סריניוואסה רמנוג'אן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:21, 2 בספטמבר 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סריניוואסה רמנוג'אן
ஸ்ரீனிவாஸ ராமானுஜன்
סריניוואסה רמנוג'אן
סריניוואסה רמנוג'אן
לידה 22 בדצמבר 1887
פטירה 26 באפריל 1920 (בגיל 32)
ענף מדעי מתמטיקה
תרומות עיקריות
ניתוח תורת המספרים, עיבוד נוסחאות המשתמשות בקבועים מתמטים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה.

סריניוואסה איאנגאר רמנוג'אן (ஸ்ரீனிவாஸ ஐயங்கார் ராமானுஜன்;‏ 22 בדצמבר 1887 - 26 באפריל 1920) היה מתמטיקאי הודי חשוב, ילד פלא גאון ואוטודידקט.

ביוגרפיה

רמנוג'אן נולד במשפחה ברהמנית טאמילית אדוקה בעיר אירודו במדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו. הוא התבלט במתמטיקה עוד מנעוריו. בגיל עשר זכה בציון הגבוה ביותר במחוז בבחינת המתמטיקה ונודע בזכרונו יוצא הדופן. בגיל 16 התגלגל לידיו הספר ״תוצאות יסודיות במתמטיקה טהורה״ מאת ג׳ס קר, שהשפיע מאד על עבודתו. בתיכון החל ללמוד לבדו ולחקור בעצמו (בעיקר על שערוך נומרי של קבוע אוילר ועל תכונות של מספרי ברנולי). על סמך השגיו זכה במלגת למודים במכללה, אך ענינו הבלבדי במתמטיקה הביאו להכשל בשאר המקצועות. הוא עבר למדרס (צ'נאי), נסה ללמוד במכללות שונות, סבל מבעיות בריאותיות והמשיך במחקרו העצמאי. בגיל 21 נישא לג׳אנאקי אמאל בת ה-10 (כמנהג המקום באותה עת) שעברה לגור עמו כעבור שנתיים. רמנוג'אן התקיים מהוראת מתמטיקה והחל לפרסם ב-Journal of the Indian Mathematical Society. בעקבות מאמר מחקר מבריק משנת 1910 על מספרי ברנולי, הוא זכה בהכרה ונודע כאשף מתמטי באזור מדרס. במרץ 1912, לאחר שבקשותיו למלגות נדחו, החל לעבוד כחשבונאי (״מחשב אנושי״) בנמל מדרס. מעסיקו, החשבונאי הראשי, שהתעניין במתמטיקה אקדמית, הפך תומך שלו לאורך חייו. בעקבות מכתב שכלל מספר תוצאות מפתיעות ביותר שנשלח למתמטיקאי הבריטי ג'. ה. הארדי על ידי מהנדס בריטי שעבד בהודו, הארדי, זיהה מיד את גאונותו יוצאת הדופן של רמנוג'אן והפך לאחר מכן למורהו הרוחני. כשנשאל הארדי על ידי פאול ארדש מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן".

על אהבתו של רמנוג'אן למספרים הטבעיים ניתן ללמוד מהדברים שאמר עליו הארדי:

רמנוג'אן היה מסוגל לזכור את תכונותיהם הייחודיות של מספרים באופן ממש לא טבעי. ליטלווד אמר שכל מספר טבעי היה ידידו האישי של רמנוג'אן. אני זוכר שנסעתי לבקרו במיטת חוליו בפאטני. נסעתי במונית שמספרה 1729, והערתי שזה מספר משעמם למדי, ושאני מקווה שזה איננו סימן רע. 'לא', הוא ענה, 'זה מספר מעניין מאוד; זה המספר הקטן ביותר שניתן לבטאו כסכום של שתי חזקות שלישיות בשתי דרכים שונות', ואכן: 1729 = 123 + 13 = 103 + 93

רמנוג'אן לא הסתגל לחיים בבריטניה, אליה הגיע בהיותו בן 26 בהזמנתו של הארדי ובה קיבל משרה אקדמית. הוא חווה משברים נפשיים רבים בעודו באנגליה ואף ניסה להתאבד על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת (אך ניצל הודות לעירנות של אחד מעובדי הרכבת), הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח מערבי כמו נעילת נעליים ולמאכלים וקוד ההתנהגות האירופאיים. הוא נפטר לאחר ששב לחופשה בהודו בעידודו של הארדי בהיותו בן 32, ככל הנראה ממחלת מעיים.

עבודתו

רמנוג'אן עבד בעיקר בניתוח תורת המספרים והתפרסם בשל נוסחאות רבות המשתמשות בקבועים מתמטים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה. לעיתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטי, בעל חשיבה ויזואלית, אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי-ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות וחלוקת בעיותיו לשלבים לוגיים נפרדים ופשוטים יותר.

על סיפור חייו הופק בשנת 2015 הסרט הבריטי "האיש שידע אינסוף".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים