עדה לאבלייס
| לידה | 10 בדצמבר 1815 |
|---|---|
| פטירה | 27 בנובמבר 1852 (בגיל 36) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | בריטניה |
| פרסים והוקרה | שפת תכנות הנקראת Ada קרויה על שמה. |
| הערות | בתו החוקית היחידה של הלורד ביירון. |
| תרומות עיקריות | |
| כתבה תוכנית למנוע האנליטי, מחשב מכני תאורטי שהמציא צ'ארלס בבג'. | |
אוגוסטה עדה קינג, הרוזנת מלאבלייס (באנגלית: Augusta Ada King, Countess of Lovelace; 10 בדצמבר 1815 - 27 בנובמבר 1852) הייתה מתמטיקאית וסופרת אנגליה הידועה בתור המתכנתת הראשונה, שכתבה תכנית למנוע האנליטי, מחשב מכני שהמציא צ'ארלס בבג' ולא נבנה. רשימותיה על המנוע כוללות את מה שמוכר כאלגוריתם הראשון שנועד להתבצע על ידי מכונה. מסיבה זו, היא מתוארת כמתכנתת המחשבים הראשונה בעולם.[1]
קורות חייה
לאבלייס היא בתם של הלורד ביירון ואשתו אן איזבל ביירון ונחשבת לבתו החוקית היחידה של לורד ביירון. אביה, שציפה ל"בן מפואר", התאכזב כשלאבלייס נולדה.[2] הוריה נפרדו זמן קצר לאחר לידתה והיא גדלה במשפחת אמה ולא הכירה את אביה, שביקש שאחותו תקבל דיווח על רווחתה.[3] ביירון נפרד מאשתו חודש לאחר לידתה של עדה ועזב את אנגליה לנצח ארבעה חודשים מאוחר יותר. ביירון נפטר ממחלה בזמן מלחמת העצמאות היוונית (1824) כאשר עדה הייתה בת שמונה. היותה של עדה בתו החוקית היחידה של המשורר הרומנטי השנוי במחלוקת הפך את עדה לדמות מפורסמת בחברה הוויקטוריאנית. אמה של עדה שאפה לנתקה ממורשת אביה, הסתירה ממנה את דיוקנו של אביה עד יום הולדתה העשרים ולא רצתה שתתעניין בכתיבה. לעומת זאת עודדה את לאבלייס ללימודי מתמטיקה ולוגיקה.[3]
חייה של עדה לאבלייס היו רוויים חולי, החל מילדותה המוקדמת. בגיל שמונה חוותה כאבי ראש שערפלו את ראייתה, ולזמן מה הייתה משותקת מהתקף של חצבת, והייתה מרותקת למיטה למשך כשנה.[4]
לאבלייס זכתה מילדותה לחינוך פרטי במתמטיקה. בין מוריה הפרטיים הייתה המתמטיקאית הסקוטית מרי פיירפקס סומרוויל ובשלב מאוחר יותר הלוגיקאי אוגוסטוס דה מורגן.
לאבלייס נפטרה בגיל 36 לאחר טיפולי הקזת דם מרובים שעברה בעקבות מחלת סרטן הרחם שבה חלתה. היא השאירה אחריה שני בנים ובת; בתה, ליידי אן בלנט, התפרסמה כמטיילת במזרח התיכון ומקימת חווה להרבעת סוסים ערביים.
האלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי
לאבלייס וצ'ארלס בבג' ניהלו תכתובות רבות. היא הוקסמה מתכנון המנוע האנליטי שלו, שנועד להיות מכונת חישוב משוכללת הרבה יותר ממנוע ההפרשים שבנה לפני כן. תכנית המנוע האנליטי נכתבה בצרפתית על ידי המתמטיקאי האיטלקי לואיג'י מנבראה (אנ'), לפי הרצאותיו של בבג'. לאבלייס תרגמה את המאמר של מנבראה לאנגלית והוסיפה לו פרק נרחב של הסברים והערות. מטרתה הייתה לשכנע את הממסד הבריטי להשקיע בבניית המנוע האנליטי. המנוע, אילו נבנה היה גדול כבית ויקר ביותר, ובסופו של דבר לא נמצא לו מימון והוא לא נבנה.
במנוע האנליטי הייתה יחידת זיכרון, יחידת קלט של נתונים והוראות באמצעות כרטיסים מנוקבים, ואחד הדברים החשובים ביותר שהקדימו את זמנם - אפשרות להסתעפות לפי תנאי, כלומר לפי תוצאה של חישוב כלשהו המנוע היה עובר לביצוע סט פעולות מסוים. מבחינה זו היו במנוע האנליטי כל החלקים של מחשב מודרני.
פרק ההערות של לאבלייס[5] הוא ארוך יותר מהרשימות של מנבראה, ומסתיים ב"הערה G" שזכתה לפרסום רב. ההערה מתחילה בהסבר מה המנוע האנליטי יכול ולא יכול לעשות. לאחר מכן היא כותבת "נסיים את ההערות בפירוט צעד אחר צעד כיצד המנוע יכול לחשב את מספרי ברנולי, משום שזאת בעיה מורכבת למדי ומדגימה את יכולתו של המנוע". היא מזכירה מספר דרכים לחשב את מספרי ברנולי, ובוחרת בדרך שמתאימה במיוחד לצורת העבודה של מחשב.
לאבלייס כתבה אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי, בצורת פקודות שמתבצעות בזו אחר זו בדומה לקוד מחשב מודרני. יש בקוד קפיצה למקומות אחרים, מה שנקרא היום שגרות (רוטינות), ויש לולאות. אין בקוד שימוש בתנאי "אם-אז" כפי שהוא קיים כיום, הלולאות מסומנות בסוגריים מסולסלים שמאגדים מספר פקודות.
הקוד של לאבלייס לחישוב מספרי ברנולי נחשב לתכנית המחשב הראשונה שנכתבה אי פעם.
היא פיתחה גם תפיסה בנוגע ליכולתם של מחשבים להפיק נתונים מעבר לחישוב גרידא או חישובים מתמטיים פשוטים, ואילו אחרים, כולל בבג' עצמו, התמקד רק ביכולות אלה.[6] יכולותיה הספרותיות הובילו אותה לשאול שאלות בסיסיות על המנוע האנליטי, כפי שמוצג בהערותיה, הבוחנות כיצד אנשים וחברה מתייחסים לטכנולוגיה ככלי לשיתוף פעולה. את עבודתה המדעית היא תיארה כ"מדע פואטי" (באנגלית: "Poetic Science"). [7]
הנצחתה
על שמה רחובות במספר ערים בעולם בהם קיימברידג' והרצליה.
שפת התכנות Ada
ערך מורחב – עדה (שפת תכנות)
בסוף שנות השבעים של המאה העשרים החל משרד ההגנה האמריקני בפיתוח שפת תכנות חדשה. ב־10 בדצמבר 1980, יום הולדתה של עדה לאבלייס, הכריז המשרד כי השפה תקרא Ada על שמה.
עיקר השימוש בעדה הוא כיום במערכות צבאיות שהיו ייעודה המקורי. השפה נחשבה לשפה טובה ומתוכננת היטב, אך העובדה שהיא נבחרה להיות השפה הכמעט-בלעדית שבשימוש משרד ההגנה האמריקאי, גרמה למפתחי מהדרים להעדיף למכור אותם במחיר יקר לגופים שפתחו תוכנה עבור משרד ההגנה האמריקאי, וכך היא לא התקבלה אצל חברות קטנות בעלות מטרות אזרחיות ובאוניברסיטאות.
יום עדה לאבלייס
יום עדה לאבלייס הוא יום לציון והערכה של הצלחותיהן של נשים במדע ובטכנולוגיה. היום מצוין החל משנת 2009 בתאריך משתנה. ב-2012 החג צוין ב-16 באוקטובר. החג החל כיוזמה מקומית חינוכית בבריטניה, ומאז התרחב ונחגג במדינות רבות בעולם.[8]
בתרבות הפופולרית
האמנית והקולנוענית האמריקאית לין הרשמן-ליסון (Lynn Hershman Leeson) יצרה את הסרט "Conceiving Ada" בשנת 1997, המתייחס לסיפור חייה ומפעלה הטכנולוגי של לאבלייס, ולשיתוף הפעולה שלה עם צ'ארלס בבג'. הדמות הראשית בכיכובה של טילדה סווינטון היא מדענית מחשבים בת ימינו, המנסה ליצור קשר עם עדה לאבלייס דרך מרחב הסייבר. הרשמן ליסון עושה זאת בדרך קולנועית ההולמת את נושא הסרט, על ידי שימוש בטכנולוגיות HD Video, הכלאה של צילומי סטילס עם צילומי אולפן שנעשו בהקלטה חיה.
בעונה השנייה של הסדרה "ויקטוריה" פוגשת המלכה ויקטוריה את עדה לאבלייס ומתרשמת מאישיותה ומהמכונה שבנתה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוגוסטה עדה ביירון - דמותה ותרומתה למדעי המחשב, מתוך כתב העת "הבטים בהוראת מדעי המחשב"
- איתמר שאלתיאל, גיקית בשבוע: עדה לאבלייס ביירון, כלכליסט, 25 באוקטובר 2008
- שרה פולק, היום לפני: הרוזנת שהקדימה את מדעי המחשב, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 בדצמבר 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Kim, Eugene; Toole, Betty Alexandra, Ada and the First Computer, Scientific American, May 1999
- ^ Turney, Catherine, Byron's Daughter: A Biography of Elizabeth Medora Leigh, Scribner, 1972, עמ' 35, מסת"ב 0684127539
- ^ 3.0 3.1 Woolley, Benjamin, The Bride of Science: Romance, Reason, and Byron's Daughter, AU: Pan Macmillan, 1999, מסת"ב 0-333-72436-4
- ^ Stein, Dorothy, Ada: A Life and a Legacy, MIT Press Series in the History of Computing, Cambridge, 1985, מסת"ב 0-262-19242-X
- ^ ההערות של עדה לאבלייס לתכנון המנוע האנליטי
- ^ Fuegi, J; Francis, J, Lovelace & Babbage and the creation of the 1843 'notes', Annals of the History of Computing, IEEE 25 (4), October–December 2003
- ^ Toole, Betty Alexandra, Ada, the Enchantress of Numbers: Prophet of the Computer Age, Strawberry Press, 1998
- ^ בלוג "יום עדה לאבלייס"
