ספר שמואל
 | |
| קבר שמואל הנביא | |
| מספר פרקים | 55 (שמואל א' - 31, שמואל ב' - 24) |
|---|---|
| מספר פסוקים | 1506 |
| סדרת ספרים | נביאים ראשונים |
| הספר הקודם | ספר שופטים |
| הספר הבא | ספר מלכים |
| דמויות מרכזיות | שמואל, עלי, שאול, דוד |
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי נביאים ראשונים שבתנ"ך. הספר ממשיך את הסיפור ההיסטורי של ספר שופטים, ומתאר את ההתרחשויות משלהי ימי השופטים עד שלהי ימיו של דוד המלך. הספר מגולל את פועלם של שני השופטים האחרונים, עלי הכהן ושמואל הנביא, את הכתרתו ומלכותו של שאול המלך, משיחת דוד המלך ורדיפותיו בידי שאול, וסיפור מלכותו של דוד המלך עד שלהי ימיו.
רקע
ערכים מורחבים – תקופת השופטים, ספר שופטים
לאחר כיבוש הארץ בידי יהושע בן נון התנחל כל שבט בנחלתו. לאורך הדורות הבאים, הונהגו שבטי ישראל בידי השופטים.
ספר שופטים מתאר איך שישראל היו חוטאים, ואז הקב"ה שלח להם מצירים כדי להחזירם למוטב, וכאשר חזרו בתשובה, שלח ה' מושיע, וחוזר חלילה.
כתוצאה מכך, התפתחה מחזוריות היסטורית: אחד השבטים או יותר היו נכבשים בידי גורם זר, בדרך כלל ממלכה זרה, חוזרים בתשובה ונושעים מהשעבוד על ידי שופט, ושוב משועבדים וחוזר חלילה. המצב הביטחוני היה כל כך קשה שלמשך תקופות ארוכות שבטים איבדו חלקים גדולים מנחלתם לעמים אחרים, ושבט דן אפילו גלה לאזור רמת הגולן.
תוכן הספר
שמואל א' פרקים א-ז
ראשית הספר מתאר את עלייתם של אלקנה ומשפחתו מידי שנה לשילה, וסיפור לידת שמואל. שמואל, בן למשפחה המתגוררת בהר אפרים, נולד לחנה, עקרה המתפללת ללידתו, אחת משתי נשותיו של אלקנה. חנה נודרת שאם יוולד לה בן, היא תשאיל אותו לה' - כלומר תעביר אותו כילד למשכן שילה, שם ישרת בקודש. עלי אחרי שהוא חושד בה שהיא שיכורה, מברך אותה שתזכה לבן, הברכה מתקיימת וכעבור שנתיים חנה מביאה אותו לשילה לקיום נדרה. בהקשר זה מובא גם תפילת חנה. שמואל גדל בשילה כתלמיד של עלי, הוא אינו נוהג כחפני ופנחס בניו של עלי הכהן, ואף מתחיל להינבא.
לאחר מכן מוצגת התמונה העגומה בקרב עם ישראל:
- בניו של עלי הכהן הגדול, חפני ופינחס לא נוהגים כשורה (פרק ב').
- שבטי ישראל נוחלים מפלה בקרב כנגד הפלשתים, וארון הברית נופל בשבי.
- משכן שילה, חרב.
לאחר מפלת ישראל בקרב מול הפלשתים ומות עלי, שמואל הופך למנהיג העם:
- הפלשתים משיבים את ארון הברית לישראל.
- הוא מסיר את האלילים מהארץ, ומקיים שגרת דין ועבודת ה' במסעו בין ערים חשובות.
פרק ח
עם הזדקנותו של שמואל מתמנים בניו יואל ואביה לשופטים, ושוב חלה התדרדרות:
- בניו לא היו ראויים למלא את מקומו.
- ההישג מול הפלשתים נשחק ונציב פלשתים יושב בלב ארץ בנימין.
- נחש מלך עמון לוחץ את שבטי עבר הירדן המזרחי.
התופעות הללו מהוות את הרקע לדרישת העם משמואל להקים מלוכה בישראל. לאחר דין ודברים מפורט בין שמואל למשלחת זקני העם, ה' ציווה את שמואל להיענות לדרישת העם, ושמואל ממליך מלך על ישראל על פי דיני המלך הכתובים בתורה.
פרקים ט-יד
שאול, בן קיש משבט בנימין, נמשח למלך על ידי שמואל בסתר, ואחר כך עולה בגורל לעיני כל העם - אך חוזר לביתו לעבודתו הרגילה (שמואל א', ט'-י). רק לאחר שהעמונים מאיימים בכיבוש יבש גלעד הוא נוקט בפעולתו הראשונה כמלך: הוא בונה לראשונה צבא המורכב מכלל העם ויוצא להושיע את יבש גלעד, פעולה המוכתרת בהצלחה[1]. בין הישגיו של שאול:
- מלחמה בפלשתים: שאול לא הביס את הפלשתים אבל מתואר כי המלחמה הייתה "חזקה" עליהם כל ימיו.
- הסרת עבודת האלילים: שאול גירש את המכשפים ("אובות וידעונים") מן הארץ[2].
במהלך אחד הקרבות עם הפלשתים עבר שאול על דברי שמואל ולא המתין לו כדבר ה', ושמואל אומר לשאול כי ממלכתו לא תקום[3].
פרק טו
בפרק זה ה' שולח את שמואל לצוות את שאול ללחום בעמלק ולהשמיד אותם. שאול הכה את העמלקים מכה ניצחת, אך עבר על ציווי ה', לא הרג את מלך עמלק אגג, אלא לקח אותו בשבי, ולא השמיד גם את רכוש העמלקים ובהמתם. כתוצאה מכך ה' מואס בשאול. שמואל מודיע על כך לשאול וה' שולח את שמואל לבחור מלך אחר[4].
פרקים טז-כז
דוד
שמואל הולך לבית לחם ומושח את דוד למלך בסתר, ולאחר מכן מתואר איך דוד הובא לארמונו של שאול, ומאוחר יותר נרדף על ידו. בתחילה דוד שימש כנגן עבור שאול, במטרה להקל על שאול שסבל מ"רוח רעה". בשלב מאוחר יותר, דוד התנדב להתמודד לקרב יחידים מול גוליית הפלשתי, ובעקבות ניצחונו החל כוכבו לדרוך. שאול השיא לו את בתו לדוד, אשר הלך וצבר פופולריות בקרב העם, ומאוחר יותר אף מינה אותו לשר הצבא. היחסים בין השניים הלכו והידרדו, עד כדי ניסיונות רצח מצד שאול, שבעקבותיהם הפך דוד לפליט - ותקופה מסוימת התגורר אצל הפלשתים תחת חסותו של אכיש מלך גת.
שאול נהרג בקרב נגד הפלשתים על הר הגלבוע[5], לאחר שהעלה באוב את רוחו של שמואל ערב הקרב[6]. שאול בחר לצאת לקרב על אף בשורת שמואל לפיה ימות יחד עם בנו יהונתן למחרת.
דוד, בנו של ישי מבית לחם יהודה, נמשח למלך על ידי שמואל. דוד היה מעורה עם בית המלך שאול (שימש כנגן המלך, שר בצבאו, בן ברית של הנסיך יהונתן בן שאול). הוא התפרסם בעקבות הקרב נגד הענק גוליית הפלשתי, וכפרס על תפקודו בקרב זה נשא את מיכל בת המלך שאול לאישה - לא לפני ששילם את המוהר שנקב לו שאול, מאה עורלות פלשתים, דוד הביא לשאול מאתיים עורלות.
עם הזמן החל שאול לרדוף אותו בחשד למרידה, והוא הפך מבוקש בידי המלך. דוד וחבורת לוחמיו ברחו ומצאו מקומות מקלט שונים ברחבי הארץ - בין היתר מצא דוד מקלט בגת הפלשתית.
פרקים כח-לא
פלשתים התאספו למלחמה בישראל, וישראל נפלו בקרב. הפלשתים הרגו את שאול ובניו, ואנשי ישראל נסו מהמערכה.
שמואל ב
אחרי מותו של שאול מלך דוד בחברון, תחילה מלך על שבט יהודה בלבד, וכעבור שבע שנים הומלך על כל ישראל. במהלך השנים היו עימותים מזוינים בין הצדדים.
אחר נפילת שאול ויהונתן בקרב, קונן דוד את קינתו המפורסמת וכרת ברית עם העם בה התמנה למלך.
בין הישגיו של דוד
- הבסת הפלשתים: דוד הכה את הפלשתים מכה ניצחת ואחרי ימיו הם חדלו מלהוות איום על ישראל.
- הכרעת הקרב על ירושת הארץ: דוד ביסס את הנוכחות העברית בישראל מול הכנענים.
- ארגון הממלכה: לראשונה מופיעים סופרי מלך, עיר בירה שסביבה נבנים ביצורים, שרי מיסים ושאר פונקציות ממלכתיות.
- בניית ירושלים: דוד כבש את יבוס מידי היבוסים והקים בה את בירתו.
- הכנת התשתית לבניית המקדש: דוד קנה את גורן ארונה היבוסי, הוא הר הבית שעליו בנה בנו שלמה את בית המקדש. לפי המתואר בספר, דוד רצה לבנות את בית המקדש בעצמו, אך ה' לא איפשר זאת בשל הדם הרב שדוד שפך במלחמותיו.
אירועים אחרים בימי דוד
- שתי מרידות התרחשו בימיו: מרד שבע בן בכרי, ומרד אבשלום, בנו של דוד.
- לאחר פרשת כבשת הרש במעשה דוד ובת שבע אשת אוריה החתי, ונסיונו להסתיר את הדבר נתן פקודה ליואב לדאוג לחיסול בעלה, אוריה החתי, ונשא את בת שבע. הפרשה מוצגת בספר כחטא חמור, עליו נענש דוד במותו של הרך הנולד. הבן השני של דוד ובת שבע הוא המלך שלמה.
- מעשה אמנון ותמר ובעקבות כך רצח אמנון בידי אבשלום.
- מסר את הצאצאים הנותרים לבית שאול לידי הגבעונים.
- ערך מפקד בישראל, דבר שגרם למגיפה.
האירוע האחרון המתואר בספר הוא הקרבת קורבנות מצד דוד על המזבח בגורן ארונה היבוסי, דבר שהביא לעצירת המגפה שפשתה בעם.
חיבורו של ספר שמואל
חז"ל כתבו [7], ששמואל כתב את הספר עד החלק שמדבר על מותו, אז החליפו אותו נביאי התקופה, גד ונתן.
מקור לדבריהם יש בדברי הימים
"וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים--הִנָּם כְּתוּבִים, עַל-דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, וְעַל-דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא, וְעַל-דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה".
,
שיטתו של דון יצחק אברבנאל
דון יצחק אברבנאל בחן את ספר שמואל ואת ספר דברי הימים, והצביע על מספר פסוקים שלדעתו לא ייתכן כי נכתבו בידי אחד משלושת הנביאים הנ"ל. למשל[8],”לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹקים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה” השימוש במילה "לפנים", יחד עם הקביעה שמאז האירועים ועד לכתיבת הספר השתנתה המילה שמשמעותה "נביא" יש בהם כדי להצביע על זמן רב שחלף בין האירועים לכתיבתם. כמו כן מהפסוק ”לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה”[9], עולה שכבר מלכו מספר מלכים בממלכת יהודה לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת.
הוא מסיק כי הסיפור נכתב כהידור של שלושת חיבורי הנביאים הללו, וכי המהדיר - לדעתו הנביא ירמיהו - הוסיף הערות ופרשנויות. הוא אף מצביע על פסוקים שלדעתו נוספו על ידי עזרא הסופר[10].
סגנון הספר
הספר כתוב באופן סיפורי ועלילתי. על אף העובדה שהספר מצייר את דמותם של מנהיגים מן החשובים בתולדות ישראל, אין הוא מתאר אותן כדמויות מופת חפות מכל פגם. כך למשל, הספר אינו מעלים את חטאי שאול והרוח הרעה שנחה עליו, וכן את החטא של דוד ועונשו.
הספר מתאפיין בסיקור פרטי הפרטים של האירועים, ותיאור עמוק, מקיף ורב ממדי (ברמה הפסיכולוגית-מחשבתית) של הדמויות החשובות.
ניבים, ביטויים שמקורם בספר שמואל
- ”מנה אחת אפיים”[11] - כפליים. על יסוד כמות האוכל הכפולה שהיה מגיש אלקנה לחנה.
- ”לנער הזה התפללתי”[12] - ציפיותיי התגשמו. על יסוד הבעת שביעות הרצון של חנה אם שמואל.
- ”הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה”[13] - משל לאדם שזכה בדבר יקר ערך מבלי שחיפש אותו. על יסוד סיפורו של שאול שנמשח למלך אחרי שפגש את שמואל במהלך חיפוש אחר אתונות אביו.
- ”נחבא אל הכלים”[14] - מצטנע. על יסוד התחבאותו של שאול בזמן הגרלתו למלך.
- ”הגם שאול בנביאים”[15] - בלשון ימינו משמש הביטוי במשמעות מושאלת, ובא לציין אדם המתחיל לפתע לעסוק בדבר שאינו בקי בו או שאינו ראוי לו. על יסוד שני סיפורים בספר בהם שאול מתנבא לפתע.
- ”איך נפלו גיבורים”[16] - תמיהה או קינה על כישלון של אדם או קבוצת אנשים מוצלחת. מקינת דוד על יונתן.
- ”אין חזון נפרץ”[17] - תופעה שאינה שכיחה, תופעה שאינה נפוצה. בתקופת עלי הכהן עד שמואל, לא היו נביאים.
- ”מימים ימימה”[18] - מדי שנה בשנה.
- ”הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, מנשרים קלו מאריות גברו”[19] - .
- ”צר־לי עליך”[20] - ביטוי למשתתף בצערו של חבירו.
- ”לומר למשחית הרף”[21] - תפילה שיסתלק מגיפה מעל ישראל ויפסיק מלאך המוות לשלוט בנו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ספר שמואל |
 טקסט בוויקיטקסט: ספר שמואל |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- רשימת מאמרים על ספר שמואל באתר רמב"י
- ספר שמואל א באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
- ספר שמואל ב באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
- הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים בספר שמואל א - לפי פרקים, באתר עלמפה
- הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים בספר שמואל ב - לפי פרקים, באתר עלמפה
- Henry Preserved Smith, Samuel (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1899. Online copy at the Internet Archive
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל א', פרק י"א
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ג'
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ג
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ו
- ^ ספר שמואל א', פרק ל"א
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'
- ^ ספר שמואל א', פרק ט', פסוק ט'
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוק ו'
- ^ משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמוד 24
- ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק ה'
- ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק כ"ז
- ^ על פי ספר שמואל א', פרק ט'
- ^ ספר שמואל א', פרק י', פסוק כ"ב
- ^ ספר שמואל א', פרק י', פסוק י"א
- ^ ספר שמואל ב', פרק א'
- ^ ספר שמואל א', פרק ג', פסוק א'
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק י"ט
- ^ ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ב
- ^ ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ו
- ^ על פי ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק ט"ז, הביטוי מופיע גם בספר דברי הימים א', פרק כ"א, פסוק ט"ו
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | .jpg)
|
| נביאים | יהושע • שופטים • ספר שמואל • מלכים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •
תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
| כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |
