ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. כמו ספרים חיצוניים אחרים, אף הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד. בגילוי מגילות ים המלח נחשפו לראשונה 15 מגילות של הספר בשפת המקור העברית שבה נכתב, רובן מקוטעות . לפני גילוי זה, נערכו תרגומים שונים של הספר לעברית ממספר שפות אחרות. ואולם רק התרגום החבשי (אתיופי) של הספר השתמר בשלמותו.

מקורו ושפת כתיבתו

החוקרים משערים כי ספר היובלים נכתב בידי יהודים במאה ה-2 לפנה"ס. הספר נכתב במקור בשפה העברית, אולם שרד במלואו רק תרגומו לשפת הגעז (שפה שמית שדוברה בעבר באתיופיה), כחלק מן הקאנוניזציה של כתבי הכנסייה האתיופית האורתודוקסית.

חוקרים רבים סבורים שהספר התקבל על ידי האיסיים, שכן מספר קטעים מהמקור העברי התגלו במגילות ים המלח בקומראן. חוקרים אחרים סבורים שספר היובלים הוא ממקור כוהני, ושייך לספריה הקאנונית של הכהנים בני צדוק^{[דרוש מקור]}, צאצאיו של צדוק הכהן.

פרופסור רחל אליאור טענה בשורה של ספרים ומאמרים, שבספר היובלים נשקף עניין מובהק בלוח כוהני בן 364 ימים ו-52 שבתות, שלדבריה שימש בסיס לעבודת המשמרות בבית המקדש. זאת משום שניכר בו עניין מובהק בירושלים, בהר ציון ובבית המקדש העומד עליו כמפורט בפרק הפתיחה של הספר, וכן ניכר עניין רב במלאכים, במזבחות, בהקרבת קורבנות, בקטורת ובבריתות במועד קבוע חוזר ונשנה, וכן בפרקים ל-לב ניכר עניין רב בהיסטוריה של לוי בן יעקב, הקשור במלאכים ובחלומות, מייסד הכהונה בתקופת האבות, סבם של משה בן עמרם ושל אחיו אהרון הכהן. כל אלה מאפיינים כוהניים מובהקים העוסקים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש, המסור בידי הכהנים בני לוי, שומרי משמרת הקודש.

הספר תורגם לעברית מגעז בשנת 1870 על ידי שלמה רובין, שהוסיף לספר מבוא רחב. הוא תורגם לאחר מכן גם על ידי משה גולדמאן. התרגום של גולדמאן פורסם במהדורת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא בשנת 1930. ב-2015 תורגם ופורש על ידי ד"ר כנה ורמן פורסם בסדרת ספרים בין מקרא למשנה – ספריית דוד וימימה יסלזון של הוצאת יד בן צבי.

תוכן הספר

הספר חוזר על סיפורי ספר בראשית, מבריאת העולם ועד לגלות מצרים, בניסוח שונה. הוא השתמר בצורה השלימה ביותר בחבשית. קטעים ממנו שרדו גם ביוונית, בסורית (ארמית-נוצרית) ובלטינית. הוא מכונה גם "בראשית זוטא", "צוואת משה", "גילוי משה", ונזכר בספר "ברית דמשק" בשם "ספר מחלוקת העתים ליובליהם ו(ל)שבועותיהם". הספר שייך לסוגה ספרותית המכונה מקרא משוכתב. לפי המסגרת העלילתית של הספר, מלאך הפנים חוזר על הסיפורים בפני משה במעמד הר סיני. לכל אירוע בספר היובלים מצוין תאריך מדויק, הקובע את מספר השנים שחלפו מאז בריאת העולם עד התרחשות אותו מאורע ואף את החודש והיום באותה שנה ספציפית. תולדות האנושות מתוארות במחזורים של שבע שנים (שמיטות) המכונים בספר "שבוע", ובמחזורים של שבעה "שבועות" (49 שנים) המכונים "יובל". בפרק כ"ג, לאחר מות אברהם, משולב חזון אפוקליפטי שאיננו אופייני לסוגה ולסגנון של שאר הספר.

לוח השנה הנהוג בספר היובלים (ומהווה בו מוטיב מרכזי) הוא לוח שנה שמשי בן 364 יום. לוח זה היה נהוג גם בחיי הקהילה שכתביה נתגלו בקומראן, ונזכר בכתבים רבים נוספים שנתגלו במקום, ובהם גם ספר חנוך. בספר היובלים מוזכר פולמוס עם לוח ירחי שמוכר לנו היום: ״(נה) והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. נו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד.״ ככל הנראה מעיד הדבר על היות החיבור יצירה של הצדוקים.

השפעת הספר על היהדות

במהלך החזרה על אירועי העבר מגלה ספר היובלים יסודות מדרשיים ותאולוגיים שלא הופיעו בסיפורי בראשית. לרבים מן הסיפורים נוספו זוויות ייחודיות האופייניות לשיטתם של כותבי מגילות מדבר יהודה, האיסיים או הכהנים בני צדוק. במקומות אחרים מופיעות הרחבות לסיפורים, המלמדות גם על האופן שבו קראו בני הכת את ספר בראשית. כך למשל, מסופר כיצד שבר אברהם את פסלי אבותיו לפני שעזב את בית אביו, בעוד כיום מוכר הסיפור כמדרש, המופיע בבראשית רבה.

העיסוק בספר היובלים ביהדות נזנח לאורך השנים. מחקר מודרני של הספר מתקיים מאז המאה ה-19.

לקריאה נוספת

• מיכאל סיגל, ספר היובלים: שכתוב המקרא, עריכה, אמונות ודעות, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ח, מסת"ב 978-965-493-308-7
• רחל אליאור, "חלומות בספר היובלים ובמגילות מדבר יהודה", בתוך: הנ"ל ואחרים, "כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים", ירושלים תשע"ג מסת"ב 978-965-493-706-1
• כנה ורמן ספר היובלים : מבוא,תרגום ופירוש, הוצאת יד בן צבי מסת"ב 978-965-217-380-5

קישורים חיצוניים

• ספר היובלים בתרגום לעברית, באתר "דעת"
• ספר היובלים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• כנה ורמן, עיצוב מאורעות דור המבול בספר היובלים, באתר "מקראנט"
• מאמר הכולל קישורים לטקסט המלא של הספר ולמאמרים אודותיו (באנגלית)
• הערך על הספר באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• מאמר ניתוח מקיף של הספר (באנגלית)
• חיים קפלן, הלכה בספר היובלות, חורב, ניסן תרצ"ד, עמ' 92-99, באתר היברובוקס
• דרור בורשטיין, ספר בראשית כפי שלא הכרתם, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2015
• ספר המעריצים הראשון בעולם: השכתוב העתיק לתורה, באתר הארץ, 7 ביוני 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0