ספרות ילדים ונוער בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספרות ילדים ונוער בישראל מקיפה את כל היצירות שחוברו למען הקוראים הצעירים בישראל, המותאמת להם בנושאיה, בתכניה ובסגנונה.

ספרות ילדים ונוער

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ספרות ילדים

ספרות ילדים היא סוגה ספרותית המתחילה בגיל הינקות ונמשכת עד ראשית גיל ההתבגרות. בנוסף, היא מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

ספרות הילדים והנוער כוללת את רוב סוגי הספרות המיועדים למבוגרים: יצירות פולקלור, סיפורי הרפתקאות ועלילה, שירים, מחזות, ביוגרפיות, ספרי מדע וספרי מידע. ההבדל בין השתיים הוא בדגש המושם למען הצעירים בעלילה המרתקת ובצד הערכי של היצירה, על חשבון הצד ההגותי.

ספרות זו שואפת ליצור אצל קוראיה חוויה רגשית, אך מעבר לכך, מתמקדת ברצון ללמד ולחנך, לגרות את הסקרנות ואת רצון הקוראים להכיר את העולם בו הם חיים. ערכי אנוש כמו יושר, מסירות, טוב-לב, חריצות ויוזמה, זוכים בה למקום נכבד. הקריאה גם מעשירה הן את שפתם והן את דמיונם של הקוראים הצעירים, ומציגה לפניהם גיבורים ראויים להזדהות ולחיקוי, המעבירים להם ניסיון חיים מעולמם של המבוגרים.

ספרות ילדים ונוער בעברית

בתקופת תחיית הלשון העברית, משנפתחו בתי ספר חדשים בגולה ובארץ ישראל, קמו הוצאות ספרים כמו תושיה, מוריה ואמנות, שהוציאו לאור מאות ספרים וחוברות לילדים ולנוער, ובהן שירים עבריים מאת זלמן שניאור, יעקב פיכמן וחיים נחמן ביאליק. אולם מיעוטם של הספרים שנכתבו במקורם בעברית בלט לעין. רוב הספרים לצעירים היו באותה העת מתורגמים.

ספרות הילדים והנוער בארץ צמחה באופן טבעי יחד עם צמיחת דור הילדים הראשון ששפתו היה עברית מילדותו. השינויים בסגנון, במבחר המילים, בנושאים ובעניינים שהועלו בהם משקפים את התמורות הגדולות שהתרחשו בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

יהודה גור, שחיבר כ-90 ספרי ילדים ונוער היה הפורה בסופרי העלייה הראשונה. עם השנים קמו בארץ ישראל סופרים שראו את ייעודם בהעשרת ספרות הילדים העברית, ביניהם לוין קיפניס, אליעזר שמאלי, יעקב חורגין, והסופר הצייר נחום גוטמן, שחיבר ואייר סיפורים מלאי הומור, דמיון וניסיון חיים. גם המשוררות ימימה אבידר טשרנוביץ', מרים ילן שטקליס, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג ואנדה עמיר פינקרפלד, כתבו מאות שירים לילדים ולבני הנוער. שובבות והברקות לשון הכניסו לשירת הילדים והנוער המשוררים אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. ממשיכי דרכם הם ע' הלל, נורית זרחי, יהונתן גפן, יהודה אטלס, לאה נאור, דתיה בן דור ורבים אחרים. ספרים המכילים שירים ופזמונים, היוצאים לרוב בארץ, מכוונים בעיקר לבני הגיל הרך, שהוריהם עדיין קוראים באוזניהם.

עם קום המדינה הופיע דור של סופרים, שנושאי כתיבתם הם נופי ילדותם או עלילות רבות אירועים מהוויי החיים בארץ, כמו סדרת חסמבה מאת יגאל מוסינזון או הטרילוגיה של עמוס אריכא "פרשי הגליל" והטרילוגיה על הצוללים. אריכא היה גם הראשון שפרסם ספר מדע בדיוני לילדים "הטיסה לירח" ב-1956. ספרים וסיפורים שתוכנם שאוב ממקורות אלה ממשיכים להתפרסם גם היום. בשירים ובסיפורים לילדים ולנוער הנכתבים בדור זה, בולטת ההתייחסות לנפשו ולרגשותיו של הקורא הצעיר, ההתרכזות בעולמו ותיאורו בלשון הדיבור שלו.

ספרות הילדים והנוער בישראל משנות ה-70 של המאה ה-20

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 ספרות הילדים והנוער היא אחד הענפים היצירתיים הפעילים והפוריים ביותר בישראל. פעילות זו באה לביטוי במספרם הרב של הספרים, באיכותם ובצורתם. הספרים מגלים לנו כי במדינת ישראל יוצא לאור בכל יום ויום, בממוצע, ספר חדש אחד לבני הנעורים. יותר מ-50 בתי הוצאה בישראל מדפיסים ספרי ילדים ונוער, וברבים מהם יש מחלקות וספריות מיוחדות, וכן עורכים מיוחדים המטפלים אך ורק בספרים המכוונים לקוראים הצעירים. ספרי הילדים, בעיקר לבני הגיל הרך ולקוראים המתחילים, קיבלו צורה מרהיבה מתמיד וכוללים אותיות מאירות עיניים, ציורים בשלל צבעים ונייר משובח. עם התפתחות הטכנלוגית הסופרים (למשל מיה רבינוביץ') החל לשלב ספרי ילדים עם טכנולוגיית תלת מימד.

סוגי ספרי ילדים

ניתן לחלק את ספרי הילדים והנוער היוצאים לאור בישראל לסוגים אחדים, מצד הנושא והתוכן:

ספרי זכרונות נוסטלגיים וספרים היסטוריים

ספרי הזכרונות הנוסטלגיים הם ספרים שבהם הסופר מתרפק על אווירת הימים "הרחוקים והיפים" של ילדותו ונעוריו. בסיפורים אלה, המצטיינים באווירת אמת, מחייה הסופר המבוגר את הוויי העיירה היהודית בגולה; תקופת החלוציות של ארץ ישראל של לפני מלחמת העצמאות ואחריה; מציאות החיים בשנותיה הראשונות של המדינה, ועל רקע מלחמות ישראל - ופותח לפני הקורא הצעיר אשנב אל אותם ימים מרתקים ואל דרך חייהם של בני הדורות הקודמים. בין הסופרים, שכתבו סיפורים נוסטלגיים משובחים, מצויים בנימין טנא ("בצילו של עץ הערמון"); נורית זרחי ("ילדת חוץ"); אהרון מגד ("אהבת נעורים"); משה בן שאול ("הסיפור על הסיפור על צ'ופצ'ה"); עמוס עוז ("סומכי"); אוריאל אופק ("מעבר לגבעת הלוויתן"); ועוד. אפילו אליעזר שמאלי, הנודע בסיפוריו המרתקים על השומרים ו"אנשי בראשית", הוציא בהגיעו לבורות מחרוזת נלבבת של סיפורי ילדות בשם "סיפורים וציפורים", המוקדשים לבית הוריו ולעיירת ילדותו באוקראינה.

סוג קרוב לספרי הזכרונות הם הסיפורים ההיסטוריים, המתארים באמצעות עלילה ודמויות דמיוניות תקופות ואירועים מתולדות עם ישראל. הראשונים שבהם הם ספריו של אברהם מאפו, "אהבת ציון" ו"אשמת שומרון", המתרחשים על רקע התקופה המקראית. כיום בולטים ספריה ההיסטוריים של דורית אורגד, שכתבה, בין השאר, על תקופת שלטונם של הצלבנים בארץ ישראל, על האנוסים בספרד ועל הילדים שנחטפו לצבא ברוסיה הצארית.

סיפורי אל-זמן ואל-מקום

ב-25 השנים הראשונות של מדינת ישראל תיארו רוב סופרי הילדים והנוער המקוריים מאורעות שהתרחשו בארץ בתקופה מוגדרת, בהווה או בעבר. משנות ה-70 ואילך חלה תפנית מעניינת בתחום זה: נכתבו יותר ויותר סיפורים שאינם קשורים בזמן מסוים, או במקום מסוים, ואשר העלילה המתרחשת בהם יכלה להתרחש בכל ארץ וזמן שהם. הסיבה למגמה זו קשורה בקשר הדוק לעידן הטנולוגי, שבו טשטשו אמצעי התחבורה והתקשורת המשוכללים את הגבולות בין עמים וארצות. בין הספרים האופייניים לסוג זה, שבכמה מהם אף נופלות המחיצות בין מציאות לדמיון: "דו-קרב" מאת דויד גרוסמן- על ילד המשמש עד בדו-קרב של שני זקנים יריבים; "ילד הכרובית" מאת יהונתן גפן; ו"יוני הסוס" מאת נורית זרחי. בשני העשורים האחרונים הלך והתרחב ז'אנר ספרותי של סיפורים שאמת ודמיון משמשים בהם בערבוביה. בדרך כלל הם מתחילים כסיפורים ריאליסטיים מובהקים, כלומר הם מתארים מאורעות הלקוחים מעולם המציאות, עד שפתאום מופיעים בהם אירועים ודמויות שנלקחו מעולם האגדה והדמיון, אך גם אלה מתוארים כחלק מהמציאות. כך, למשל, מספרת רוני גבעתי בספרה "אור בארץ הענקים" על ילדה שיצאה מביתה, פגשה בשדה בגמד וערכה איתו מסע לארץ הענקים. בין הסיפורים האחרים השייכים לז'אנר ספרותי זה ניתן למצוא את "אלה תולדות מור" מאת בנימין טנא; "משושים" מאת נורית זרחי; ספרו של אורי אורלב - "קשה להיות אריה", המספר על בחור, שנהפך פתאום למלך החיות; וספריו של עוזי בן כנען.

יצירות איגיון

יצירות נטולות היגיון, שעיקרן שעשוע ואבסורד (הבל), שאין לחפש בהם היגיון מוצק. סיפורים ושירים אלו נועדו לתאר רגעים וחוויות בדרך משעשעת ולהראות, כי בעולם מתרחשים לפעמים גם דברי הבל, גוזמה ושטות, ולא כדאי להתייחס לחיים בצורה רצינית יותר מדי. לסוג ספרותי זה שייכים ה"כמו סיפורים" של עודד בורלא; רבים משיריו של ע' הלל; שיריה וסיפוריה של חיה שנהב, ביניהם מיץ פטל הידוע; יצירותיו של עוזי בן כנען; "חמור עף" מאת אבנר כץ; "דודלי חוד-לי" מאת פוצ'ו; "מר גוזמאי הבדאי" מאת לאה גולדברג; "הגן על הקרחת" מאת אפרים סידון; וסדרת "והילד הזה הוא אני" מאת יהודה אטלס.

מציאות החיים המיוחדת בישראל גרמה להופעתם של יותר ויותר ספרים, הדנים בגלוי בנושאים בעייתיים, שבעבר מיעטו מאוד לכתוב עליהם לילדים - כגון סיפורים על ילדים המתמודדים עם נפילת האב והיתמות ("שלום לאבא" מאת רבקה מגן; "אבא שלנו היה" מאת רוני בראון; "אח בוגר" מאת אורי אורלב ועוד). ילדים המתמודדים עם כאב הגירושין של הוריהם, עם מעצרו הפתאומי של האב, עם הרס המשפחה ("אל עצמי", "בתיה וציון" ועוד ספרים מאת גלילה רון פדר עמית). קריאה בספרים אלה עוזרת לילדים להכיר טוב יותר את המציאות הכאובה ומקלה עליהם את ההתמודדות וההשלמה איתה.

ספרי הרפתקאות

רבים מספרי ההרפתאות המתפרסמים בארץ, רובם סדרות המכילות ספרים רבים, מתרחשים על רקע הוויי השכונה. בדרך כלל הם כתובים בלשון הדיבור היומיומית, מרבים לשלב דו-שיחים ודיאלוגים כדי לקדם את העלילה, וממעטים בתיאורי נוף או דמויות. עלילות ספרים אלה מושכות את לבם של הילדים בתמונת החיים הקרובה והמוכרת שהן מתארות, היוצרות בשל כך הרגשה אצל הקורא הצעיר שגם הוא עשוי לחוות הרפתקאות שגרתיות או יוצאות דופן אלה. בתחום זה בולטת בפוריותה גלילה רון פדר עמית, שכתבה סדרות כמו ג'ינג'י, ילדי השכונה במחתרת, כס"ח וכן זוהר אביב עם הסדרות- חבורת כוח-המוח, יד הפלא ועוד.

ספרי מידע

מקום נכבד על מדף ספרי הילדים תופסים ספרי המדע, ספרי הייעוץ והאנציקלופדיות למיניהן, שנועדו לספק מידע לקוראים הצעירים ולהרחיב את אופקיהם. בין אלה בולט חלקם של ספרי מדע בכלל וספרי הטבע בפרט, העוסקים בבעלי חיים ובצמחים, כגון רבים מספריו של עמוס בר, כאשר הבולטים בהם הם פרחי אגדה[1], ציפורי אגדה[2], וארץ אגדה[3]. (בעלי החיים, החביבים במיוחד על ילדים עומדים גם במרכזם של ספרי עלילה רבים המיועדים לצעירים). גם ספרי הביוגרפיות, הפורשים את קורות חייהם של מגלי ארצות, ציירים, סופרים ומלחינים, מדענים וממציאים, יוצאים לאור ומרתקים את הילדים ובני הנוער. בתחום זה ידועים ספריה של דבורה עומר על חנה סנש – "הצנחנית שלא שבה", על שרה אהרנסון – "שרה, גיבורת ניל"י", ועל איתמר בן-אב"י – "הבכור לבית אב"י".

ספרים מתורגמים לעברית

כמחצית מספרי הילדים בישראל הם תרגומים משפות זרות- בעיקר מלשונות אירופה וארצות הברית. מאות רבות של יצירות מתורגמות לקוראים הצעירים רואות אור - החל בספרי מופת קלאסיים ועד לסיפורי הדרדסים, ספרי הקומיקס והחייזרים וסדרת ספרי "צמרמורת".

תופעה הראויה לציון היא הופעתם המחודשת של ספרי ילדים ונוער כגון ספרי ז'ול ורן, מארק טוויין, צ'ארלס דיקנס, ארתור קסטלר, שלום עליכם ועוד, שכבר תורגמו בעבר לעברית ועתה זכו לתרגום מחודש. הסיבה לתרגום החדש ברורה כמעט מאליה: השפה העברית עברה בדור האחרון שינויים עצומים בסגנון ובאוצר המילים עד ששפתם של ספרים שהופיעו לפני קום המדינה נראית מיושנת בעיני ילדים רבים.

ההתעניינות בספרות ילדים גברה בישראל ובשאר העולם גם בקרב המבוגרים - הורים, מחנכים, חוקרים וספרנים. נוסדו מרכזים ומכונים מיוחדים לספרות ילדים, כתבי עת, אנציקלופדיות וספרי עיון ומחקר על ספרות ילדים הופיעו ומוסיפים להופיע בארץ. פרסי עידוד והוקרה מוענקים לסופרים, משוררים ואמנים, היוצרים לילדים. ביניהם פרס ישראל, פרס למדן, פרס יציב, פרס זאב ופרס קיפניס. פעילות ענפה זו מחזקת את התקווה שגם בעתיד יזכו ילדי ישראל - כבני גילם בעולם - לספרי קריאה יפים, מעניינים ומרחיבי דעת.

ראו גם

ספרות עברית

ספרות חרדית

לקריאה נוספת

  • אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1948-1900, א-ב. הוצאת דביר, 1988.
  • מירי ברוך, ילד אז – ילד עכשיו, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, 1991.
  • אדיר כהן, פנים מכוערות במראה: השתקפות הסכסוך היהודי-ערבי בספרות הילדים העברית, הוצאת רשפים, תל אביב, 1985.
  • יעל דר, ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ ישראלית, הוצאת מאגנס, 2006.
  • יעל דר, קנון בכמה קולות - ספרות הילדים של תנועת הפועלים 1950-1930, יד יצחק בן-צבי, 2013.
  • יעל דר, דודה של שום איש - קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית, הוצאת עם עובד, 2014.
  • דנינו-יונה גילה. ילדות טובות: הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הישראלית הקנונית. רסלינג 2017

מאמרים

  • מחמוד אבו פנה, ספרות הילדים בערבית בישראל – אפיונים וקווים כלליים, ספרות ילדים ונוער, 19(א), 1992, עמ' 21–27
  • גרשון ברגסון, מוטיבים של אחדות-ישראל במבחר יצירות שבספרותנו לילדים, ספרות ילדים ונוער 10(א), 1983, עמ' 4–11.
  • לאה ברץ, שרה זמיר, "חושך שבטו שונא בנו" – פסיקה במבחן הזמן ובראי ספרות הילדים, ספרות ילדים ונוער 34 (128), 2008, עמ' 54–64.
  • רות (תור) גונן, תרבות הארץ לתקופותיה כפי שהיא משתקפת בספרות הילדים המאויירת הישראלית, הד הגן, 73(2), 2008, עמ' 90–99.
  • יעל דר, חיול הצבר: ספרות הילדים העברית מתגייסת לחייל את קוראיה, 1949-1939, סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ה, 2002, עמ' 254–286.
  • ערגה הלר, ורד טהר, דן ותמר הולכים לבית הספר: על מסורת שמות תלמידים ומורים בספרות הילדים והנוער העברית בישראל, מורשת ישראל 8, 2011, עמ' 120–138.
  • רחל ויסברוד, ספר מול סרט – ספרות ילדים ונוער בישראל בעיבודיה לקולנוע. עולם קטן, מס' 1, 2000, עמ' 22–40.
  • ישראל זמורה, אל תדונו את הילדים ללשון דלה!, ספרות ילדים ונוער, 6 (א), 1979, עמ' 33–35.
  • טלי יניב, ספרות ילדים בעולם משתנה: על הבעיתיות הכרוכה בהוראת ספרות הילדים העברית, תלפיות, שנתון מכללת תלפיות, תשס"א-תשס"ב, עמ' 307–313.
  • אסתר מלחי, ספרות הילדים החרדים ותפיסת חז"ל את עולם הילד, טללי אורות, שנתון מכללת אורות ישראל ו', תשנ"ה, עמ' 413–429 (באתר דעת).
  • מנחם רגב, ספרות ילדים עברית "מגוייסת", מעגלי קריאה 7, 1980, עמ' 97–107.
  • זהר שביט, ספרות ילדים עברית, עולם קטן, מס' 1, 2000, עמ' 11–21.
  • יעל שגב, ספרות מייצרת ומשקפת נרטיב: ספרות הילדים הדתית לאומית כמקרה מבחן, טללי אורות, שנתון מכללת אורות ישראל ט"ו, 2009, עמ' 229–242.

עבודות גמר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרחי אגדה מאת עמוס בר באתר ידיעות ספרים
  2. ^ ציפורי אגדה מאת עמוס בר באתר ידיעות ספרים
  3. ^ ארץ אגדה מאת עמוס בר באתר ידיעות ספרים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0