ספרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:17, 1 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "כוהנים" ב־"כהנים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סִפראארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כהנים. בתלמוד נאמר: ”סתם ספרא - רבי יהודה,[1] אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[2]

ה"ספרא" מצוטט תכופות בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ושיטות המדרש שלו הן כשל בית מדרשו של רבי עקיבא, אף על פי שבפתיחתו מובאת הברייתא של רבי ישמעאל על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרק המפרט ומפרש 'מידות' אלו. חלקים נוספים של הספרא, מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, גם הם חלק מאוסף מדרשי ההלכה של בית רבי ישמעאל שנכנסו בחלק מעדי הנוסח לספרא מכיוון שלא היה בו מדרש על פסוקים אלה.

המדרש מחולק ל"דיבורים" או "מגילות", שכל אחד מהם דן בחלק אחר של ספר ויקרא, לפי סדרו. ישנן עדויות שבמקור החלוקה הייתה לתשע "מגילות", אך החלוקה הידועה לנו היא לשנים עשר חלקים. כל "דיבור" או "מגילה" מחלקים ל"פרשיות", כל "פרשה" מחולקת ל"פרקים" וכל "פרק" מחולק ל"הלכות". בדרך כלל, פותחת כל פיסקה בציטוט המילה הראשונה של הפסוק המקראי שאותו מפרשים, ולאחר מכן מפרשת את הפסוק כסדרו.

זמן עריכתו הסופית של המדרש אינו ידוע, אך הוא היה מוכר כצורתו לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי.

מפרשי הספרא

שפר גורלו של הספרא מבין מדרשי ההלכה, ובכל התקופות היה בו עיסוק ניכר וחוברו עליו פירושים רבים.

כתבי יד

מהדורות דפוס

הספרא נדפס לראשונה בקושטא בשנת ר"ע (1510), ומאז יצא במהדורות רבות.

בין השנים 19831989 פרסמה "הוצאת בית המדרש לרבנים שבאמריקה", בניו יורק, את שני ה"דיבורים" הראשונים, בעקבות מחקר מקיף שערך פרופ' אליעזר פינקלשטיין. מהדורה זו נערכה על פי כתב יד רומי 66, וכן על פי קטעי גניזה שאותם קיבץ העורך מספריות אוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד, ומקטעים נוספים שהיו מצויים בידי חוקרים שונים. מהדורה זו כללה מבוא ארוך ומפורט וכן ביאור, המציג את מקורותיו וגלגוליו של הספרא בדורות השונים. חסרונותיה של מהדורה זו הן בעיקר האריכות והסרבול הרב. מהדורות אחרות יצאו בידי אייזיק הירש וייס, מאיר איש שלום, הרב שלמה פישר, שכנא קולידיצקי (עם פירוש רבינו הלל וקובץ הערות שחיבר הרב יצחק הוטנר), מכון אופק, ומהדורה חלקית (עד סוף פרשת שמיני) שיצאה בירושלים ומכונה "מהדורת פריעדמאן".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים