סריגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:30, 6 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כובע סרוג, סליל צמר ומסרגות
ילדה הודית האוחזת במסרגות
גראפיטי סרוג

סריגה היא אחת ממספר דרכים להפוך חוט או סיב ליריעה. תוצר הפעולה נקרא סריג. בניגוד לבדים ארוגים, בדים סרוגים מכילים שורות מקבילות של חוט. השורות מחוברות האחת לשנייה באמצעות לולאות קשורות, שבהן לולאות קצרות של חוט משורה אחת, כרוכות סביב לולאות מהשורה הסמוכה. סריגה יכולה להיות מבוצעת כעבודת יד או על ידי מכונות. על אף שבדרך כלל נהוג לחשוב כי צמר (טבעי או סינתטי) משמש לסריגה, הרי שניתן לסרוג מכל סוג של חוט. כיום בדים רבים סרוגים ולא ארוגים. הסגנונות הנפוצים של הסריגה הם סריגת עיניים (בכיפות), חצאי עמודים, עמודים, עמודים כפולים, ועוד.

הסריגה בהיסטוריה

במקור הסריגה הייתה מקצוע גברי. הסריגים העתיקים ביותר נמצאו בחפירות דורא אירופוס, שנמצאת בצפון סוריה של היום. כמו כן נמצאו כמה אריגים עתיקים במצרים וקצת יותר 'צעירים' בהולנד. הגילדה המקצועית הראשונה בסריגה הוקמה בפריז ב-1527. סריגה הפכה לעיסוק ומקצוע ביתי, עם עליית הפופולריות של גרביים סרוגים בסוף המאה ה-17. בין מיליון לשני מיליון זוגות גרביים סרוגים יוצאו מבריטניה לשאר אירופה. בתקופת המהפכה הצרפתית שיחקה הסריגה תפקיד חשוב ודוגמאות הסריגה שימשו להעברת מסרים סודיים בין המורדים.

בימינו, הסריגה על כל צורותיה משמשת גם ליצירת אמנות, כחלק מ'אמנות הסיבים'. כמו כן יש לציין שהרבה נשים ברחבי העולם נוהגות לסרוג לאנשים שנזקקים לכך כגון בגדים ושמיכות לפליטים ויתומים, כובעים לחולי סרטן ועוד.

סריגה בשתי מסרגות

Sriga.gif

בסריגה מסוג זה משתמשים בדרך כלל בשתי מסרגות ישרות ומחודדות בקצותיהן. עובי המסרגות, בשילוב עם עובי חוט הצמר ומתח הסריגה יקבעו את מידת הצפיפות של הסריגה.
בתחילת הסריגה יוצרים בדרך כלל בסיס של לולאות הקשורות אחת לשנייה, סביב אחת המסרגות. המסרגה השנייה משמשת כדי להגיע לכל אחת מהלולאות בזו אחר זו, כדי לשלב בתוכן לולאה חדשה מתוך חוט הסריגה. בצורה זו נוצרת שורה חדשה של לולאות בראש שורת הלולאות הקודמת.

ניתן לבצע את הסריגה בשורות הלוך וחזור, או באופן מעגלי (בדרך כלל על ידי שימוש במספר מסרגות, או בזוג מסרגות המחוברות זו לזו בקצה אחד).

שתי העיניים (תפרים) הבסיסיות הן ימין ושמאל. למעשה, שתי העיניים הללו הן זהות. זוהי למעשה אותה הפעולה בהיפוך. עין ימין נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלק האחורי של הלולאה ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה, בעוד שעין שמאל נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלקה הקדמי של הלולאה, ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה.

ניתן לסרוג כך ששורה אחת היא עיניים ימניות והשורה הבאה היא עיניים שמאליות וחוזר חלילה. סוג סריגה זו משמש בסריגה תעשייתית של חולצות טי וסריגים שיוצרו על ידי מכונה. דוגמה שונה תיווצר אם כל השורות תהיינה לאותו הכיוון. ניתן ליצור מרקמים שונים על ידי שילובים שונים של שתי סוגי העיניים ושל שני סוגי חוט או יותר.

שילוב צבעים בסריגה

ניתן לשלב צבעים ודוגמאות תוך כדי הסריגה, לא רק על ידי החלפת עין ימין בשמאל, אלא גם על ידי סריגה של כמה צבעים במקביל באותה שורה. כך אפשר ליצור צורות, תבניות ודוגמאות מצבעים שונים. במקרה כזה יש לעבוד עם שני חוטים בצבעים שונים ולהחליף חוט בכל פעם על פי מספר העיניים הרצוי. אפשר ליצור מגוון רחב וצבעוני על ידי כך.

דוגמה לאמן סריגה אנגלי מוביל בתחום הוא Kaffe Fasset. בספרו "Glorious Knitting" ניתן למצוא דוגמאות עשירות ומגוונות לסריגה בצבעים רבים ומשתלבים.

סריגה במסרגה אחת

וידאו המדגים סריגה במסרגה אחת.

סריגה מסוג זה מתבצעת על ידי מסרגה אחת צרה עם קצה מעוקל המיועד לעזור בתפיסת ומשיכת חוט הסריגה. בעברית אופן העשייה הזה נקרא לצנר, או לעבוד בצינורה.
בסריגה זו מתחילים ביצירת לולאה ראשונית, ולאחר מכן מושכים באמצעות המסרגה חוט דרך הלולאה הקיימת, כך שבכל פעם ישנה לולאה אחת שאיתה עובדים ודרכה משחילים את החוט וכך יוצרים את הלולאה הבאה. סוג סריגה זה ידוע גם כקרושה.
שיטת סריגה זו משמשת ליצירת מפות ווילונות, וכן לסריגת כיפות וכובעים. היום מאד מקובלת שיטת הצורה החופשית שממנה יוצרים כל מה שרוצים (כולל חפצי אמנות) ועיקרה שאין צורך לחזור על אותה הדוגמה כל הזמן.

דוגמאות שונות יכולות להיווצר על ידי שילוב של חוטים בצבעים שונים.

סריגה תעשייתית

במפעלי הסריגה נעשה תהליך הייצור במכונות סריגה. מבחינים בין שני סוגי מכונות: מכונות סריגה שטוחות ומכונות סריגה עגולות. מכונות הסריגה העגולות הן בעלות כושר ייצור גבוה ומיועדות בעיקר לסריגת הלבשה תחתונה, המיוצרת מחוטים דקים. מכונות הסריגה השטוחה הן מכונות הסריגה הקלאסיות. במכונות אלה מייצרים את המוצרים הקלאסיים - סוודרים. טכניקת הסריגה שלהן מאפשרת מגוון דגמים. כיום כל מכונות הסריגה החדשניות הן ממוחשבות ומתוחכמות מאד מבחינת כושר הייצור.

תהליך הייצור הוא כדלקמן: את החוט מעבירים במכונות סלילה דרך גלילי שעווה כדי לתת לו מעטה שמנוני שיעזור בתהליך הסריגה. את סלילי החוטים מניחים על המכונות ומשחילים אותם דרך מובילי החוטים. את דוגמת הסריגה שמתוכנתת מראש על גבי דיסקט מעבירים אל המכונה. בתהליך הסריגה נסרגים בדים שעוברים אשפרה (גיהוץ בעזרת אדים). את הבדים המגוהצים מעבירים למחלקת הגזירה ומשם למתפרות ולמחלקות האריזה. בשנים האחרונות עבר רוב ייצור הטקסטיל בעולם לסין. תהליך זה לא פסח אף על מדינת ישראל. רוב מפעלי הסריגה בארץ נסגרו. נותרו מספר מפעלים בודדים אשר מייצרים לשוק המקומי ואשר נותנים שרותי סריגה למעצבים. מפעלים אלה מרוכזים בעיקר בגוש דן.

סריגה בישראל

סריגה בישראל. תל אביב הקטנה - שדרות רוטשילד

עם התרחבות הייצור המתועש של מוצרים סרוגים ירדה קרנה של הסריגה. עלות הצמר הייתה לעיתים גבוהה ביחס לעלות רכישת סוודר מוכן. סריגה במסרגה אחת נשארה פופולרית, בין השאר לצורך סריגת כיפות וכובעים.

כיום ישנו עניין מחודש בסריגה בקרב הדור הצעיר - בישראל, כמו גם בעולם כולו, במידה רבה הודות להתפתחות הרשתות החברתיות באינטרנט והמסחר המקוון.

ראו גם

קישורים חיצוניים