סליחה
סליחה היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש עלבון או כעס כנגד אדם אחר על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה. לחלופין, סליחה היא הפסקת הדרישה לעונש או פיצוי. ניתן להתייחס למושג סליחה מנקודת מבטו של האדם הסולח, האדם שלו נסלח וכן מנקודת המבט של היחסים שבין הסולח לנסלח. במצבים מסוימים הסליחה ניתנת מבלי לצפות לפיצוי כלשהו וללא תגובה כלשהי מצידו של הפוגע (כך למשל, אדם עשוי לסלוח, או לבקש מחילה, מאדם אחר אשר הלך כבר לבית עולמו). לעיתים, חלק הכרחי מתהליך הסליחה הוא הכרה כלשהי של הפוגע במעשהו, התנצלות, וייתכן אף פיצויים לנפגע, או פשוט בקשת סליחה.
הסליחה ביהדות ובמקורות
אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה על הנפגע לסלוח ולהתפייס:
לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה; ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה, לא ייקום וייטור. וזה הוא דרכם של זרע ישראל, וליבם הנכון. אבל הגויים ערלי לב אינן כן, אלא "ועברתו שמרה נצח" (עמוס א,יא); וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו לישראל, "והגבעונים לא מבני ישראל המה" (שמואל ב כא,ב).
אולם אם הפוגע אינו מביע חרטה, אין כל חובה לסלוח. זאת כיוון שהיהדות מתמקדת באחריות האישית של החוטא. זוהי אחריותו של החוטא להכיר בחטאו ולבקש מחילה מאלה שבהם פגע.
בנוסף, אדם חייב לבקש מחילה מאלה בהם פגע כדי שיהיה זכאי למחילה, כמו כן אדם אינו יכול לקבל מחילה מן ה' על חטאים שחטא כלפי חבריו, אדם יכול לקבל מחילה מה' רק על חטאים שחטא כלפיו.
עם זאת, אפשר למחול לאחר אף אם הפוגע לא התנצל:
מי שחטא עליו חברו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום, מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר או שהייתה דעתו משובשת, ומחל לו בליבו, ולא שטמו ולא הוכיחו--הרי זו מידת חסידות: לא הקפידה תורה, אלא על המשטמה.
— משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', ט'
לפני יום כיפור נדרש אדם לבקש סליחה מחבריו ומאלה שפגע בהם במהלך השנה. במהלך יום כיפור מבקש אדם מחילה מה' על חטאים שחטא כנגדו.
ניתן אף לבקש מחילה ממי שכבר מת:
החוטא לחברו, ומת חברו קודם שיבקש ממנו מחילה--מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו, ואומר לפניהם חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלוני זה שעשיתי לו כך וכך, ואם היה חייב לו ממון, יחזירו ליורשיו; לא היה יודע לו יורש--יניחנו בבית דין, ויתוודה.
— משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', יא
תאוריות פסיכולוגיות על סליחה
רק בעשורים האחרונים זכה תהליך הסליחה לתשומת לבם של חוקרים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכולוגיה החברתית. מאמרים וספרים פסיכולוגיים על נושא הסליחה החלו להופיע רק בשנות ה-80 של המאה ה-20. קודם לתקופה זו היה נעשה ניתוח תהליך הסליחה רק מנקודת מבט דתית ופילוסופית. אף שלא קיימת היום תמימות דעים באשר להגדרה הפסיכולוגית של תהליך הסליחה, קיים קונצנזוס באשר להכרה בתהליך זה, כתהליך פסיכולוגי, ופורסמו מספר מודלים המתארים את התהליך.
ד"ר רוברט אנרייט מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון נחשב כמי שביסס את מקומו של תהליך הסליחה במחקר הפסיכולוגי. ד"ר אנרייט ייסד את המכון הבינלאומי לסליחה ויזם מחקרים פסיכולוגיים רבים בתחום זה.[4] ד"ר אנרייט פיתח מודל תהליכי של 20 שלבים לסליחה.[5]
ד"ר אוורט וורטינגטון, מרצה וחוקר בתחום הסליחה, פיתח את מודל הפירמידה של הסליחה.[6] בין השלבים במודל זה: היזכר בפגיעה; צור אמפתיה; המתנה האלטרואיסטית של סליחה; התחייב לסלוח; התמד בסליחה.[7]
ד"ר גיא פטיט מניו זילנד מספק בסיס לצורך וכן ליתרונות שבסליחה וכן לתהליך שבאמצעותו ניתן לסלוח.[8]
היבטים בריאותיים של סליחה
מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה. מחקר אחד הראה כי ההשפעות החיוביות של היכולת לסלוח מתקיימות באופן זהה, בין אם הסליחה נעשתה על יסוד דתי או ללא יסוד דתי. זאת בניגוד לקבוצת בקרה אשר לא קיבלה כל ייעוץ בנושא הסליחה.[9]
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה הלברטל, "על סף הסליחה: על חוק וסיפור בתלמוד", בתוך: בנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן (עורכים), על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012, עמ' 105–121.
- דניאל סטטמן, "כמה הערות על מחילה במסורת היהודית", בתוך: בנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינעם רוזנק, ידידיה צ' שטרן (עורכים), על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012, עמ' 123–156.
- אביבה זריהן ויזמן, חיה קורן וצבי איזיקוביץ, "על הסליחה הבין אישית" תל אביב: הוצאת רסלינג.
- אלווין לנדר וורד סלונים נבו, "לקראת סליחה: מבט תאורטי וטיפולי". מתוך כתב העת חברה ורווחה, חוברת ל (3–4) 2010
- מיכל ונברג ואורה זילבר, "הקשר בין התמודדות, סליחה, תפיסת הפציעה וטראומה משנית ותסמיני טראומה אצל נפגעי טרור. מתוך כתב העת חברה ורווחה. חוברת לד (4) 2014.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מחילה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: סליחה |
- על המילים 'סליחה' ו-'מחילה', באתר האקדמיה ללשון העברית
- אריאל סרי-לוי, הסליחה האלוקית בתורה - בין תפילה לקורבן, באתר ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- יששכר עשת, יצירת תהליכי סליחה Forgiveness והתפייסות, מחקר והמלצות טיפוליות, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
- אתר שאפשר לבקש דרכו סליחה
הערות שוליים
- ^ 1 על פי הקוראן, קיים חטא אחד בלבד שהאל אינו יכול לסלוח והוא לייחס לאל שותפים, כלומר לטעון לריבוי אלים. על פי השקפת האסלאם חטא זה משמעותו הכחשת ההשקפה המונותאיסטית (התווחיד) ומכאן גם הכחשת עליונותו של האל.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: 1 וגם 2=1.סורה 4, איה 116: "אלוקים לא יסלח על כי יצרפו לו שותף, אך על דברים קלים מזה יסלח לאשר יחפוץ".
- ^ 1 . הבודהיזם מכיר בכך שרגשות שנאה ורצון רע מותירים השפעה ארוכת טווח על הקארמה ובמקום זאת מעודד את טיפוח הרגשות המותירים השפעה חיובית. "בחשיבה על חוק הקארמה, אנו מבינים כי אין מקום לחפש נקמה אלא סליחה, כיוון שהפוגע הוא, בסופו של דבר, ביש המזל ביותר.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: 1 וגם 2=1.."Abhayagiri Buddhist Monastery - Universal Loving Kindness
- ^ 1 . "אם לא סלחנו, אנו ממשיכים ליצור זהות סביב כאבנו, וזה הדבר שנולד מחדש. זה הדבר שסובל."שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: 1 וגם 2=1.Abhayagiri Buddhist Monastery - Preparing for Death
- ^ על ההיסטוריה ופילוסופיה של כוחה של הסליחה מאמר באנגלית
- ^ Dr. Robert Enright, Forgiveness is a Choice, American Psychological Association, 2001 מסת"ב 1-55798-757-2
- ^ Dr. Everett Worthington, Dimensions of Forgiveness, Templeton Foundation Press, 1998 מסת"ב 1-890151-22-X
- ^ על מודל הפירמידה של סליחה באנגלית
- ^ Guy Pettitt, The Heart of Healing
- ^ Forgiveness Is Good For Your Health by Gregg Easterbrook - Beliefnet.com
