ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

זמנו של הספר

ספר דניאל עוסק בתקופה שמגלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר. שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, עד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר תחילת ימי הבית השני. נאמר בתלמוד כי הספר התחבר על ידי אנשי כנסת הגדולה, כלומר תחילת תקופת בית שני.

הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים הן מתקופתו של דניאל עצמו, בעיקר ביחס לנבוכדנצר, והן חזיונות נבואיים עתידיים העוסקים בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות (הדיאדוכים).

בפרקי החזונות של ספר דניאל ישנן נבואות רבות לשלטון ההליניסטי בארץ ישראל, כלומר לאלכסנדר מוקדון שכבש את ארץ ישראל מן הפרסים ולממשיכיו ממלכות תלמי וסלאוקוס. דמות שעליה התנבא רבות היא אנטיוכוס הרביעי אפיפאנס המכונה בספר דניאל "מלך הצפון". רבים מחזונות דניאל מנבאים את מלחמתו של אנטיוכוס בממלכת תלמי ואת הגזרות שהטיל על קיום מצוות היהדות בשנים שלפני מרד החשמונאים.

מבנה הספר

הספר מחולק לשניים - החלק הראשון מספר על חיי דניאל וחבריו בממלכות בבל ופרס (פרקים א-ו); החלק השני הוא חזיונות דניאל (פרקים ז-יב).

בתחילת הספר מסופר על ילדים שהגלה נבוכדנצר מממלכת יהודה לבבל. המלך מפקיד את הילדים בידי שר הסריסים, בין הילדים נמצא דניאל ועימו חנניה, מישאל ועזריה, ובהם מתגלה שילוב של חוכמה וצדק. דניאל וחבריו מחליטים למסור את נפשם על שמירת מצוות התורה על אף המציאות הבעייתית שבה הם נמצאים - החלטה המהווה אבן יסוד בהבנת דמותו של דניאל.

בפרק ג מסופר על פסל ענק שבנה נבוכדנצר. נבוכדנצר ציווה כי ברגע השמעת התיזמורת כולם ישתחוו לפסלו. אולם חנניה, מישאל ועזריה סירבו להשתחוות לפסל, הושלכו לכבשן האש ויצאו משם ללא פגע, הדבר הרשים את נבוכדנצר וגרם לו לשבח את ה'.

דניאל פותר את חלום נבוכדנצר שאיש מלבדו לא הצליח לפתור, ונבוכדנצר ממנה את דניאל וחבריו למשרות חשובות. אולם, כאשר המלך מצווה עליהם לעבוד אלילים (פסלו של נבוכדנצר עצמו שהועמד בבקעת דורא), חנניה מישאל ועזריה נכונים לקדש את השם ולא לעבור על איסורי התורה. הם מושלכים לכבשן האש, אך מלאך מצילם ממנו בעוד אשר האנשים שהשליכו אותם לכבשן נשרפים. דניאל אינו מוזכר בסיפור זה.

דניאל הוא פותר חלומות. חלק מפתרונותיו מתגשמים מול עיני הכול, וחלק הן נבואה לטווח הארוך. הוא רואה ארבע מלכויות – נבוכדנצר, שלוש מלכויות נוספות ומלכות חמישית שתשלוט לנצח. רוב החלומות שפותר דניאל לנבוכדנצר עוסקים בנבוכדנצר עצמו - בשאיפתו למלוך על העולם כולו, עד כדי האלהת עצמו (כמודגם במעשה הפסל בבקעת דורא). עיקר המסר של דניאל הוא שהשלטון המוחלט נתון ביד ה' לבדו.

לאחר מות נבוכדנצר נראה שקרנו של דניאל שוקעת, כיוון שבפעם הבאה שהוא מוזעק לפתור חלום הוא אינו נמצא בחצר ואינו מוכר בה, אלא נקרא לבוא ממשרה שולית. דניאל מצליח לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של בלשאצר, מלך בבל: "מנא מנא תקל ופרסין". הוא מבאר, ה' מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין מדי ופרס.

עוד ניסיון נגזר על דניאל כאשר הוא מתמנה לראש השרים של דריווש המדי, ואלו מקנאים בו. הם מעודדים את המלך להשליך כל אדם שיבקש בקשה מה' או מאדם מלבדו לגוב אריות. דניאל ממשיך להתפלל לה', מושלך לאריות ואלו לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. ה' מוכר על ידי המלך וזוכה לכבוד רב. ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה בלי דניאל.

חלקו השני של הספר אינו היסטורי אלא נבואי, ובו מסופר כיצד דניאל עצמו חולם חלומות ופתרונותיהם מובאים לו בתוך החלום, על ידי מלאך הממונה לבאר לו את אשר הוא רואה. מודגשת מאד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע מאת ה' ולמנוע עיסוק באסכטולוגיה. בחלק זה חוזרת הנבואה על ארבע המלכויות, והיא אף נכנסת לפרטים בכל הנוגע לבית סלאוקוס ('מלך הצפון') ובית תלמי ('מלך הנגב').

מלבד ערכו של הספר, חוקרים שונים משתמשים במידע היסטורי הרב שיש בו - הן על האימפריה הבבלית ויותר מזה על המאות ה-6-4 לאלף הרביעי, היא התקופה ההלניסטית והוא אף נכנס לפרטי פרטים בסכסוך בין הסלאוקים לתלמיים.

בספר דניאל כלולים חישובי קיצין שאינם כה נהירים וניתנים לפירוש, אך בהם השתמשו הרבה מפרשים כדי לדעת את זמן בוא הגאולה, ובדרך כלל השתדלו לפרשה בצורה שתקרב אותה לזמנם. דניאל עצמו עסק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שגה בהם והמלאך גבריאל הופיע כדי לתקן אותו. המלאך עצמו אומר לדניאל שהעיסוק בחישובי קיצין הוא חסר טעם, אך נראה שהגעגועים לבניין בית המקדש וציפייתם של גדולי ישראל לראות בטובתן של ישראל, גרמה ל"אהבה מקלקלת את השורה", נקודה בולטת מאד בדברי הרס"ג והרמב"ם ועוד שהסבירו באריכות שאין לעסוק בחישובי קיצין כיון שהם נדונים לכישלון, אך אז הציג חישוב משל עצמם.

כשישה פרקים מן הספר כתובים בארמית (מפרק ב, פסוק ד, עד סוף פרק ז), השפה המדוברת בפי היהודים בבבל ובפרס ולאחר מכן בפי אותם יהודים שחזרו מפרס לארץ ישראל בתקופת הבית השני. הדבר הוביל ללימוד ספר זה יותר מספרים אחרים בתנ"ך הכתובים עברית מקראית, שהייתה קשה להבנה לפשוטי העם.

תפילת נבונאיד

במגילות קומראן נמצא ספר דניאל בגרסה מעט שונה, בה נמצאת תפילת נבונאיד. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בשנת ה'תשט"ז בקומראן, נמצאה במערה מס' 4 קטע מגילה בשפה הארמית המכיל תפילה של המלך נבני מבבל המזוהה על ידי החוקרים כנבונאיד. על פי התפילה נבונאיד היה נגוע בשחין ולכן גלה לתימן. הוא פגש שם יהודי מבני גלות יהודה שהציע לו להתפלל לה', ובעקבות כך ה' כיפר לו על חטאיו והוא נתרפא. השערת החוקרים היא שאותו איש יהודי הוא דניאל.

תוספות מאוחרות

ערך מורחב – תוספות לספר דניאל

לקריאה נוספת

• יעקב מדן, דניאל - גלות והתגלות, הוצאת תבונות, 2006.
• אריוך

קישורים חיצוניים

• ספר דניאל, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר דניאל, באתר "תורת אמת"
• ספר דניאל, באתר ויקיטקסט
• ספר דניאל, באתר מכון ממרא
• פירוש ספר דניאל, באתר "הידברות"
• רשימת מאמרים על ספר דניאל באתר רמב"י
• רשימת מאמרים על דניאל באתר רמב"י

• James A. Montgomery, Daniel (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1927. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0