך שלמעשה קיים כבר כיוון לסכסוך אף על פי שאותה התנגשות עדיין לא אירעה.
סוגים ומודלים של סכסוכים
סכסוך תפיסתי יכול להתדרדר לחילופי מילים ולבסוף לקרב.
סכסוך יכול להתרחש במגוון רמות של ניתוח.
- סכסוך פנימי (לפעמים מתייחסים למצב זה כאל דילמה) (בתאוריות הפסיכואנליטיות מדברים על סכסוך תוך נפשי לא מודע)
- סכסוך בינאישי
- סכסוך קבוצתי
- סכסוך ארגוני
- סכסוך קהילתי
- סכסוך תוך-מדינתי (למשל, מלחמת אזרחים, בחירות)
- סכסוך בינלאומי
- סכסוך סביבתי
- סכסוך תוך-חברתי
- סכסוך בין חברות
- סכסוך אידאולוגי
- סכסוך דיפלומטי
- סכסוך כלכלי
- סכסוך צבאי
סכסוכים ברמות שונות אלה עשויים להיות חלק מסכסוכים בממדים גדולים יותר של ניתוח. לדוגמה, סכסוך בתוך קבוצת עבודה עשוי להוות ביטוי לסכסוך רחב יותר בארגון כולו.
תאורטיקנים טענו כי צדדים לסכסוך יכולים למשג (מלשון מושג) תגובות לסכסוך בהתאם למערכת דו-ממדית: דאגה לתוצאות האישיות ודאגה לתוצאות של הצד השני. מערכת זו מובילה להשערות הבאות:
- דאגה גבוהה לתוצאות האישיות וגם לתוצאות של הצד השני מובילה לניסיונות למצוא פתרונות המועילים לשני הצדדים.
- דאגה גבוהה רק לתוצאות האישיות מובילה לניסיון "לנצח" בסכסוך.
- דאגה גבוהה לתוצאות של הצד שכנגד מניבה לכך שמתירים לצד שכנגד "לנצח" בסכסוך.
- חוסר דאגה לתוצאות הסכסוך לשני הצדדים מובילה לניסיון להימנע מן הסכסוך.
בחברות מערביות מטפלים בדרך כלל טוענים כי ניסיון למצוא פתרונות שיש בהם תועלת לשני הצדדים בסכסוך מוביל לתוצאות הטובות ביותר, אבל גישה זו עשויה להיות מוטעית בתרבויות רבות באסיה.
מספר תאורטיקנים מזהים מספר שלבים עוקבים בהתפתחות סכסוך.
לעיתים קרובות קבוצה מוצאת עצמה בסכסוך בגלל עובדות, מטרות, שיטות או ערכים. חיוני לזהות ראשית את סוג הסכסוך המתרחש כדי שיהיה סיכוי לנהל את הסכסוך לקראת פתרונו. לדוגמה, קבוצה תתייחס לעיתים קרובות להנחה כאל עובדה.
הסכסוכים הקשים ביותר לפתרון הם אלה שבהם הסכסוך הוא על רקע ערכי. סביר יותר שסכסוך המתרחש על רקע עובדתי, או על רקע הנחות סותרות, יגיע לפתרונו מאשר סכסוך על רקע ערכי. זאת היות שקשה מאוד להוכיח כי ערך כזה או אחר "שגוי" או "נכון".
במקרים מסוימים קבוצה הנמצאת בסכסוך עשויה להפיק תועלת ממגשר כדי לזהות את סוג הסכסוך.
אנשים הדוגלים בפתרון סכסוכים בדרכים לא אלימות פתחו דרכים רבות לפתרון סכסוכים חברתיים ופוליטיים ללא צורך בשימוש באלימות או בכפייה.
דוגמאות
הסכסוך הישראלי-ערבי הוא ביטוי לסכסוך היסטורי מתמשך בין האינטרסים של מדינת ישראל לבין האינטרסים של מדינות ערב.
לסכסוכים רבים מאוד קיים רקע דתי, אתני או גזעי. כך למשל הסכסוך בצפון אירלנד, הסכסוכים בבוסניה ובקוסובו כך גם הסכסוכים בארץ ישראל, בכורדיסטן, בלבנון, בדרפור וברואנדה.
סכסוך בין-מעמדי הוא נושא מרכזי בהגות המרקסיסטית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- נחום לנגנטל ושוקי פרידמן (עורכים), קונפליקט: דת ומדינה בישראל, תל אביב: הוצאת משכל, 2002.
- בלהה פרינטה, קונפליקט בין זהויות והעברת ערכים בין דורית בציונות הדתית בהתנחלויות ומחוצה להן, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע תשס"ג 2002.
- עובד כהן, הקונפליקט בין דתיים לחילוניים: סולידריות ומרחק חברתי בקרב נוער תיכוני בישראל, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל"ו 1975.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: להתיר את הפלונטר |
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קונפליקט", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- ניסים כהן ותמר אריאלי (2013). סביבת קונפליקט כשדה מחקר: אתגרים ומדגם כדור השלג. פוליטיקה, 22: 26-2.
הערות שוליים
- ^ הגדרה מילונית
- ^ Kriesberg, Louis, 1998. Constructive Conflict: From Escalation to Resolution, Lanham: Rowman and Littlefield
- ^ Rubin, J. Z., Pruitt, D. G., & Kim, S. H. (1994). Social conflict: Escalation, stalemate, and settlement (2nd ed.). New York: McGraw-Hill.
- ^ Bar-Tal, Daniel, 2000. "From Intractable Conflict through Conflict Resolution to Reconciliation: Psychological Analysis", Political Psychology 21(2): 351-365
