ספר צפניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:05, 19 באוגוסט 2020 מאת מהללאל (שיחה | תרומות) (ניסוח יהודי יותר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספר צפניה
מספר פרקים 3
מספר פסוקים 52
סדרת ספרים נביאים (תרי עשר)
הספר הקודם חבקוק
הספר הבא חגי

ספר צְפַנְיָה הוא הספר התשיעי באוסף ספרי הנבואות תרי עשר שבחלק הנביאים שבתנ"ך, וכולל את נבואת צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי (בן גדליה בן אמריה בן חזקיה), נביא לה' שפעל בממלכת יהודה בתקופת המלך יאשיהו בסוף המאה ה-7 לפני הספירה.

הנביא צפניה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – צפניה בן כושי

צפניה אינו מוזכר בתנ"ך מחוץ לכותרת ספר צפניה, ולכן קשה ללמוד דבר על אישיותו. מנבואותיו נראה שהוא חי בירושלים, בירת יהודה. ישנם פרשנים המשערים שהייחוס המפורט של צפניה, ארבעה דורות לפניו, שהוא תופעה נדירה בספרי הנביאים,[1] מעיד על כך שסב סבו 'חזקיה' אינו אלא חזקיהו, שהיה מלך יהודה כמאה שנים לפני כן. ולכן טרח הכתוב למנות את הייחוס על אליו. ועל כך כתב רד"ק בפירושו: 'יש אומרים כי 'חזקיה' זה - חזקיה מלך יהודה. ואפשר, אלא שאין בזה ראיה'.

שני נביאים אחרים שעל פי התנ"ך ניבאו בירושלים בתקופת המלך יאשיהו הם ירמיהו הנביא וחולדה הנביאה. סביר להניח שגם נחום ניבא בתקופה זו.

השם צפניה הוא שם תאופורי שמשמעות צפן הוא מהשורש ש-מ-ר בתוספת מרכיב שם האלוקים. השם צפניהו נמצא על גבי חותם מתקופת מלכי יהודה ובמכתבי יב.[3]

ספר צפניה

ספר צפניה הוא ספר קצר, בן שלושה פרקים בלבד, המתאר את "יום ה'", שבו יוענשו אותם האנשים שאינם נאמנים לה'. בנוסף ליהודה, יבוא חורבן על עמים נוספים, ובפרט: פלשת, עמון, מואב ואשור. בסופו של דבר ה' ישיב את שבות יהודה וכל העמים יכירו בה'. ככל הנראה מכוונת נבואה זו לעלייתה של האימפריה הכשדית (הבבלית), שעתידה להמיט הרס וחורבן על כל ממלכות האזור בעת כיבושה אותן.

ספר צפניה הוא התשיעי בקובץ התרי עשר. לדברי ראב"ע: 'ובעבור היות צפניה בימי יאשיהו, שֹמוּהוּ תשיעי, כי האחרים (הבאים אחריו) היו אחרי גלות בבל'

בדומה לנבואותיהם של יונה ונחום, נבואות צפניה צופות את חורבן האימפריה האשורית ובירתה נינוה. כמאה שנים קודם לצפניה, אימפריה זו החריבה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה, וכן היא החריבה את רוב ערי יהודה מלבד ירושלים. בשנת 612 לפני הספירה אכן נפלה נינוה בידי חילות בבל ומדי.

הרעיון של "יום ה'" כ-יום הדין לחוטאים מופיע גם בנבואותיהם של עמוס, ישעיהו ויואל.

בדומה לנביאים אחרים בזמנו, כמיכה וישעיהו, התרעם צפניה במיוחד על עשירי הארץ. הוא התנבא כי "גם-כספם גם-זהבם לא-יוכל להצילם",[4] והוסיף כי - "וְהָיָה, בְּיוֹם זֶבַח ה', וּפָקַדְתִּי עַל-הַשָּׂרִים, וְעַל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ--וְעַל כָּל-הַלֹּבְשִׁים, מַלְבּוּשׁ נָכְרִי״.[5] חוקר הדתות רוברט רייט העלה בספרו "האבולוציה של האלוהים" תאוריה לפיה צפניה ונביאים אחרים התרעמו על אי-השוויון שרווח באותו הזמן בממלכת יהודה כתוצאה מהסחר בינה לבין המדינות הסובבות, וממנו נהנו במיוחד דווקא העשירים, בעוד שפשוטי העם נותרו בעוניים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צפניה א', א': דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה, אֶל-צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי בֶן-גְּדַלְיָה, בֶּן-אֲמַרְיָה, בֶּן-חִזְקִיָּה.
  2. ^ זאב וייסמן, עולם התנ"ך: תרי עשר ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 122.
  3. ^ [2]
  4. ^ ספר צפניה, פרק א', פסוק י"ח
  5. ^ ספר צפניה, פרק א', פסוק ח'
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0